תְּפִלָּה מְיֻחֶדֶת לְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה

עוד לא מחוברים לכל מה שיש לנו להציע? הצטרפו לכל הטוב שהכנו לכם ותישארו תמיד מחוברים! הקליקו כאן עכשיו >>>

שמח נפש עבדך כי אליך ה’ נפשי אשא. אגילה ואשמחה בחסדך אשר ראית את עניי ידעת בצרות נפשי.

תשמיעני ששון ושמחה תגלנה עצמות דכית. השיבה לי ששון ישעך ורוח נדיבה תסמכני. וישמחו כל חוסי בך לעולם ירננו ותסך עלימו ויעלצו בך אהבי שמך.

אשמחה ואעלצה בך אזמרה שמך עליון. תודיעני אורח חיים שבע שמחות את פניך, נעימות בימינך נצח. בה’ תתהלל נפשי ישמעו ענוים וישמחו. ירנו וישמחו חפצי צדקי, ויאמרו תמיד יגדל ה’, החפץ שלום עבדו.

ישישו וישמחו בך כל מבקשיך, יאמרו תמיד יגדל ה’, אוהבי תשועתך. וצדיקים ישמחו יעלצו לפני אלקים וישישו בשמחה. הלא אתה תשוב תחיינו, ועמך ישמחו בך. שבענו בבקר, חסדך ונרננה ונשמחה בכל ימינו. שמחנו כימות עניתנו שנות ראינו רעה:

ישמחו השמים ותגל הארץ ויאמרו בגוים ה’ מלך. עבדו את ה’ בשמחה בואו לפניו ברננה. יערב עליו שיחי אנכי אשמח בה’. התהללו בשם קדשו ישמח לב מבקשי ה’.

זכרני ה’ ברצון עמך, פקדני בישועתך. לראות בטובת בחיריך, לשמח בשמחת גויך להתהלל עם נחלתך. יראו ישרים וישמחו וכל עולה קפצה פיה. יקללו המה ואתה תברך קמו ויבשו ועבדך ישמח. יראיך יראוני וישמחו כי לדברך יחלתי.

ישמח ישראל בעשיו בני ציון יגילו במלכם”:

רבונו של עולם מלא רחמים, אדון השמחה והחדוה, אשר השמחה במעונך, ואין לפניך שום עצבות כלל, כמו שכתוב: “הוד והדר לפניו, עז וחדוה במקומו”. זכני ברחמיך הרבים ובחסדיך העצומים, שאזכה להיות בשמחה תמיד, כאשר גלית לנו על ידי צדיקיך האמתיים

ששמחה – היא סטרא דקדשה,

ועצבות ומרה שחורה – היא הסטרא אחרא, והקדוש ברוך הוא שונא אותה !

וכל קדושת איש הישראלי הוא על ידי שמחה דייקא,

וכל ההתרחקות שלנו ממך והתגברות התאות הכל היא על ידי עצבות ומרה שחורה.

אבל אתה ידעת כמה אני רחוק משמחה, כי קלקלתי ופגמתי הרבה מאד. על כן באתי לפניך מלא רחמים, שתהיה בעזרי ותשמחני בישועתך, ותאיר בי ותגלה לי דרכי עצותיך האמתיות, ותורני ותלמדני שאזכה להפך כל מיני יגון ואנחה לשמחה, שלא יהיה שום כח להסטרא אחרא שהוא היגון ואנחה להכניס בי עצבות חס ושלום.

רק אדרבא, אזכה בכל עת להתחזק ולהתגבר בשמחה גדולה כל כך, עד שאזכה להפך היגון ואנחה לשמחה, ולא אניח להעצבות והיגון ואנחה להתאחז בי כלל, רק בכל מה שרוצים להכניס בי עצבות חס ושלום, על ידי רבוי החטאים והעוונות העצומים שעשיתי, ופגמתי הרבה מאד בלי שעור, אזכה להפוך כל זה לשמחה, על אשר אף על פי כן חמל השם יתברך עלי, ושם נפשי בחיים ולא נתן למוט רגלי, וזכני להיות בכלל ישראל ולא עשני גוי, ואני זוכה לקיים כמה מצות גדולות בכל יום ויום, להתעטף בציצית, ולהניח תפילין, ולקרות קריאת שמע, ולקבל שבת ויום טוב, ולשמע קול שופר בראש השנה, ולהתענות ביום הכפורים, ולישב בסוכה, וליטול ארבעה מינים, ולאכול מצה בפסח, וכן שארי כל המצות הקדושות אשר אנחנו עם קדושך מקימים בכל עת אפילו הפחות שבפחותים והקל שבקלים.

