האם השכולה על רצח שני בניה: "בחייהם ובמותם לא נפרדו"
"הם ילדים שאהבו לעשות מצוות, ללמוד, היו הולכים עם אבא לבית הכנסת. עכשיו הם למעלה ביחד, בחייהם ובמותם לא נפרדו"
"תתפללו על בעלי אברהם, שיזכה לעמוד על שני רגליו", כך ביקשה האם השכולה דבורה לבית משפחת פלאי לאחר הפיגוע הנורא שגרם לרצח שני ילדיה הקטנים ולכך שבעלה כעת מורדם ומונשם במרכז הרפואי הדסה. "מקווים שכשהוא יתעורר בבריאות, בורא עולם יתן לו כח לעמוד מול המציאות החדשה".
בראיון לאתר ynet סיפרה דבורה על ילדיה:
"זכינו לקבל שתי מתנות מבורא עולם - שני ילדים טובים בעלי מזג נוח וטוב. הם נהרגו בגלל היותם יהודים על ידי מחבל, מתו על קידוש השם. אנחנו רק מקווים שהקורבנות האלה שנלקחו מעם ישראל לא יהיו קורבנות שווא, ואני רוצה קודם כל לנצל את הבמה האישית להתפלל על האבא של הילדים".
"יעקב, בן 5, היה ילד ממתק. ילד שכולו היה נתינה, רצון טוב לשמח. הוא תמיד היה אומר תודה. לפני שהם יצאו לאוטובוס, הוא אמר: 'אני לא רוצה לנסוע באוטובוס, אבל אם אמא רוצה אז אני אסע'. אני בטוחה שאם היו שואלים אותו אם הוא מוכן להיות קרבן לכפר על עם ישראל הוא היה מסכים. אותו דבר גם אושי. הוא נולד בתשעה באב, קראנו לו אשר מנחם, על שם המשיח. צחקנו איתו הרבה פעמים שאולי הוא יהיה המשיח. הם ילדים שאהבו לעשות מצוות, ללמוד, היו הולכים עם אבא לבית הכנסת. עכשיו הם למעלה ביחד, בחייהם ובמותם לא נפרדו".
כשנשאלה דבורה מהיכן הכוחות, ענתה:
"מאיפה הכוחות? קודם כל ברוך השם שזכיתי. יש לי משפחה מיוחדת, חינכו אותנו לאמונה בבורא עולם, אמונה שהשם גוזר ומקיים".
צפו בחלק מההלויה:
מחוברים רק לקבוצת ווטסאפ אחת מבית מוקד תהילים ארצי? יש לנו 4! לחצו על אחת מהן להצטרפות:
פרק תהילים יומי | הסגולה היומית | הלכה יומית לנשים | החיזוק היומי המעוצב
אנטישמיות בעולם: "רצח עם סכין, הפעם זה הסתיים בנס"
משרד החינוך לגבי דוכני התפילין: "הנחת תפילין היא חלק בלתי נפרד"
מה אמר חוקר עשרת השבטים הנעלמים לינוקא?
המוהל שנפטר באמצע ברית המילה: "הוא היה זורח וקורן"
הכבאי האמיץ: "ניגשתי מיד אל ארון הקודש"
הצתת בית הכנסת בירושלים: "מזכיר ימים אפלים בהיסטוריה היהודית"
אורי מגידיש משחזרת: "אני צועקת בעברית, אני לא יודעת למה, אבל הרגשתי שזה חילוץ"
אולי מצאתם את התפילין של דניאל יהודה ז"ל?
הרב זילברשטיין: "ברור כשמש שאנו לפני ביאת המשיח"
התלמידים שנלחמים על היהדות בבית ספרם: "זכותי להניח תפילין"
שורד השבי בעדות קשה: "החליטו להכות אותי עם מוט ברזל"
שורדת השבי: "הייתי לבד, במנוסה מתמדת, בפחד מוות"
בעלה של צאלה גז הי"ד: "שאלתי שוב ושוב אם הם בטוחים שהיא מתה וכל פעם ענו לי כן"
שורד השבי מעיד: "שנה של גיהנום"
שורדת השבי בעדות כואבת: "אני יהודייה גאה ששרדה לבדה את השבי הנורא"
- © כל הזכויות שמורות