הגידול הממאיר באוזן נעלם כלא היה: נקודות מרגשות על חייו של מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל

כשמדברים על מרן הרב עובדיה זצ"ל, תקצר היריעה מלהכיל את כל סיפורי המופת המיוחסים לו, דמותו המעטירה, אישיותו הענוותנית, חסדיו, חוכמתו הכבירה וידיעותיו המופלגות בתורה. בראש מורם וללא כל חת ממתנגדיו, נשא הרב בגאון את דגל הכהונה בתפקיד הראשון לציון, והיה למנהיגה הרוחני ונשיא מועצת חכמי התורה.
את דרכו בעולם התורה החל בגיל צעיר מאוד, כאשר הרב יעקב דואק (מגדולי החכמים דאז) שלחו להעביר את השיעור היומי שנהג לתת באחד מבתי הכנסת בירושלים, במקומו. בתקופה זו חיבר את הספר 'הליכות עולם', קובץ הלכות המתארות את השגותיו על דרכו של ה'בן איש חי'.
מאוחר יותר, בשנת 1940, עת הפך לעלם בן 20 – קיבל מרן את ההסמכה לרבנות ודיינות, והחל לשמש כדיין בבית הדין של העדה הספרדית, בירושלים, ובשל בקיאותו הרבה בהלכה – החל להשיב על שאלות שונות שהופנו אליו.
ארבע שנים לאחר מכן נשא לאישה את הרבנית מרגלית ע"ה, בת הרב אברהם הלוי פטאל – דמות מופת שהיוותה עזר כנגדו עבור 'המאור הגדול', ואת סיפור חייה המרתק והנוגע לצדו מגולל הספר 'באשר תלך', שנכתב לאחר מותה.
בשנת 1947 נשלח מרן על ידי רבו בשליחות למצרים – לחזק את המון העם היהודי שנחלש מבחינה רוחנית, ולבנות קהילה חזקה ויציבה של שומרי תורה ומצוות. חוויותיו באותן שנים השפיעו רבות על תפישת העולם שלו במגע עם אנשים הרחוקים מהדת – תפישה שעתידה ללוות אותו אף ביחסיו עם החילונים בארץ, ולבוא לידי ביטוי לא פעם בפסיקותיו ההלכתיות.
בשובו ארצה בשנת 1950, קיבל הצעה להתמנות לראש הבד"ץ של העדה החרדית-ספרדית, אך סירב לה לבקשת רעייתו הרבנית. ב-83' כיהן כרב ראשי בתל אביב-יפו, ולמנהיגה הרוחני של מפלגת ש"ס התמנה מאז הקמתה, בשנת 1984.
בחייו זכה לכתוב חיבורים תורניים חשובים רבים, ואף זכה להיות חתן פרס ישראל לספרות תורנית לשנת תש"ל (1970).
אחד הסיפורים היותר מרתקים שמיוחסים למרן זצ"ל, הוא הנס הגדול שנגרם בזכות ברכתו לאחד ממחותניו, שביום בהיר אחד חש מיחושים חזקים בראשו. מספר המחותן שכשכאבי הראש הלכו והתגברו ודבר לא עזר להפיגם – ניגש לבית החולים. שם, נערכה סדרת בדיקות מקיפה שבסופה בישרו לו הרופאים את הבשורה המרה: "יש לך גידול ממאיר באוזנך, ועליך לעבור ניתוח בהקדם האפשרי", אמרו.
המחותן ובני משפחתו לא ידעו את נפשם מרוב דאגה, והחליטו להיוועץ ברב שמואל גריינמן. הרב גריינמן האזין בקשב רב לסיפורם, ופסק: 'עליכם לנסוע למדינה פלונית בחו"ל, לבית חולים המתמחה בסוג כזה של ניתוחים'.
בני המשפחה מיהרו להיערך לטיסה, אך כששמע מרן על מצבו של מחותנו – למרות הלחץ של ההכנות, ביקש לבקר את מחותנו. כשהגיע למשכנו, נכנס מרן לחדרו של המחותן, הניח את ידיו הקדושות על ראשו ובירכו.
והנס – לא בושש להגיע.
כבר למחרת, כשהגיע המחותן לבית החולים על מנת לעבור בדיקה אחרונה לפני הניתוח, התברר בצילומים כי האוזן הבריאה, והגידול נעלם כלא היה. "לרופאים לא נותרה ברירה אלא להפנות אותי לרופא מומחה של אף-אוזן-גרון, שקבע כי ככל הנראה מדובר ב'נוזלים' שסתמו את האוזן, ותו לא'". 

כנסו לקריאת פרק תהילים אחד (או יותר) לעילוי נשמת הרב עובדיה יוסף זצ"ל. הקליקו כאן.