מסוחר לרבם של גדולי עולם - ר' עבדאללה סומך זצ''ל

ר' עבדאללה סומך נולד לחכם אברהם סומך בבגדאד, בשנת תקע''ג (1813). הוא היה תלמידו הקרוב של חכם יעקב הרופא. בתחילת דרכו עסק במסחר והיה שותפו של הסוחר הגדול משה כבאזה. כשראה ר' עבדאללה את המצב הרוחני בבבל ואת רפיון לימוד התורה במדינה, החליט לקחת עימו עשרה בני תורה וללמוד עימם תורה בשקידה, ללא תמורה. 

בעקבות כך, החליט הנדיב ר' יחזקאל בן ראובן מנשה לקנות שטח אדמה, שבו בנה בית מדרש על מנת להעניק אותו לר' עבדאללה ותלמידיו. בית המדרש נקרא אז ''מדרש אבו מנשי''. בשנת 1854 בנו, מנשה בנה בסמיכות בית מדרש גדול נוסף לרבנים ותלמידי חכמים, אותו קרא ''מדרש בית זילכה''. שמו של בית המדרש התפרסם מיום ליום והגיע אף מחוץ לבבל. מבית המדרש ''בית זילכה'' יצאו רבנים וגדולי עולם מפורסמים, כגון ר' אליהו מני, ר' יוסף חיים בעל הבן איש חי ועוד.

ספריו וחיבוריו

מספרי ר' עבדאללה סומך זצ''ל: ''זבחי צדק'' - על שולחן ערוך יורה דעה, ''חזון למועד'' ו''שו''ת על ארבעת חלקי שולחן ערוך''.  ספרי השו''ת שכתב מורכבים משאלות שנשלחו אליו מרחבי המדינה, מעיקר, הודו ופרס. השאלות המופיעות בכתביו מעידות על השינויים שחלו אז בחייהם של השואלים כתוצאה מתהליכי המודרניזציה וחידושים טכנולוגיים שנכנסו באותה תקופה. מתשובותיו ניתן להבין, כי הרב קיבל בשלווה את חידושי המודרניזציה, זאת מבלי לזנוח חלילה את דרך התורה.

כתבים נוספים שנשארו בכתב ידו והוצאו לאור לאחר פטירתו הם: ''עץ השדה'' - שיטה על מסכת ביצה, חידושים על מסכתות שונות בתלמוד ופירוש על הגדה של פסח.

פטירתו

חכם עבדאללה סומך נפטר בליל שבת קודש, י''ח באלול תרמ''ט (1889). הרב נטמן סמוך לקברו של יהושוע כהן גדול ולצד רבו, חכם יעקב הרופא. לאחר קבורתו התרחשו בבגדאד כמה אירועים שהרעישו בזמנו את כלל היהדות העולמית ואת יהדות בבל בפרט. הרב הוצא מקברו בהחלטת הפאשה (המושל) המקומי וכמה מנכבדי הקהילה ותלמידי הרב הובאו למאסר לזמן ממושך. לאחר שלושה חודשים, הדיחה הממשלה את הפאשה עקב יחסו העויין ליהודים והרב הובא לקבר ישראל בעיר בגדאד, כשאלפים מלווים אותו שוב בכבוד הראוי לו. בין ראשי המספידים אותו בשנית, עמד תלמידו, הבן איש חי, שעודד את המשתתפים שהיו שבורים ורצוצים ואמר להם כי זוהי כפרתו השלמה של נשמתו הקדושה.