איך נזכה לגאולה גם כשאנו לא ראויים? זאת התשובה שענה רבי לוי יצחק מברדיטשוב

רבי לוי יצחק מברדיטשוב ידוע בכינויו המפורסם: ''סנגורם של ישראל'', בכך שהיה מלמד זכות על כל יהודי, גם זה שנמצא הכי רחוק שאפשר. כינוי פחות ידוע שלו, שאותו היה קורא עליו רבי נחמן מברסלב זיע''א, היה ''רופא הנשמות הגדול''. 

תולדותיו של רבי לוי יצחק זיע''א

רבי לוי יצחק נולד בשנת 1740 לאביו רבי מאיר ואימו שרה סאשה רוסקוב. בצעירתו היה ידוע בכינויו: ''העילוי מירופלב''. בגיל 17 כבר היה גדוש בש''ס ובפוסקים והתחיל לחסות בצילו של המגיד ממעזריטש. הוא נישא בבוא הזמן לאשתו פערל, ביתו של הרב ישראל פרץ מלטרוב. בשנת 1785 עזב את משרתו כרב וראש ישיבה בפינסק, עקב החרם שבוצע אז נגד תנועת החסידות ועבר לעיר ברדיטשוב שבאוקראינה, שם הוא ייסד קהילה חסידית וכיהן כרב עד פטירתו. 

רבי לוי יצחק היה מפורסם בגדולתו בתורה, בנגלה ובנסתר והיה ידוע בקדושתו וצדקתו הרבה בעבודת ה' שלו. אלפים של יהודים היו נוסעים אליו כדי לחזות בעבודת ה' שלו וכן כדי לראות את מופתיו ונפלאותיו. ידועה היתה דרכו המיוחדת ללמד זכות על כל יהודי, גם על חוטאים ופושעים. 

הוא נפטר בכ''ה בתשרי בשנת ה'תק''ע ונקבר בעיר ברדיטשוב שבאוקריאנה. 

לימוד התורה ותפילתו של רבי לוי יצחק

רבי לוי יצחק זיע''א היה לומד בית מדרשו שבברדיטשוב עם מאות תלמידים והיה ידוע בעבודת התפילה שלו, בהתלהבות ודביקות שלא נראו כמותן. אמר עליו פעם רבי נחמן מברסלב זיע''א ש''כשרבי לוי יצחק מברדיטשוב אומר 'הבורא', שביבי אש ניתזים מעיניו''. קדושתו ועבודת ה' שלו התפרסמו בכל הסביבה ורבים נהרו אליו כדי להתבשם מהודו והדרו. כוחו בתפילה היה רב כל כך עד שכל מי שהיה שומע אותו בתפילתו היה מתעורר לתשובה. אפילו כופרים ואפיקורסים שהיו בתקופתו, כשהיו שומעים את תפילתו, ליבם נמס והם חזרו בתשובה שלמה. גדולי דורו אמרו על כך שנמצאת בו נשמת התנא רבי עקיבא.

כל יהודי שנזקק אז לישועה בגוף או בנפש ידע שאצל רבי לוי יצחק הוא ימצא את התרופה. כינו אותו ''רופא הנשמות הגדול'' - שתפילתו לא שבה ריקם וברכותיו היו מתקיימות תמיד. למרות זאת, מידת הענווה שלו לא ידעה גבול והוא היה רגיל לומר ש''אילולא נזכר בתורה מידת הגאווה, לא יכול הייתי להאמין שמידה זו יכולה להמצא אצל בני אדם, אשר ימיהם כצל עובר''.

סנגורם של ישראל

פעם הלך רבי לוי יצחק לאסוף עצים להסקה עבור בני העניים מעשירי העיר וחשוביה. כשסיים את מלאכתו, פנה בתפילה לבורא עולם ואמר: "ריבונו של עולם, כולם כבר נתנו עבור הסקה לעניים. תן גם אתה!'' ואכן היה חודש אחד באותו חורף חם ביותר.

