פירושו של רש"י לתהילים - פרק מה’

מי הם השושנים עבורם יסדו מזמור זה? מהו שיר ידידות? עצה לכנסת ישראל ועוד ביאורים מופלאים של רש"י לפרק מה'

03/08/19 | ב' אב התשע"ט

 

עשרות אלפי הצטרפו! זה הזמן להתחבר לתהילים יומי בווטסאפ (קבוצה שקטה). להצטרפות לחצו

תהילים פרק-מה
 
 
{א} לַמְנַצֵּ֣חַ עַל-שֹׁ֭שַׁנִּים לִבְנֵי-קֹ֑רַח מַ֝שְׂכִּ֗יל שִׁ֣יר יְדִידֹֽת: {ב} רָ֘חַ֤שׁ לִבִּ֨י | דָּ֘בָ֤ר ט֗וֹב אֹמֵ֣ר אָ֭נִי מַעֲשַׂ֣י לְמֶ֑לֶךְ לְ֝שׁוֹנִ֗י עֵ֤ט | סוֹפֵ֬ר מָהִֽיר: {ג} יָפְיָפִ֡יתָ מִבְּנֵ֬י אָדָ֗ם ה֣וּצַק חֵ֭ן בְּשְׂפְתוֹתֶ֑יךָ עַל-כֵּ֤ן בֵּֽרַכְךָ֖ אֱלֹהִ֣ים לְעוֹלָֽם: {ד} חֲגֽוֹר-חַרְבְּךָ֣ עַל-יָרֵ֣ךְ גִּבּ֑וֹר ה֝וֹדְךָ֗ וַהֲדָרֶֽךָ: {ה} וַהֲדָ֬רְךָ֨ | צְלַ֬ח רְכַ֗ב עַֽל-דְּבַר-אֱ֭מֶת וְעַנְוָה-צֶ֑דֶק וְתוֹרְךָ֖ נוֹרָא֣וֹת יְמִינֶֽךָ: {ו} חִצֶּ֗יךָ שְׁנ֫וּנִ֥ים עַ֭מִּים תַּחְתֶּ֣יךָ יִפְּל֑וּ בְּ֝לֵ֗ב אוֹיְבֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ:{ז} כִּסְאֲךָ֣ אֱ֭לֹהִים עוֹלָ֣ם וָעֶ֑ד שֵׁ֥בֶט מִ֝ישֹׁ֗ר שֵׁ֣בֶט מַלְכוּתֶֽךָ: {ח} אָהַ֣בְתָּ צֶּדֶק֮ וַתִּשְׂנָ֫א רֶ֥שַׁע עַל-כֵּ֤ן | מְשָׁחֲךָ֡ אֱלֹהִ֣ים אֱ֭לֹהֶיךָ שֶׁ֥מֶן שָׂשׂ֗וֹן מֵֽחֲבֵרֶֽיךָ:{ט} מֹר-וַאֲהָל֣וֹת קְ֭צִיעוֹת כָּל-בִּגְדֹתֶ֑יךָ מִֽן-הֵ֥יכְלֵי שֵׁ֝֗ן מִנִּ֥י שִׂמְּחֽוּךָ: {י} בְּנ֣וֹת מְ֭לָכִים בְּיִקְּרוֹתֶ֑יךָ נִצְּבָ֥ה שֵׁגַ֥ל לִֽ֝ימִינְךָ֗ בְּכֶ֣תֶם אוֹפִֽיר: {יא} שִׁמְעִי-בַ֣ת וּ֭רְאִי וְהַטִּ֣י אָזְנֵ֑ךְ וְשִׁכְחִ֥י עַ֝מֵּ֗ךְ וּבֵ֥ית אָבִֽיךְ: {יב} וְיִתְאָ֣ו הַמֶּ֣לֶךְ יָפְיֵ֑ךְ כִּי-ה֥וּא אֲ֝דֹנַ֗יִךְ וְהִשְׁתַּֽחֲוִי-לֽוֹ: {יג} וּבַֽת-צֹ֨ר | בְּ֭מִנְחָה פָּנַ֥יִךְ יְחַלּ֗וּ עֲשִׁ֣ירֵי עָֽם: {יד} כָּל-כְּבוּדָּ֣ה בַת-מֶ֣לֶךְ פְּנִ֑ימָה מִֽמִּשְׁבְּצ֖וֹת זָהָ֣ב לְבוּשָֽׁהּ: {טו} לִרְקָמוֹת֮ תּוּבַ֪ל לַ֫מֶּ֥לֶךְ בְּתוּל֣וֹת אַ֭חֲרֶיהָ רֵעוֹתֶ֑יהָ מ֖וּבָא֣וֹת לָֽךְ: {טז} תּ֖וּבַלְנָה בִּשְׂמָחֹ֣ת וָגִ֑יל תְּ֝בֹאֶ֗ינָה בְּהֵ֣יכַל מֶֽלֶךְ:{יז} תַּ֣חַת אֲ֭בֹתֶיךָ יִהְי֣וּ בָנֶ֑יךָ תְּשִׁיתֵ֥מוֹ לְ֝שָׂרִ֗ים בְּכָל-הָאָֽרֶץ: {יח} אַזְכִּ֣ירָה שִׁ֭מְךָ בְּכָל-דֹּ֣ר וָדֹ֑ר עַל-כֵּ֥ן עַמִּ֥ים יְ֝הוֹדֻ֗ךָ לְעֹלָ֥ם וָעֶֽד:


