מה עושים עם הקללות? לאשת התקשורת יש תשובה

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

לאחרונה סיפרה מגישת החדשות מגי טביבי על הרקע המשפחתי שלה: "אנחנו משפחה מסורתית שעושה קידוש בשישי, לא מעבר. כשאני מגיעה לאמא שלי, אני היחידה בבית ששומרת שבת".

"פרשת ראה מזוית אחרת", פתחה הפעם את הפוסט שלה טביבי על מנת להביא את נקודת מבטה על הפרשה ולחזק את עוקביה.

"בפרשה זו ממשיך משה לדבר עם ישראל ולהזהיר אותם לשמור את התורה. בחרתי להתעכב הפעם על המשפט הפותח את הפרשה: 'רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה"', היא כותבת. "בפני העם מוצגות שתי אפשרויות. האחת היא הליכה בדרך מצוות השם, מה שיזכה אותם בברכה וחיים, האחרת היא עזיבת המצוות שתוביל לקללה. למעשה לפנינו מוצג פסוק שמבטא תפיסה שלמה - עקרון הבחירה החופשית.

"על מה הדבר מלמד? הברכה והקללה הן חלק שוטף מהחיים של כולנו. יתרה מזאת, לכל אחד מאיתנו יש בכיס ארנק בחירה המעניק לו את הזכות ללכת בכל דרך שנחפוץ בה. אבל, ויש כאן אבל גדול. כל החלטה כזאת או אחרת נושאת בתוכה אחראיות אישית, בין אם על עצמנו או על הסביבה. מה שיפה בדבר, שגם אם בחרנו לא נכון, גם אם נסחפנו לשרשרת טעויות או כישלון מוחץ, אפשר תמיד לחזור בכל יום מחדש לבחור אחרת".