סיפור נוסף הממחיש את ענוותנותו הרבה ולימוד הזכות המפורסם שלו היה כשפגש ביום של תענית ציבור יהודי שהיה אוכל בשוק. פנה אליו הרב במאור פנים ואמר: ''בני, בוודאי שכחת שהיום יום צום'', ''לא'', השיבו האיש, ''לא שכחתי''. ''אז בוודאי חולה אתה'', ניסה הרב לסנגר. ''לא'', השיב האיש בחוצפה, ''אני בריא לחלוטין''. פנה רבי לוי יצחק לבורא עולם ואמר: ריבונו של עולם, ראה עד היכן מגיעה אהבת האמת של עמך ישראל! אפילו שהיהודי הזה עובר עבירה - הוא אינו משקר!''

במיוחד היה רבי לוי יצחק מלמד זכות על עם ישראל בימים הנוראים, ראש השנה ויום הכיפורים. פעם אמר בדרשתו שלפני תקיעת השופר: "ריבונו של עולם, אמרת לנו: 'יום תרועה יהיה לכם' ובעבור הציווי האחד הזה אנו תוקעים המאה קולות זה כמה וכמה אלפי שנים. ומה אנו מבקשים ממך זה כמה וכמה מאות שנים – רק תקע תקיעה אחת: תקע בשופר גדול לחירותנו…''

רבי לוי יצחק זיע''א מפרש את הפסוק: "ויאמר משה אל העם – היום אתם יוצאים בחודש האביב": דהיינו אפילו שאין ראויין אתם לגאולה, אף על פי כן הקדוש ברוך הוא ברוב חסדיו יגאל אתכם (כמו שכתוב – "היום אתם יוצאים" בכל מקרה ובכל אופן, אפילו אינכם ראויים) ואם ירצה השם ברוב רחמיו יגאל אותנו בקרוב אף על פי שאין אנו ראויין לגאולה, אמן". (סוף פרשת בשלח, קדושת לוי)

תפילת רבי לוי יצחק מברדיטשוב להצלחה

תפילה מיוחדת למוצ"ש שתיקנה ר' לוי יצחק מברדיטשוב. כדאי לאמרה בכל מוצאי שבת, לפני הבדלה – שלש פעמים:

אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וְאֱלֹהֵי יַעֲקֹב, שְׁמוֹר וְהַצֵּל אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲהוּבֶיךָ מִכָּל רָע בִּתְהִלָּתֶךָ, כַּאֲשֶׁר הַשַּׁבָּת קֹדֶשׁ הָאֲהוּבָה עוֹבֶרֶת, שֶׁהַשָּׁבוּעַ, הַחֹדֶשׁ וְהַשָּׁנָה, יָבֹא לָנוּ לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים, לְאַהֲבַת חֲבֵרִים, לִדְבֵקוּת הַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא, לְהַאֲמִין בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה עִקָּרִים שֶׁלְּךָ, וּבִגְאוּלָה קְרוֹבָה בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, וּבִתְחִיַּת הַמֵּתִים, וּבִנְבוּאַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם.

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה הִנְּךָ הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ, תֵּן גַּם לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲהוּבֶיךָ כֹּחַ, לְהוֹדוֹת לְךָ, וְרַק אֹתְךָ לַעֲבֹד, וְלֹא לְאַחֵר חָלִילָה. וְשֶׁהַשָּׁבוּעַ, הַחֹדֶשׁ וְהַשָּׁנָה יָבֹא לָנוּ לִבְרִיאוּת וּלְמַזָּל טוֹב וְלִבְרָכָה וּלְהַצְלָחָה, וּלְחֶסֶד, וּלְבָנֵי, חַיֵי אֲרִיכֵי וּמְזוֹנֵי רְוִיחֵי, וְסִיַעְתָּא דִשְמַיָּא לָנוּ וּלְכֹל יִשְׂרָאֵל, וְנֹאמַר אָמֵן.

צפו: למה ביקש רבי לוי יצחק מברדיטשוב לחם בערב פסח?