הרב פינטו שליט"א: מה המשמעות של החלומות שלנו?

עוד לא מחוברים לכל מה שיש לנו להציע? הצטרפו לכל הטוב שהכנו לכם ותישארו תמיד מחוברים! הקליקו כאן עכשיו >>>

מדברי הרב בסרטון:

האם זה חלום?

אדם ישן בלילה וחולם חלומות, אבל צריך לדעת שיש משהו שזה לא חלום, זה מעבר לחלום. לפעמים אדם מתנתק מהנשמה שלו, מהגוף שלו. ע"פ הקבלה, חוט של כסף תופס את הכוח של הנשמה מהטבור ונותן לנשמה לפרוח למקום. ואם אדם פורח למקום שהוא מקום טוב, הוא יכול להשיג השגות גבוהות. ואם אדם פורח למקום שהוא מקום של סיטרא אחרא או של טומאה, הוא יכול להיכנס למקומות קשים ולהתדרדר למקומות לא טובים.

מה קורה כשהחבל נקרע?

יש אדם שהוא עדין חי, שנותרו לו עוד 30 שנות חיים, אבל נשמתו יצאה והתנתקה מהחבל הזה, אשר נקרא 'חבל הכסף' על פי הקבלה. החבל נחתך, התנתק. אז האדם מת, אך בשמים הוא עוד לא מת, כי הזמן שלו לא למות. אך הוא חתך את הנשמה מהגוף שלו. על ידי עבירות, על ידי מעשים רעים, על ידי טומאה. על ידי דברים לא טובים. אז נשמתו יצאה, נחתכה מהקשר שלו לגוף והוא מת. בשמים הוא עוד לא מת. הוא בא לבית דין של מעלה, אומרים לו בבית הדין של מעלה: "אין לנו מה לעשות איתך. רק עוד X שנים אתה צריך למות. X שנים תהיה בהמתנה. אתה לא יכול להיכנס לפה עד אז".

מה מקור כוח החלימה שלך?

יש הרבה אנשים שגם פיתחו את הכוח הזה בתור פרקטיקה, הם עושים את זה בלי הקבלה. בכוחות הטומאה. יש פעמים אחרות שזה קורה לאדם בלי שהוא יודע. אדם יושב, הוא חושב שהוא חולם אך לאמיתו של דבר הוא לא חולם. הנשמה שלו יוצאת למקום אחר, היא נמצאת במקום אחר ומרגישה מה קורה במקום אחר. וזה לא חלום. יש חלום, יש דימיון ויש מצב בו הנשמה מתנתקת ומגיעה למקום אחר ולוקחת ממקום אחר, ומשפיעה למקום אחר והולכת למקום אחר.

מי לימד את התנאים להשתמש בכוח החלימה?

מי היה הגדול ביותר בתורות האלה ובעבודת השם הזאת? רבי נחוניא בן עכנאי. הוא לימד את כל גדולי התנאים את הדרך איך לעשות את זה. רבי ישמעאל כהן גדול, כשנגזרה הגזירה על עשרת הרוגי מלכות, ביקש לשאול בשמים. בשמים אמרו לו שעל זה הם צריכים להתפס. איך הוא שאל? הוא לא שאל בנבואה. זו לא הייתה נבואה. הוא לא שאל חס ושלום באוב או בעזרת ידעונים או משהו אחר. לא, הוא ניתק את הנשמה שלו והעלה אותה למקום גבוה, ושם הוא שאל איך ומה, ואמרו לו על זה אתה נתפס. הוא ירד וקיבל עליו את הדין.

איך שולטים בכוח החלימה?

הצדיקים הללו ידעו לנתק את עצמם ולהרגיש מה שקורה במקום אחר. הם היו שולחים את הנפש, אך היא הייתה נותרת תפוסה בחוט של הכסף, כך הוא מכונה על פי הקבלה. ומי שלא יודע, וחותך ומנתק את זה, חס ושלום יכול למות. יש אדם אחר שזה קורה לו במקרה, שנשמתו הולכת לשם אך לא הולכת נכון, הולכת למקומות של טומאה, למחשבות של טומאה, למחשבות לא טובות. אדם יכול להיות ברגע אחד סיטרא אחרא מוחלט. אדם יכול לקחת את עצמו עם טובה, עם קדושה, עם מחשבות טובות, למקומות גבוהים, למקומות קדושים, למקומות עצומים שאי אפשר לתאר לאן אדם יכול להגיע.

"מַעֲשֶׂיךָ יְקָרְבוּךָ וּמַעֲשֶׂיךָ יְרַחֲקוּךָ". המעשים שלך יכולים לקרב אותך, יכולים להרחיק אותך, יכולים להביא אותך למקומות הגבוהים ביותר ויכולים לקחת אותך למקומות הנמוכים ביותר.