"כל שנותר היה לדמיין נקודות אור": מה היה הדבר שהחזיק את החטופה בשבי?

בואו לגלות עוד תוכן חדש ומפתיע! התחברו לכל הפלטפורמות שלנו בתהילים בלחיצה כאן >>>

הייתי בחשכה מטורפת, לא ידעתי מה קורה בחוץ. הייתי סגורה בחדר במשך 50 יום עד שהעבירו אותי למנהרות, עם מחבל ששמר עלי. לא יכולתי לישון כי הוא הסתכל עלי ואני פחדתי. כל שנותר היה לדמיין נקודות אור".

את המשפט הקשה הזה אומרת החטופה ששוחררה מייה שם בראיון לחדשות 12.

ומה היא אותה נקודת אור שהחזיקה אותה? מייה משתפת:

"מה שהחזיק אותי זה רק המחשבה על החתונה, איך אני מתחתנת ואיך אמא מלווה אותי בחופה. זה מה שדמיינתי שם".

היא מוסיפה כי "אני צריכה לטפל בנפש שלי, ורעשי הרקע לא משפיעים עלי".

היא מתארת את החלום על החתונה ברגעים הקשים בשבי:

"אחרי שהבנתי שאין לי ברירה וזאת הסיטואציה, דמיינתי איך איפגש עם אמא, איך היא מחבקת ומסרקת אותי לקראת החופה. זה מה שהחזיק אותי שם.

"כל יום זה מלחמה בין הרצון לקום לבין להישאב למקומות קשים. אף אחד לא יודע מה קורה בפנים, את הסערות שמתחוללות שם. החלום שלי זה שכולם יחזרו. אסור לשכוח שהכי חשוב זה להחזיר את כל החטופים הביתה".

כזכור, מייה שיתפה בעבר כי האמונה שלה התחזקה במהלך השבי. כך היא אמרה:

"זאת השליחות שלי. אני אומרת תודה. תמיד הייתי בן אדם מאמין ורוחני, האמונה שלי התחזקה בטירוף בשבי. כל סטירה שאני מקבלת בחיים, תמיד יש גרוע יותר. כל בן אדם שנכנס לחיים מעביר אותך שיעור, יש לו תפקיד מסוים. את יוצאת מחוזקת".