פירוש רש"י

{א} על שושנים. לכבוד תלמידי חכמים יסדו השיר הזה שהם רכים כשושנים ונאי' כשושני' ומרטיבי' מעשים טובים כשושנים : משכיל. ע''י תורגמן : שיר ידידות. שיר אהובים שיר של שבח להם להאהיבם על הבריות ולהאהיב תורתם עליהם : {ב} רחש לבי. כך התחיל המשורר בשירו השריץ לבי בקרבי דבר טוב בשבחך את הת''ח רחש לשון נענוע וכן כל לשון שירוץ וריחוש : אומר אני מעשי למלך. השיר הזה שיסדתי ועשיתי אני אומרו למלך שנאמ' (משלי ח') בי מלכים ימלוכו : לשוני. צח בשירים כעט סופר מהיר, ראיתי ביסודו של רבי משה הדרשן מהיר בלשון ערבי בקי : {ג} יפיפית מבני אדם. העוסקים במלאכת חיי שעה, למה לפי שהוצק חן בשפתותיך להורות כהלכה, הוצק כמו נשפך כמו מוצקות (זכריה ד'), ויצק עליה שמן (ויקרא ב') : על כן ברכך. כמו שנאמר ה' עוז לעמו יתן ומה שכרן ה' יברך את עמו בשלום (לעיל כ''ט) : {ד} חגור חרבך על ירך. להלחם מלחמתה של תורה והוא הודך והוא הדרך : {ה} על דבר אמת. להורות כדת ולהתנהג בענות צדק : ותורך. התורה ודבר האמת שתעסוק בו היא תורה אותך טכסיסי המלחמה לעשות ימינך נוראות לפי שהזכיר תלמוד תורה בלשון מלחמה נופל בו ל' ימין המיומנת להלחם, (כלומר הסדר להלחם ביד ימין) : {ו} חציך שנונים. בלב אויבי המלך שנונים אגיישוץ בלע''ז, והרי זה מקרא מסורס מצינו שהתלמידים קרוים חצים שנאמר כחצים ביד גבור כן בני הנעורים (לקמן קכ''ז) ותלמידי חכמים (המזויינים) בהלכה קרוים אויבים זה לזה לפי שעה שנאמר לא יבושו כי ידברו את אויבי' בשער (שם) : עמים תחתיך יפלו. בשכר התורה יפלו העובדי גלולים תחתיהם של ישראל : {ז} כסאך אלהים. כסאך שר ושופט לעולם ועד כענין שנאמר נתתיך אלהים לפרעה (שמות ו') ולמה בשביל ששבט מישור שבט מלכותך שמשפטיך אמת וראוי אתה למלוך : {ח} משחך וגו' שמן ששון. כל לשון גדולה נופל עליה ל' משיחת שמן כדת המלכים : {ט} מר ואהלות קציעות. קידה מתרגמינן קציעתא : כל בגדותיך. כל בגדיך מריחים כריח בשמים, ומדרשו כל בגדותיך וסרחוניך מתכפרים ומריחים ריח ערב : מן היכלי שן מני שמחוך. יותר מהיכלי שן משובחים ההיכלות המתוקני' לך בגן עדן לשמחך בהם, שן איבוייר''א בלע''ז, מני שמחוך היכלות אשר מני הם שמחוך הנותנים שכרך : {י} בנות מלכים. יהיו מבקרות אותך כענין שנאמ' ושרותיהם מיניקותיך (ישעיה מ''ט) : ביקרותיך. קו''ף דגוש לפי שהוא לשון בקור ואף על פי שכתוב יו''ד לפניה, ראיתי בנקוד רב סעדיה תיבה זו סדורה עם מי נתן למשיסה יעקב (שם מ''ב) שכתוב בו יו''ד והסמ''ך מודגשת, ומנחם חברו לשון יוקר כמו יקר מכלי פז (סא''א). שגל . מלכה כמו והשגל יושבת אצלו (דניאל ה) וישתון בהון מלכא רברבנוהי שגלתיה ולחינתיה אשתך תתיצב לימינך : בכתם אופיר. בקבוצת עדי זהב הבא מאופיר : {יא} שמעי בת וראי. שמעי כנסת ישראל וראי דרך הטוב : והטי אזנך. לתורה : ושכחי עמך. מעבר הנהר שאת גדילה ביניהם : ובית אביך.ע''א שעבדו אבותיך בעבר הנהר : {יב} ויתאו המלך יפיך. ואם תעשי כן יתאוה המלך הקב''ה לנויי מעשיך : {יג} ובת צר במנחה פניך יחלו. כמו (שמות ל''ב) ויחל משה ובשכר זה תזכו שיביאו לך אשכרים ודורון אותם שהם עכשיו עשירי עם : {יד} כל כבודה בת מלך פנימה וגו'. אותם שכל כבוד תלוי בהם והם כנסיו' של מלך אשר נהגו עצמם בצניעות עתה בגדיהם חשובים ממשבצות זהב של כהני' גדולי', משבצות קאטונ''ש בלע''ז : {טו} לרקמות תובל למלך. בבגדי רקמה יביאום מנחה למלך על כל הארץ, רקמות אברודי''ץ בלע''ז, זה שנאמר והביאו את כל אחיכם מכל הגוים מנחה וגו' (ישעיה ס''ו). בתולות אחריה רעותיה. ילכו אחריהם כענין שנאמר (זכריה ח') והחזיקו בכנף איש יהודי וגו' לאמר נלכה עמכם כי שמענו אלהים עמכם : מובאות לך. כלפי הקב''ה אמרו המשורר :{יז} תחת אבותיך וגו'. לכל אחד מישראל אמר : {יח} אזכירה שמך. כלפי הקב''ה אמרו המשורר :