מה רב טובך אשר עשית עמנו, “מה יקר חסדך אלקים”, מה גדלו מה רבו מה עצמו רחמיך וחסדיך עלינו, אשר הכתרת אותנו בכתרים קדושים כאלה.

ובתקף גלותינו ועצם התרחקותינו ממך על ידי רבוי פשעינו נגדך, עדין אהבתך קשורה בנו. ואתה מזכה גם אותי לעשות כמה מצות בכל יום. ובודאי ראוי לי להגדיל השמחה בכל עת, ולהפך כל היגון ואנחה לשמחה. כי אדרבא זהו שמחתי שמרחק ופגום וחוטא כמוני, יזכה ליגע בדברים קדושים ונוראים כאלה, לייחד שמך בכל יום, ולהתעטר בעטרת תפארת התפלין הקדושים והנוראים בכל יום, ולהתעטף בציצית, להתלבש בלבושין דמלכא בעטופא דמצוה, ושאר המצות.

וכל מה שרוצה להתגבר להכניס בדעתי ולבי עצבות חס ושלום, מרבוי פשעי ועוונותי, על ידי כל זה דיקא אגדיל השמחה, ואומר ללבי אדרבא זהו שמחתי, זהו חדותי הגדולה, שאנכי המרחק כל כך זוכה ליגע בקדשות כאלה,

“הקיצותי ועודי עמך, כי דכיתנו במקום תנים ותכס עלינו בצלמות, אם שכחנו שם אלוקינו ונפרש כפינו לאל זר, אני לדודי ודודי לי”, אחזנוך ולא נרפך.

מרא דעלמא כלא, שמחת ישראל, “שמח נפש עבדך, כי אליך ה’ נפשי אשא”, זכני להשיג באמת דרכי השמחה האמתיית, באפן שאזכה לחטף היגון ואנחה לתוך השמחה, להפך כל מיני עצבות ויגון ואנחה לשמחה.

זכני להתחזק ולהתגבר בשמחה גדולה תמיד, ואזכה להמשיך עלי קדושת כל העשרה מיני נגינה שהם כלליות השמחה הקדושה. ותרגילני לשמח את נפשי בכל עת על ידי נגון של שמחה, ואגיל ואשמח בה’ בשיר והלל ורנן וזמרה ונגון, ואזכה להיות בשמחה תמיד. ועל ידי זה יהיה נמשך עלי רוח חיים דקדשה לתוך כל העשרה מיני דפיקין שבקרבי.

ועל ידי זה תשמרני ותצילני מכל מיני חלאים ומכאובים ומחושים בגשמיות ורוחניות, אשר כולם באים על ידי מרה שחורה ועצבות חס ושלום. ותרפאני אותי ואת כל עמך ישראל, ותחלימני ותחייני על ידי שמחה וחדוה שתמשיך עלי תמיד, אשר משם כל הרפואות של כל מיני חלאים שבעולם, כי שמחה היא עקר חיות האדם, רפאנו ה’ ונרפא, הושיענו ונושעה כי תהלתנו אתה, והעלה ארוכה ומרפא לכל תחלואינו ולכל מכאובינו ולכל מכותינו, רפואת הנפש ורפואת הגוף.

ואתחזק בשמחה גדולה בכל עת בכל מיני דרכים ונתיבות ועצות ותחבולות שאפשר לשמח את הלב על ידם, הן על ידי הנקודות טובות שאני מוצא בעצמי עדין, הן על ידי מלי דשטותא, לשנות את טעמי ולעשות עצמי כשוטה, ולהרגיל עצמי במלי דבדיחותא כדי לבוא לשמחה שהיא עיקר הקדושה ועיקר חיות האדם.

מלא רחמים, בורא רפואות, אדון הנפלאות, חדות ישועות יעקב, תן שמחה בלבי, כי אתה יודע תעלומות לב, ואתה יודע בכמה דרכים ובכמה תחבולות מתגבר הבעל דבר וחילותיו עלינו בכל עת, להמשיך עצבות חס ושלום עלינו, והוא בתחבולותיו ערם יערים הוא ומרמה אותנו, ומתלבש עצמו במצות, עד שנדמה לנו שיש לנו עצבות מעוונותינו.

