7 עובדות על רבי חיים ויטאל, העץ חיים, שיום פטירתו ל’ בניסן

בואו לגלות עוד תוכן חדש ומפתיע! התחברו לכל הפלטפורמות שלנו בתהילים בלחיצה כאן >>>​

1. רבי חיים ויטאל (מהרח"ו) היה מגדולי המקובלים, תלמידו של האר"י הקדוש ומפיץ תורתו.

2. רבי חיים ויטאל הוא בנו של רבי יוסף ויטאל (הקלאבריס) שהיה מקובל גדול. הוא נולד בשנת ש"ג בצפת. רבי חיים ויטאל נקרא על שמו של רבי חיים אשכנזי, אשר פגש את אביו לפני עלייתו ארצה ומסר לו כי בנו שיוולד בארץ ישראל, עתיד להיות גדול בדורו.

3. את לימודו קנה אצל בעל פירוש האלשיך לתורה, רבי משה אלשיך, ונסמך על ידו להוראה כשהיה בן 47. בגיל 14 נפגש רבי חיים ויטאל עם בעל הבית יוסף והשולחן ערוך, רבי יוסף קארו, אשר צפה לו עתיד גדול.

4. כשהגיע האר"י, רבי יצחק לוריא, ממצרים לצפת הפך רבי חיים לתלמידו. האר"י שהיה מגדולי המקובלים לאורך הדורות, הלך לעולמו לאחר שנתיים בלבד, ורבי חיים החל על פי בקשתו בעריכת תורתו. 

5. רבי חיים ויטל פרסם את תורתו של האר"י בספר 'עץ החיים' המכיל הקדמה ופרקיו מחולקים לשני חלקים המורכבים מארבע חטיבות (היכלים), כשכל היכל מחולק לשערים ואלו לענפים. על אף שרבי חיים כתב את הספר על פי בקשתו המפורשת של האר"י, הוא חשש כי לא היטיב להבינו וגנז אותו. הספר יצא לאור לאחר שאלת חלום שעשו גדולי הדור עם פטירתו של רבי חיים ויטאל. הכתבים הוצאו ונערכו ע"י מהר"י צמח, והם ידועים כ"כתבי האר"י" אשר שימשו את כל המקובלים שבאו אחריהם.

6. שמו של הספר 'עץ החיים' לקוח מספר בראשית, שם נזכר לאחר שחטאו אדם וחוה ואכלו את פרי עץ הדעת הם גורשו מגן העדן כדי שלא יטעמו גם את פירותיו של עץ החיים. בהקדמה לספר כתב הרב: " הנה נתבאר במ"א הזה כי עון אדה"ר בעץ הדעת טוב ורע הוא שלא בחר להתעסק בעץ החיים שהיא חכמת הקבלה וזהו עצמו עון הערב רב האומרים למשה דבר אתה עמנו ושמעה בעץ הדעת טוב ורע ואל ידבר עמנו".  והוא מכיל גם שמו של הרב, חיים.

7. רבי חיים ויטאל עבר להתגורר בירושלים לאור הוראתו של האר"י: "אמר לי מורי ז"ל שאלך לדור בעיר הקודש ירושלים תבנה ותכונן במהרה בימינו, כי שם מקום דירתי האמיתית, ושם עיקר השגתי וטובתי" (שער הגלגולים, הקדמה לח). משם עבר רבי חיים להתגורר בדמשק בה שימש כרב קהילה, ושם נפטר ונקבר בשנת ש"ף כשהוא בן 78.

8. הרב כתב מספר ספרים ביניהם: הספר 'שערי קדושה' העוסק בתיקון המידות והמצוות שבין אדם לחברו, והספר 'עץ הדעת טוב' - ביאורים על התנ"ך, על מדרשי חז"ל, התלמוד ודרשות לשבתות.