9 עובדות על הנצי"ב מוולוז’ין שיום פטירתו כ"ח אב

הרב נפתלי צבי יהודה ברלין נולד בכ"ט חשוון ה' תקע"ז (1816) בעיירה מיר אשר בבלרוס, לרב יעקב - אשר היה תלמיד חכם ועסק במסחר, צאצא של רבי אלחנן מברלין (מבעלי התוספות), ומצד אמו היה צאצאו של רבי מאיר אייזנשטט (מחבר שו"ת פנים מאירות).

כשהיה בן 11, החל הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, אשר נודע בכינוי הנצי"ב,  ללמוד בישיבת וולוז'ין.

בגיל 13 נישא הרב נפתלי צבי יהודה ברלין לריינה-בתיה, בתו של ראש ישיבת וולוז'ין, רבי יצחק איצקוביץ מוולוז'ין. לאחר נישואיו הקדיש הניצ"ב במשך 25 שנה  את עיקר זמנו ללימוד התורה. הניצ"ב ורעייתו ריינה-בתיה הביאו לעולם שלושה ילדים: הרב חיים ברלין, שרה רשא - אשת רבי רפאל שפירא, ודרייזל - אשר נישאה לרבי רפאל שפירא לאחר פטירת אחותה.

הניצ"ב שהיה אדם צנוע ועינו החל ללמד שיעורים בישיבת וולוז'ין רק בשנת ה'תר"ז (1847), לאחר שנחשף חתנו, רבי יצחק מוולוז'ין, לחליפת המכתבים שלו עם הרד"ל (רבי דוד בן יהודה לוריא).

בשנת ה'תר"ט (1849), נפטר חמו של הניצ"ב, רבי יצחק מוולוז'ין, והוא מונה למשנה לראש הישיבה. ובשנת ה'תרי"ג (1853) מונה לעמוד בראש הישיבה, לאחר פטירתו בטרם עת של ראש הישיבה, יחד עם מייסד שושלת בריסק: רבי יוסף דב בר סולובייצ'יק. חילוקי הדעות בנוגע לשיטת הלימוד בישיבה (הרב התנגד לשיטת הפלפול) הובילו לעזיבתו של הרב סולובייצ'יק בעקבות הכרעת גדולי הדור באותה העת. את מקומו של הרב סולובייצ'יק לצידו תפס הרב יוסף דב כמשנה למשך 12 שנה. הרב המשיך להנהיג את הישיבה לבדו עד לסגירתה בשנת ה'תרנ"ב (1892). בימיו של הניצ"ב פרחה ישיבת וולוז''ין והכפילה את מספר התלמידים בה פי חמישה, ממאה לכחמש מאות.

בשנת התרל"א (1871) נפטרה רעייתו של הניצ"ב, ריינה בתיה, והוא נישא לאחייניתו בתיה מרים אפשטיין, בתו של רבי יחיאל מיכל אפשטיין (ה"ערוך שולחן"), השניים הביאו לעולם שני בנים: הרב יעקב ברלין והרב מאיר ברלין (בר אילן)..

לאחר סגירת ישיבת וולוז'ין בשנת ה'תרנ"ב (1892) הורע מצב בריאותו של 

הניצ"ב וכעבור שנה וחצי, ביום כ"ח באב ה'תרנ"ג (1893), הלך לעולמו בוורשה, שם נקבר בבית הקברות היהודי, משם הועבר לקבורה לצד בעל נכדתו הרב חיים סולובייצ'יק.

בימי חייו יצאו לאור ספריו "העמק שאלה" - על שאילתות דרב אחאי, "העמק דבר" - פירוש לחמשת חומשי תורה ולמגילת שיר השירים - שנוצרו בעקבות שיעורי פרשת השבוע אשר נתן בישיבה. לאחר פטירתו הוציאו בניו את הספר "משיב דבר" - שו"ת, ואת הספר "מרומי שדה" - ובו חידושים על הש"ס. שיטת לימודו של הניצ"ב הציבה זה לצד זה את המסורת (עבורו היו אלו דברי הגאונים שחיו סמוך לתקופת התלמוד)  מה שקרא הפלפול - דברי הראשונים. הרב יצא נגד שיטת הפלפול