מכירים מישהו חולה? אולי העצות האלה יכולות לעזור לו

עוד לא מחוברים לכל מה שיש לנו להציע? הצטרפו לכל הטוב שהכנו לכם ותישארו תמיד מחוברים! הקליקו כאן עכשיו >>>

ארבע עצות לחולה כדי להתרפאות

א. להודיע לרבים שחלה כדי שיבקשו עליו רחמים – כך מובא במסכת ברכות (דף נה עמוד ב) שמי שחלה, ביום הראשון לחוליו לא יגלה לאחרים שחלה, כדי שלא יורע מזלו, אך אם החולי ממשיך, יגלה שחלה, וכמו שהיה נוהג רבא כאשר היה חולה, ביום הראשון לא גילה שחלה, אך אם החולי היה ממשיך, היה אומר למשמשו, צא ותכריז שרבא חלה, ומי שאוהב אותי, יבקש עלי רחמים, ומי ששונא אותי ישמח על כך שחליתי (ומתוך כך ישוב חרון אף מעלי. רש"י), וכתוב "בנפול אויבך אל תשמח, ובכשלו אל יגל לבך, פן יראה ה' ורע בעיניו, והשיב מעליו אפו".

וכן אמרו במסכת שבת (דף סז עמוד א) על הפסוק שנאמר לגבי מי שחלה בצרעת "וטמא טמא יקרא" (הוא עצמו אומר טמא רחקו מעלי. רש"י), צריך להודיע צערו לרבים, ורבים יבקשו עליו רחמים. 

ועל דרך זה אמרו במסכת יומא (דף עה עמוד א) על הפסוק "דאגה בלב איש ישיחנה", שלפי אחת הדעות הכוונה כפשוטו שישיחנה לאחרים, ופירש הערוך (הובא במסורת הש"ס שם) שהוא כדי שיבקשו עליו רחמים.

ב. לקבל עליו לעשות מצווה בדבר חדש שלא נהג בו קודם, ושאינו מחויב בו מצד הדין - כתוב במסכת שבת (דף לב עמוד א) אמר ר' יצחק בריה דרב יהודה, לעולם יבקש אדם רחמים שלא יחלה, שאם יחלה אומרים לו הבא זכות והפטר, ומר עוקבא שם הביא מקור לכך מהפסוק "כי יפול הנופל ממנו", ממנו להביא ראיה, ופירש רש"י, מאחר שהוא נופל, צריך למצוא ממנו וממעשיו ראיה לזכות.

והקשה הבן איש חי זצ"ל בספרו בן יהוידע שם על דברי הגמרא "אומרים לו הבא זכות והפטר", שדבר זה שייך לאומרו בבית דין של מטה שאין נודע אם יש לו זכות או לאו, אבל החולה נידון בבית דין של מעלה, והם יודעים אם יש לו זכות אם לאו, ועוד קשה, אם יש לו זכות להצילו מן החולי, אם כן איך חלה מתחילה, ואם הזכות לא הספיקה כדי למנוע מהחולי לבוא, כל שכן שאינה כדאית להסיר החולי אחרי שבא עליו.

וכתב ליישב שם בכמה אופנים, ומהם: שידוע שמי שהוא חולה, יש סגולה להקימו מחוליו, על ידי שיקבל עליו לעשות מצווה בדבר חדש שלא היה נוהג בו מקדם, שאינו מחויב בו על פי שורת הדין, ולזה אמר "הבא זכות" מחודש מנדבת לבך שאין אתה מצווה בו עדיין, ובזה מוסבר מה שהגמרא דרשה "ממנו להביא ראיה", רצונו לומר שיביא דבר חדש שאינו מחויב בו ואינו מצווה בו, אלא ממנו הוא מביאו.

וכן כתב עוד בספרו בן יהוידע במסכת ערכין ((דף טז עמוד א) על דברי הגמרא שם, שרב דימי אח של רב ספרא חלה, ורב ספרא שאל אותו האם הוא מקיים לעולם אל יספר אדם בטובתו של חברו שמתוך טובתו בא לידי גנותו וכו', שכיוון לטובתו, כי יש סגולה לחולה לקבל עליו מדת חסידות בדבר אחד לעשותו ואז בזכות זה יתרפא, ולכן כיוון לומר תקבל עליך לשמור חסידות זו כדי שתתרפא.

ג. לאכול במוצאי שבת פת חמה או לשתות משקה חם או להתרחץ במים חמים – כך אמרו במסכת שבת (דף קיט עמוד ב) חמין במוצאי שבת מלוגמא פת חמה במוצאי שבת מלוגמא. ופירש רש"י: חמין – לשתות ולרחוץ. מלוגמא – רפואה.

ד. סגולה לחולה שנפל למשכב, להניח תחת מיטתו קערת מים קרים (סגולות הסופר עמוד מ בשם החתם סופר זצ"ל).