"הרב גלינסקי, הוגשה נגדך תלונה"

עוד לא מחוברים לכל מה שיש לנו להציע? הצטרפו לכל הטוב שהכנו לכם ותישארו תמיד מחוברים! הקליקו כאן עכשיו >>>

בוקר אחד צלצל הטלפון בביתו הצנוע של הגאון הרב יעקב גלינסקי זצוק"ל. על הקו היה אדם שהזדהה כשוטר במשטרת יפו. 

"הרב יעקב? הוגשה כנגדך תלונה בתחנת המשטרה", הודיע השטר לרב.

הרב גלינסקי היה מופתע, "תלונה? כנגדי? בודאי נפלה טעות בזיהוי..." אמר לשוטר.

"אין זו טעות", הגיעה התשובה. "היום בבוקר הגיע אדון כהן והגיש כנגדך תלונה".

"ומה עשיתי, אם אפשר לשאול?" קיווה הרב להבין מתוך תשובתו של השוטר על מה ולמה הוגשה תלונה כנגדו.

"תלונה על הטרדה" הפתיע השוטר, "משפחת כהן המדוברת מעוניינת לשלוח את ילדיה למיסיון, ואתה מנסה לשכנע אותם שלא יעשו זאת, הדבר מטריד אותם והם ראו לנכון להגיש תלונה נגדך".
"אני מצטער", השיב הרב, "הייתי שמח מאוד להיות קשור למצווה כה חשובה, אך איני יודע במי מדובר. לא שמעתי עליהם ובטח שלא ניסיתי לשכנע אותם..."

"תגיע בבקשה לתחנה", אמר השוטר, "ננסה לעמת אותך עם מר כהן, אולי נצליח להבין את פשר התעלומה".

הם סיכמו ביניהם כי הרב יתייצב בתחנת המשטרה ביום שישי אחרי הצהריים. ואכן, בהגיע היום והשעה, התייצב הרב כמתוכנן בתחנת המשטרה. הוא ביקש לבדוק היכן השוטר ששוחח איתו, אך הופתע לשמע התשובה: "הוא כלל לא נמצא בתחנה"!

"והיכן אותו מר כהן שהגיש את התלונה כנגדי?" שאל הרב.

"גם הוא לא הגיע לכאן", נשמעה התשובה.

"מה עליי לעשות כעת? ביקשו ממנו להגיע בעקבות תלונה שהוגשה כנגדי, אך שני הצדדים הנוספים הנוגעים בדבר לא נמצאים כאן..."

הקצין התורן שנכח בתחנה החליט לקחת את העניינים לידיים. "בוא אנסה לעזור לך לסיים את העניין. אתן לך טופס שחרור, חתום עליו וחזור לביתך".

הקצין יגש לרב עם הטופס המדובר. רבי יעקב עיין בכובד ראש בכתוב בדף: "אני החתום מטה מצהיר כי אני מכיר את משפחת כהן ואין לי שום תביעה נגדם..."

"רק רגע", קטע רבי יעקב את הקצין. "אמנם איני מכיר אותם, אבל בהחלט יש לי תביעה כנגדם!"
הקצין הביט בו מופתע. "יש לי תביעה חמורה מאוד נגד אדון כהן שממעביר את ילדיו על דתם ומוסר אותם לשמד במודע!"

הקצין נופף בידו בביטול וגיחך. "שטויות... מה אתה מתייחס לנוסח של המסמך? כך הוא מנוסח במשטרה, בוא תחתום ונסיים את העניין".

"אינני חותם", השיב רבי יעקב נחרצות. "תשנה את הנוסח, תוריד את המילים'אין לי שום תביעה נגדם'. זה שקר ואני אינני חותם על דבר כזה".

הקצין נכנע, הוא שינה את נוסח המסמך ואז ניאות הקצין לחתום.

לאחר שסיימו את העניין הטכני, פנה הקצין לפתע לרבי יעקב ושאל אותו: "אמור לי אדוני, במה אתה עוסק ביומיום?"

"משתדל לעסוק בתורה", השיב לו רבי יעקב בענווה.

הקצין גיחך בקול מזלזל. "עוסק בתורה? מה יש כל היום לעסוק בתורה?  כמה זמן אפשר לחזור על אותו דבר?"

"אשאל אותך שאלה", ענה לו רבי יעקב בלשונו הנעימה. "האם הנך אוהב יין?"

"אכן כן", ענה לו הקצין.

"אילו סוגים של יינות הנך נוהג לשתות?" שאל הרב.

הקצין המופתע לא הסתיר את פליאותו הרבה למשמע שאלותיו של רבי יעקב, אך הוא החל למנות מספר סוגים של יינות. משסיים, שאל אותו רבי יעקב: "איזה טעם יש ליין?"

"טעמים רבים ליין", ענה לו הקצין משתומם. "טעמים רבים ומגוונים, לכל סוג של יין טעם אחר ונפלא, אבל איך אפשר להסביר זאת? תטעם ואז תבין!"

הביט בו רבי יעקב באהבה ואמר: "על  התורה נאמר: 'הביאני אל בית היין... ודגלו עלי אהבה', כיצד ניתן להסביר זאת במילים? תבוא ותטעם!"

סיים רבי יעקב גלנסקי את סיפורו ואמר: "הקצין אכן הגיע לטעום, ונשבה בקסמה של התורה הקדושה, עד שהפך לשומר תורה ומצוות קלה כבחמורה".

הרב אהרון לוי: "חזרה בתשובה היא נס גלוי!" צפו: