"כל שנותר היה לדמיין נקודות אור": מה היה הדבר שהחזיק את החטופה בשבי?
החטופה מייה שם שחזרה מהשבי: "זאת השליחות שלי. אני אומרת תודה. תמיד הייתי בן אדם מאמין ורוחני, האמונה שלי התחזקה בטירוף בשבי"
הייתי בחשכה מטורפת, לא ידעתי מה קורה בחוץ. הייתי סגורה בחדר במשך 50 יום עד שהעבירו אותי למנהרות, עם מחבל ששמר עלי. לא יכולתי לישון כי הוא הסתכל עלי ואני פחדתי. כל שנותר היה לדמיין נקודות אור".
את המשפט הקשה הזה אומרת החטופה ששוחררה מייה שם בראיון לחדשות 12.
ומה היא אותה נקודת אור שהחזיקה אותה? מייה משתפת:
"מה שהחזיק אותי זה רק המחשבה על החתונה, איך אני מתחתנת ואיך אמא מלווה אותי בחופה. זה מה שדמיינתי שם".
היא מוסיפה כי "אני צריכה לטפל בנפש שלי, ורעשי הרקע לא משפיעים עלי".
היא מתארת את החלום על החתונה ברגעים הקשים בשבי:
"אחרי שהבנתי שאין לי ברירה וזאת הסיטואציה, דמיינתי איך איפגש עם אמא, איך היא מחבקת ומסרקת אותי לקראת החופה. זה מה שהחזיק אותי שם.
"כל יום זה מלחמה בין הרצון לקום לבין להישאב למקומות קשים. אף אחד לא יודע מה קורה בפנים, את הסערות שמתחוללות שם. החלום שלי זה שכולם יחזרו. אסור לשכוח שהכי חשוב זה להחזיר את כל החטופים הביתה".
כזכור, מייה שיתפה בעבר כי האמונה שלה התחזקה במהלך השבי. כך היא אמרה:
"זאת השליחות שלי. אני אומרת תודה. תמיד הייתי בן אדם מאמין ורוחני, האמונה שלי התחזקה בטירוף בשבי. כל סטירה שאני מקבלת בחיים, תמיד יש גרוע יותר. כל בן אדם שנכנס לחיים מעביר אותך שיעור, יש לו תפקיד מסוים. את יוצאת מחוזקת".
מחוברים רק לקבוצת ווטסאפ אחת מבית מוקד תהילים ארצי? יש לנו 4! לחצו על אחת מהן להצטרפות:
פרק תהילים יומי | הסגולה היומית | הלכה יומית לנשים | החיזוק היומי המעוצב
אנטישמיות בעולם: "רצח עם סכין, הפעם זה הסתיים בנס"
משרד החינוך לגבי דוכני התפילין: "הנחת תפילין היא חלק בלתי נפרד"
מה אמר חוקר עשרת השבטים הנעלמים לינוקא?
המוהל שנפטר באמצע ברית המילה: "הוא היה זורח וקורן"
הכבאי האמיץ: "ניגשתי מיד אל ארון הקודש"
הצתת בית הכנסת בירושלים: "מזכיר ימים אפלים בהיסטוריה היהודית"
אורי מגידיש משחזרת: "אני צועקת בעברית, אני לא יודעת למה, אבל הרגשתי שזה חילוץ"
אולי מצאתם את התפילין של דניאל יהודה ז"ל?
הרב זילברשטיין: "ברור כשמש שאנו לפני ביאת המשיח"
התלמידים שנלחמים על היהדות בבית ספרם: "זכותי להניח תפילין"
שורד השבי בעדות קשה: "החליטו להכות אותי עם מוט ברזל"
שורדת השבי: "הייתי לבד, במנוסה מתמדת, בפחד מוות"
בעלה של צאלה גז הי"ד: "שאלתי שוב ושוב אם הם בטוחים שהיא מתה וכל פעם ענו לי כן"
שורד השבי מעיד: "שנה של גיהנום"
שורדת השבי בעדות כואבת: "אני יהודייה גאה ששרדה לבדה את השבי הנורא"
- © כל הזכויות שמורות