"הלך לבית הכנסת והתקשה עם התפילין": אורח החיים הדתי של השחקן שנפטר

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

לאחרונה נפטר יעקב כהן ז"ל - שחקן וקומיקאי מוכר.

בראיון שערכו אלמנתו ובנו של יעקב - ירנית ואביתר כהן - הם מספרים על אישיותו המיוחדת, התמודדותו עם המחלה הקשה והתקרבותו לדת.

אביתר מספר על ההתמודדות הרפואית:

"הייתי מעורב בזה די הרבה. הייתי אתו בבית ביחד הרבה זמן. הרגשת שהוא מנסה לשרוד את היומיום ולא חי אותו. מהבוקר והנחת התפילין ועד להתלבש, להתקלח, לעשות ספורט בצורה שונה כשהיו מטפלות באות הביתה. זה היה כבר אבא אחר וחיים אחרים".

טירנית מוסיפה:

 "עברנו הרבה שנים בסוגים שונים של מחלות. בסופו של דבר הוא נפטר ממחלה קשה אחרת ולא מהפרקינסון. צריך היה לתחזק את המחלה כך שבכל עשר השנים האחרונות היא הייתה מאוד נוכחת בבית.

"זו התמודדות יומיומית שמכרסמת לאט ולא מופיע ביום אחד. בכל יום יש משהו אחר שמפסיק לתפקד. המוטוריקה העדינה, המוטוריקה הגסה, ואלו הדברים הקשים. במשך הרבה שנים שמרנו את זה בסוד. היה לו יום אחד שהוא הלך לבית הכנסת ומאוד התקשה עם התפילין. הציעו לו עזרה מתפללים אחרים ואז זו הייתה הפעם האחרונה שבה הוא הלך להתפלל במניין בבוקר כי הוא הרגיש לא נוח".

עוד היא אומרת:

"יעקב תמיד היה אדם מאמין. הוא היה בעל מידות. היו דברים שהוא לא היה צריך לבנות כי הם היו בנויים בו. ה-DNA שלו היה איפוק וסבלנות, יכולת הישרדות מדהימה, והכל בשקט. המידות הם אלה שעזרו לו. הוא כמובן התחזק בהיבט האמוני. למראית עין אני שעשיתי את החלק של ההתחזקות, אבל יעקב מאז ומתמיד היה חזק בשבת, בתפילות, בחגים, בבית הכנסת ועם השנים הלכתי ללמוד אצל ימימה והתחלתי לעשות מהלכים, כמובן על דעתו, ורק התפללתי שזה יסתדר בבית. לקח זמן והוא הצטרף אליי בשמחה ואפילו היה חזק יותר ממני. היו זמנים שבבית החולים בכיתי על המחלה והוא היה אומר לי: 'תגידי, אין לך אמונה. מה את בוכה?'".

טירנית מספרת שלשבעה מהגיעו כלל קשת החברה הישראלית: דתיים וחילוניים, חרדים וחסידים.

"מעולם לא התנתקנו מאף אחד. חברים טובים מאוד שלנו הם חילוניים, חברים טובים מאוד אחרים דתיים, והוא היה בהשתלבות עם כולם. מישהו אמר בשבעה שיעקב הצביע ש"ס והיה חבר טוב מאוד של יאיר לפיד. יעקב קיבל כל אדם כמו שהוא. הוא היה יכול לחזור מבית הכנסת בשבת עם הבנים וללחוץ ידיים ליושבי בתי הקפה ביהודה מכבי ולברך אותם לשבת שלום".

אביתר אומר כי 'המשך דרכו' של אביו הוא זה:

"בעיקר לדרכו הרוחנית, מה שהוא התייגע בו והקריב למענו כדי לגדל אותנו בדרך של תורה מצוות ורוחניות. להמשיך את דרכו זה ללמוד תורה ולעשות מצוות לעילוי נשמתו".