דרגו את המאמר: 

ממוצע 4.8 (90 מדרגים)

מומלץ!!! תהילים יומי בווטסאפ (קבוצה שקטה) - להצטרפות לחצו

תכנים שיעניינו אותך (מתחלף מדי יום בחצות)



מאת https://www.tehillim-center.co.il/

מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך


פירושו של רש"י לתהילים - פרק ס’

כשראה דוד ברוח הקודש שעתידים אדומיים למשול בישראל ולגזור עליהם גזרות רעות, עמד וביקש רחמים על שעבוד הגליות - על זאת ועוד, בפירוש רשי למזמור ס'

פירושו של רש"י לתהילים - פרק נז’

רשי מבאר במזמור זה שדוד המלך היה קרוב למות, וביקש מהקדוש ברוך הוא לחונן אותו, הוא ממשיך ומהלל אותו יתברך, ומזכיר את נאמנותו כלפיו

פירושו של רש"י לתהילים - פרק מח’

איזה מקום מכונה "יפה נוף"? מה יקרה לעתיד לבוא בעיר שתיבנה? מי ירצה להצר עליה? מה יקרה במלחמת גוג ומגוג? כל זאת ועוד בביאור רש"י למזמור מח'

סגולות נבחרות


סגולה נגד פחד לא מוסבר

אדם הנתקל בפחד לא מוסבר יאמר פרק קמ"ה בספר תהילים שלוש פעמים ואחריו יאמר פרק צ"א שבע פעמים.

סגולה לעזור לאדם קרוב

'מי שיש לו אוהב או קרוב באיזה צרה אף שהוא רחוק ממנו ולא יכול לעזור לו, יעשה זו התפלה בכוונה עליו':- תהילים פרק כ'
לכל הסגולות
אומרים תהילים בשבילך 24 שעות: 1-700-700-721   |