פירושו של רש"י לתהילים - פרק מז’

תהילים פרק-מז

 
{א} לַמְנַצֵּ֬חַ | לִבְנֵי-קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר: {ב} כָּֽל-הָ֭עַמִּים תִּקְעוּ-כָ֑ף הָרִ֥יעוּ לֵ֝אלֹהִ֗ים בְּק֣וֹל רִנָּֽה: {ג} כִּֽי-יְהוָ֣ה עֶלְי֣וֹן נוֹרָ֑א מֶ֥לֶךְ גָּ֝דוֹל עַל-כָּל-הָאָֽרֶץ: {ד} יַדְבֵּ֣ר עַמִּ֣ים תַּחְתֵּ֑ינוּ וּ֝לְאֻמִּ֗ים תַּ֣חַת רַגְלֵֽינוּ: {ה} יִבְחַר-לָ֥נוּ אֶת-נַחֲלָתֵ֑נוּ אֶ֥ת גְּא֨וֹן יַעֲקֹ֖ב אֲשֶׁר-אָהֵ֣ב סֶֽלָה: {ו} עָלָ֣ה אֱ֭לֹהִים בִּתְרוּעָ֑ה יְ֝הוָֹ֗ה בְּק֣וֹל שׁוֹפָֽר: {ז} זַמְּר֣וּ אֱלֹהִ֣ים זַמֵּ֑רוּ זַמְּר֖וּ לְמַלְכֵּ֣נוּ זַמֵּֽרוּ: {ח} כִּ֤י מֶ֖לֶךְ כָּל-הָאָ֥רֶץ אֱלֹהִ֗ים זַמְּר֥וּ מַשְׂכִּֽיל:{ט} מָלַ֣ךְ אֱ֭לֹהִים עַל-גּוֹיִ֑ם אֱ֝לֹהִ֗ים יָשַׁ֤ב | עַל-כִּסֵּ֬א קָדְשֽׁוֹ: {י} נְדִ֘יבֵ֤י עַמִּ֨ים | נֶאֱסָ֗פוּ עַם֮ אֱלֹהֵ֪י אַבְרָ֫הָ֥ם כִּ֣י לֵֽ֭אלֹהִים מָֽגִנֵּי-אֶ֗רֶץ מְאֹ֣ד נַעֲלָֽה:


פירוש רש"י
{ב} תקעו כף. התערבו יחד זה עם זה להריע לאלהים בקול רנה : {ד} ידבר עמים תחתינו. יתן דבר בעובדי כוכבים תחת נפשנו להיו' חמתו מתקררת בהם ואלו נצולים כענין שנאמ' ונתתי כפרך מצרים וגו' (ישעיה מג), ומנחם חבר ידבר ל' הנהגה : {ה} יבחר לנו וגו'. ויחזירנו לתוכה ואז יתעלה בתרועה וקול שופ' שנתקע לפניו בשיר על עולות וזבחים שלמים ונאמר זמרו אלהים וגו' : {ט} מלך אלהים על גוים. כך יאמרו הכל : ישב על כסא קדשו. עכשיו הכסא שלם ובגדולה ניכרת ויגידו כי נאספו לעירו : {י} נדיבי עמים. שהתנדבו עצמם לטבח ולהרוג על קדושת שמו : עם אלהי אברהם. שהיה נדיב לב הראשון תחלה לגרים עתה נודע כי לאלהים מגיני ארץ היכולת בידו להיות למגן על כל הבוטחים בו :

מאת מוקד תהילים ארצי https://www.tehillim-center.co.il/