כָּל יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִים זֶה בָּזֶה - אל תכשלו זה בעבירתו של זה

רב אחד עשה את דרכו בעגלה מהעיר הגדולה לכפר הסמוך כדי להשתתף בחתונה. לפתע, נבהלו הסוסים מכלב שעבר בסמוך והחלו לדהור. העגלון, יהודי כפרי ומגושם, לא הצליח לשלוט בסוסים והמרכבה התהפכה. נפל הרב לתעלה ונפצע בפניו וברגליו. פנה העגלון הכפרי אל הרב בנימת תוכחה: "קרוב לוודאי, שכבוד הרב לא אמר תפילת הדרך בכוונה גדולה כמו שהיה צריך ולכן קרה לנו את שקרה".

השיב לו הרב: "ומה אתה חושב, שכל התפילות מתקבלות? הלא אתה מתפלל בכל יום תפילת 'אתה חונן לאדם דעת' בכוונה גדולה כמו שהיה צריך להיות, ובכל זאת תפילתך אינה התקבלה."

"וְכָשְׁלוּ אִישׁ בְּאָחִיו כְּמִפְּנֵי חֶרֶב וְרֹדֵף אָיִן וְלֹא תִהְיֶה לָכֶם תְּקוּמָה לִפְנֵי אֹיְבֵיכֶם" (ויקרא כו', לז')

אחת הקללות היא "וכשלו איש באחיו" - כשאחד נכשל במעשה חברו, בעבירות של חברו, ומכאן לא תהיה להם תקומה, האחדות תיפגם, כל אחד יזיק לחברו בעבירות שהוא עצמו עושה, ובחוסר העשייה שכל אחד מהשניים לא עושה. 

עם ישראל הוא יחידה אחת, כולנו ערבים זה לזה, הזכויות שלנו משפיעות על הכלל, כשאתה עושה מעשה טוב אתה גורם לשפע וברכות על ראשם של כולם. עשיית החסד והעזרה תועיל גם לך, תשפיע גם עליך, בזכותם תוכל להפוך את הקללה לברכה, את ה"וכשלו איש באחיו" תוכל להפוך ל"ותמכו איש באחיו".

כולנו אחים, במקום להכשיל את האחר תנסה לזכות אותו, במקום לקטול אותו על מעשיו נסה לעזור לו לשפר אותם.כך נזכה לטוב וחסד כל ימי חיינו.

(ספר החיזוק יומי)