השחקן שהלך לעולמו: "ראיתי באלוקים מסה של טוּב"

בואו לגלות עוד תוכן חדש ומפתיע! התחברו לכל הפלטפורמות שלנו בתהילים בלחיצה כאן >>>

בשבוע שעבר נפטר השחקן והיוצר זאב רווח ז"ל.

רווח היה מאד מקורב למסורת. בשיחה לכאן מורשת סיפר אחיו - הרב אורי רווח - על דמותו של זאב ז"ל.

"כשזאביק נכנס, שם מתחילה ההצגה. זאביק כל ימיו פסוקי תהילים, כל כך נפלאים. עשינו ליל סדר והצבתי את זאביק בראש השולחן, ודרשתי ממנו בקטעים מסוימים בליל הסדר, באגדה, שסדר לנו סדר תיאטרלי קדוש, הוא הצליח. הוא היה איש אמוני", אמר.

עוד הוסיף:

"הוא עזב את התיאטרון הקלאסי, שהוא בעצם רוח זרה, שייקספיר. אני מניח בעצמו שהייתה שם איזו דיסרמוניה נפשית בתוך נפשו. הוא חיפש את הדרך לפתח את האישיות שלו. תשמע, פגשתי אדם שאמר לי זאביק הביא את המסורת הביתה. קידוש, את המשפחה, ואת האישה. אמרתי לו, ברוך השם, אומר לי, לא, יותר מזה, הבן שלי התעלה יותר -חזר ולומד תורה. זאת אומרת, הוא מימש את הפוטנציאל שלו בעקיפין".

כשקיבל את הכבוד להדליק משואה, בירך שהחיינו. על כך אחיו אומר:

"לא מצאתי אדם שעשה זאת בהדלקת המשואות. אתה שומע 'לזמן הזה' - איזו ציפייה הייתה לו, איך הוא עמד על שפת האונייה לראות את ארץ הקודש. הו, הוא הלך לסופר בחיפה כשהם נחתו בארץ, כשהם ירדו מהאונייה, הוא הלך, ראה אשכול ענבים, הלך להביא אשכול ענבים להביא פירות לאבא. תמה תמיהה אדירה האם הגענו לארץ ישראל? רצה לראות את שמונת האנשים מרימים אשכול אחד".

הוא מתף זיכרון נוסף:

"זכורה לי הגמרא עם אליהו וחכם נוסף, ששאל אותו, מי פה בשוק מזומן לחיי העולם הבא? אליהו הנביא מצביע על שני בדרנים בשוק שמקבלים פרוטות ומשכיחים את הצהרות של האנשים. כך הוא אמר, אני נועדתי להשכיח לשעתיים בלבד, את צרותיהם של הנשמות".

בראיון בעבר לאתר הידברות, אמר כמה משפטים אמוניים. הנה חלקם:

- "כשנהיה ראויים לארץ ישראל, תראה שהיא תחזיר את פירותיה".

- "ראיתי באלוקים מסה של טוּב. לא כעסן ונקמן, אלא אבא טוב, שגם כשכועס עלינו, הוא עושה הכל מתוך אהבה".

-  "הנכדים שלי חרדים ואני משתדל לתת להם את מלוא הכבוד. כשאני מגיע לבתים של נכדותיי ובנותיי החרדיות אני מתנהג כאיש דתי לכל דבר, כדי שלא לפגוע חלילה".

-  "כשאבא שלי היה בערוב ימיו הוא נתן לי את התפילין שלו במתנה וזה ריגש אותי מאוד. מאז אני מניח מידי יום את התפילין של אבא ומתעטף בטלית שלו".