ובאמת בכל זה הוא פורש רשת לרגלינו, כי כבר למדתנו שעל זה צריכין ליחד שעה אחת ביום, לשבר לבנו ולפרש שיחתנו לפניך על כל מה שעבר עלינו, אבל כל היום כלו צריכין להתחזק בשמחה, ולהכריח עצמנו בכל כחותינו לבא לשמחה גדולה שהוא עקר קדשת ישראל.

על כן רחם עלינו למען שמך, והודיענו אורחות חיים שנזכה להבין ולהשיג הדרכים והנתיבות והשבילים והעצות האמתיות איך לבוא לשמחה תמיד, ותעשה את אשר בחקיך אלך ואת מצותיך אשמר, “בשמחה ובטוב לבב מרב כל”, עד שאזכה לשמחה של עתיד. ואזכה לראות בשמחת המחול שתעשה לצדיקים לעתיד לבא וכל אחד יהיה מראה באצבעו ויאמר “זה ה'” כמו שכתוב: “ואמר ביום ההוא הנה אלוקינו זה, קוינו לו ויושיענו, זה ה’ קוינו לו, נגילה ונשמחה בישועתו”.

וקיים לנו מהרה מקרא שכתוב: “ופדויי ה’ ישובון, ובאו ציון ברנה, ושמחת עולם על ראשם ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה”. ונאמר: “כי בשמחה תצאו, ובשלום תובלון, ההרים והגבעות יפצחו לפניכם רנה, וכל עצי השדה ימחאו כף”. ונאמר: “ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה”. ונאמר: “כי נחם ה’ ציון נחם כל חרבותיה, וישם מדברה כעדן, וערבתה כגן ה’, ששון ושמחה ימצא בה, תודה וקול זמרה. שמחו בה’ וגילו צדיקים והרנינו כל ישרי לב”:

“תודיעני ארח חיים שבע שמחות את פניך נעימות בימינך נצח, תשמיעני ששון ושמחה, תגלנה עצמות דכית. השיבה לי ששון ישעך, ורוח נדיבה תסמכני”.

רבונו של עולם אתה יודע כמה אני רחוק משמחה אמתיית בגוף ונפש כי קלקלתי הרבה מאד בלי שעור וערך ומספר, עד אשר ספו תמו הצרופי אותיות לכנות בהם עניני וקלקולי ופגמי וחיובי העצום. אבי שבשמים, אל חי וקים, מה אומר מה אדבר מה אצטדק, הן על כל אלה קשה עלי מאד להמשיך השמחה עלי.

ואם ברחמיך גמלת עמי טובות רבות לנצח בלי שעור, וזכיתני להיות מזרע ישראל, ועזרתני ברחמיך לעשות כמה וכמה מצות ולעסק בתורתך הקדושה, אשר על ידי זה יש לנו לכל אחד מישראל תקוה לאחרית טוב, וסוף כל סוף תתקננו בודאי, ותטיב עמנו בטובך הנצחי, ותטעימנו מנעם זיוך, אשר בזה יש לנו לשמח כל ימינו לעולם אפילו הפחות שבפחותים. אך עם כל זה, קשה לי לשמח בזה עם גופי שתהיה השמחה בשלמות בגוף ונפש, מחמת שידעתי בעצמי כל הפגמים והקלקולים שקלקלתי ופגמתי כל כך.

על כן באתי לפניך בעל הרחמים, אדון השמחה והחדוה, שתעזרני בדרכיך הנפלאים ותושיעני שאף על פי כן אזכה לשמחה שלמה באמת בגוף ונפש, כי אתה “כל תוכל ולא יבצר ממך מזמה”.

ובגדל רחוקי עתה ממך ובכל מה שעברתי ופגמתי עד הנה, עם כל זה “רחמיך רבים ה'”, ואתה רב להושיע, ואתה יכל לסבב בנפלאותיך הנוראות, שאזכה גם אנכי להיות אך שמח תמיד באמת בגוף ונפש. כי אתה יודע אבי שבשמים כמה אני צריך להתרחק מעצבות ומרה שחורה עד קצה האחרון, כי הם היו בעוכרי, ועל ידם באתי למה שבאתי.

