מי מנווט את התנועה?

מדוע סרב מר געש להתפנות לבית החולים גם לאחר שציווה עליו הרופא לעשות כן?

19/06/19 | ט"ז סיון התשע"ט

 

מכתב מיוחד מהרב מנדל, כולל מתנה עבורך. לחצו כאן

בכל יום עם שחר היה יוצא אדון געש אל מקום עבודתו, נושא עימו כיסא מתקפל ומטרייה. מציב את הכיסא למרגלות הרמזור, על אי התנועה בואכה ירושלים. מפקח היה על התנועה לבירה, שתזרום כסידרה. כשהאור היה מתחלף לירוק, הוא היה מסמן במטרייתו לנהגים לנסוע, להתקדם, כשהיה מתחלף לצהוב היה נושא את המטרייה מעלה, לאות אזהרה, ובאור האדום פושט ידו ועוצר את התנועה! 

הנהגים צייתנים היו, נשמעו להוראותיו בלי לערער. כל עוד חסמה המטריה את דרכם, לא העז איש לנסוע! וכשהתחלף האור לירוק והמחסום הורם, מר געש ציווה: "סעו" והכל החלו לנוע. מר געש לא הרשה לעצמו לקחת הפוגה, ורק באישון לילה, כשהתגברו עליו הרעב והתשישות, היה מקפל את הכיסא ושב לביתו. מדווח לרעייתו שהיום עבר בשלום. לא היו פקקים, והעיר ניצלה ממהומה. אשתו הייתה מתפעמת ומעריצה.

השנים עשו את שלהן, הגיל נתן את אותותיו, המתח והאחריות הכבדה חרטו את רישומן ומר געש לקה בליבו. רעייתו הזעיקה את הרופא, שקבע נחרצות: יש להביאו לבית החולים, כל רגע יקר! "לא, איני יכול", נאנק מר געש, "התנועה, מה יהא עליה?!" מחאותיו נפלו על אוזניים ערלות, הוא הובהל לבית החולים. "אבוי", התמרמר בזעקה, "הכביש יפקק, התנועה תושבת, העיר תחסם!"

"שקט" אמר החולה במיטה הסמוכה, "מה היללות הללו?"

"בעלי מנווט את התנועה לירושלים", הסבירה האישה.

"הבלים", אמר הלה "בעלך הוא התמהוני שיושב ליד הרמזור?! וכי באמת סבור היה שהתנועה מנווטת על ידו?! והרי הרמזור הוא זה שניווט את התנועה, וגם ינווט בלעדיו!"

המוניטור של מר געש השתולל. "איך תוכל לטעון כך על עבודתו המסורה, וכי לשם מה עמל בפרך ארבעים שנה?!" אמרה רעייתו. (הרב שלום שבדרון)

 

אמר הרב שלום שבדרון: "אדון געש הוא בעצם אנחנו... גועשים ומתגעשים כל היום, כל החיים. על מה ולמה? להביא פרנסה, להרוויח עוד ועוד, להדביק את יוקר המחיה. משום כך אין לנו פנאי, לא לתפילה בנחת ובכוונה, לא לשיעור תורה, לא ללימוד עם הילדים ולמעקב אחר התנהגותם, לא לשיחת נפש והדרכה, משום שגדול העול על צווארנו וכבדה האחריות על שכמנו, חייבים אנו להביא פרנסה.

באמת מוטלת עלינו חובת ההשתדלות, אולם סבורים אנו שהבורא יתברך יענישנו וימעיט מזונותינו אם נוסיף שיעור תורה, אם נתפלל ביתר מתינות, אם נקדיש יותר תשומה לב לחינוך ילדינו?! וודאי שלא ('מעיין השבוע') העולם הזה נברא בשבילנו כדי שנהנה ממנו, אך לא נשכח את תכליתנו, את המטרה, שלא נשוב לביתנו כשבסלינו יש רק חצץ במקום אבנים טובות ומרגליות. יש מי שמנווט בשבילנו את החיים, אנו רק צריכים להפנים זאת ולהיות שלווים ונינוחים יותר.

(ספר החיזוק יומי)

דרגו את המאמר: 

ממוצע 5 (8 מדרגים)

רוצה לראות ישועות? לחצ/י כאן

יש לנו מתנה עבורך - ספר להורדה בחינם. לפרטים לחצ/י

תכנים שיעניינו אותך



מאת https://www.tehillim-center.co.il/

תגיות:

תכלית כוונה

מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך


אין מקרה בעולם

מה גילה הסטודנט יואב כאשר חיפש את קברו של הרב ישראל משקלוב?

פרנסה מן השמים

צריכים אנו לבטוח בבורא שייתן לנו את פרנסתנו ברווח כך נוכל לפנות זמננו לתורה ולמשפחה

סגולות נבחרות


תפילה סגולית למציאת דירה

מחפשים דירה וזקוקים לתפילה? הנוסח המלא לפניכם, מתוך פרק צ"א בתהילים. יֹשֵׁב, בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן; בְּצֵל שַׁדַּי, יִתְלוֹנָן. אֹמַר--לַיהוָה, מַחְסִי וּמְצוּדָתִי; אֱלֹהַי, אֶבְטַח-בּוֹ. כִּי הוּא יַצִּילְךָ, מִפַּח יָקוּשׁ; מִדֶּבֶר הַוּוֹת.

פרק שירה 40 יום

סגולת פרק שירה שירת הבריאה, לקרוא במשך 40 יום. היכנסו ותקבלו תזכורת יומית למייל שלכם, לקריאה רצופה במשך 40 יום

פרק שירה | שירת הבריאה

נוסח מלא של פרק שירה - שירת הבריאה. קְרִיאַת פִּרְקִי שִׁירָה מַגִּיעַ עַד גָּבְהֵי שָׁמַיִם לְהַשְׁפִּיעַ בַּמְּרוֹמִים שֶׁפַע בְּרָכָה וְטוֹבָה, מֵחֳלָאִים, פְּגָעִים רָעִים וּשְׁאַר מרעין בישין , תּוֹעַלְתּוֹ מְרֻבָּה, הַרְבֵּה עָשׂוּ וְעָלְתָה בְּיָדָם לִישׁוּעַת הַכְּלַל וְהַפְּרָט
לכל הסגולות
אומרים תהילים בשבילך 24 שעות: 1-700-700-721   |