רחם עלי אבי אב הרחמן טוב ומטיב לכל, חומל דלים מלא חמלות וחנינות, מלא הצלות וישועות אמתיות ונצחיות, תן לי תקוה ולא אובד.

זכני מעתה להיות בשמחה תמיד בגוף ונפש באמת. עזרני והושיעני להסתכל תמיד על הסוף האחרון, באפן שתתן שמחה בלבי, למען אזכה על ידי זה להנצל מכל רע, לגרש כל המחשבות רעות, וכל ההרהורים רעים, וכל הבלבולים וכל הרעיונים רעים וכל התאות ומדות רעות, הכל אגרש ואסלק ואבטל מעלי על ידי השמחה והחדוה שהם עקר ההתחזקות נגד כל הבלבולים והמניעות והכבדות, עד אשר אזכה להתקרב אליך באמת בשמחה ובטוב לבב מרב כל:

ותעזרני ברחמיך, שאזכה תמיד להסתכל על השרש העליון של כל השמחות והטובות, ששם נתקבצין ומאירין כל השמחות יחד, באפן שאזכה לשמח באמת בכל הטובות והשמחות יחד.

ותתרבה השמחה בלבבי עד אין סוף ואין תכלית. ותאיר אור השמחה הקדושה באור גדול ונורא מאד, על ידי רבוי ההארות וההתנוצצות מכל השמחות והטובות יחד שתאיר כל שמחה ושמחה לחברתה, ויאירו זה לזה, ויתנוצצו זה לזה, עד שתאיר ותבהיק ותגדל אור השמחה הקדושה באור גדול ונערב ונפלא מאד מאד עד אין סוף ואין תכלית, באפן שנזכה לשוב אליך על ידי זה באמת, באהבה ובשמחה גדולה בגוף ונפש באמת:

כי אתה יודע ה’ אלוקינו מלא רחמים, כמה וכמה יש לנו ישראל עם קדשך לשמח תמיד. ובפרט אנכי הדל והאביון, כמה יש לי לשמח על כל הטובה אשר עשית עם עבדך, אשר זכיתני להיות בכלל ישראל עם קדשך אשר בחרת בנו מכל העמים, ורוממתנו מכל הלשונות, וקדשתנו במצותיך וקרבתנו מלכנו לעבודתך, ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת, והרבית לנו תורה ומצות, לחיותנו כיום הזה לזכותנו לנצח.

כי מרבוי התורה והמצות זוכה כל אחד מישראל, אפלו הקל שבקלים, לחטף בכל יום כמה וכמה נקדות טובות מכמה וכמה מצות קדושות. כמה וכמה מעלות טובות למקום עלינו, אלו לא נתת לנו אלא נקדה אחת ממצוה אחת דינו, על אחת כמה וכמה טובה כפולה ומכפלת למקום עלינו, שהכתרת אותנו בתורה ומצות רבות ונעימות כאלה. “רבות עשית אתה ה’ אלקי, נפלאתיך ומחשבתיך אלינו, אין ערך אליך אגידה ואדברה, עצמו מספר. מה אשיב לה’ כל תגמולוהי עלי”.

עזרני מלא רחמים, שמחת ישראל, שאזכה להרגיש השמחה הזאת בלבי תמיד. אגילה ואשמחה בך ובצדיקיך האמתיים ובתורתך הקדושה, באפן שאזכה על ידי זה לצאת לחרות מאפלה לאורה, לשוב ממצולות ים שנלכדתי בהם, לצאת מהם בשלום, ולשוב אליך באמת ובלב שלם מעתה ועד עולם. שאזכה להיות מעתה כרצונך הטוב באמת תמיד.

ולא אעשה עוד הרע בעיניך, ולא אשוב עוד לכסלה, ואעזב מעתה דרכי הרע ומחשבותי הרעות. ואתחזק בכל עת בעז וחדוה וששון ושמחה, וחדות ה’ יהיה מעזי להתגבר על ידי זה על כל המחשבות רעות ועל כל התאות רעות, ולחשוב בכל עת רק מחשבות קדושות וטהורות תמיד, בלי שום בלבול הדעת כלל.

מלא רחמים, שבעני מטובך ושמחני בישועתך תמיד, כי בשם קדשך הגדול והנורא לבד בטחתי, אגילה ואשמחה בישועתך, “יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה’ צורי וגואלי”, אמן ואמן: