"זו לא סצינה מפאודה. זה החיים האמיתיים": השחקנים והאמנים בעד עם ישראל

עוד לא מחוברים לכל מה שיש לנו להציע? הצטרפו לכל הטוב שהכנו לכם ותישארו תמיד מחוברים! הקליקו כאן עכשיו >>>

"כמו שאתם רואים אני בביגוד קצת אחר. זו לא סצינה מפאודה. זה החיים האמיתיים".

כך אמר במסר מצולם הזמר עידן עמדי שגוייס למילואים בעודו חמוש.

"רציתי להגיד לכם שלצד הדבר הנורא והחשוך הזה, שבתוכו גם אנשים וחברים יקרים שלנו שאיבדנו, המורל שלנו גבוה. אנחנו מבינים היטב למה אנחנו כאן, אנחנו פה לשמור על הילדים שלנו, על המשפחות שלנו ועל הבית שלנו".

עוד הוסיף באופן מחזק:

"אני רוצה להבטיח לכם שאנחנו לא נפסיק עד שננצח. אני רוצה גם להגיד תודה רבה לכל האזרחים היקרים במדינה ששולחים לנו חבילות כל הזמן. אנחנו כל יום מקבלים מיליוני דברים, והמכתבים שאתם כותבים לנו והציורים של הילדים. אז תודה רבה, זה מחזק אותנו, אני אוהב אתכם ומקווה שנחזור לזמנים שקטים בקרוב", סיים.

כמו כן, הוא כתב ברשת החברתית את הפוסט הבא:

"אל תשאלו אותנו אם קר לנו, אם ישנו בלילה ואם יש לנו מה לאכול. כל אלו לא רלוונטים כרגע, כל אלו שאלות של העולם של אתמול. אני יודע על מה אני נלחם, זה ברור לי היום יותר מתמיד. על הרגע היפה הזה בבוקר שיעלי שלי שותה שוקו ועוזרת לי לסחוט לימון. על החיים, על תחושת החיות. למדנו בדרך הקשה ביותר, לא בפעם הראשונה, שגורלנו בידינו.

"אם קולי נשמע למרחק ומגיע לחדרים שם בקריה, תדעו שאנחנו לא נהיה מוכנים לעצור, אין מידתיות בקרב עם חיות אדם. למדנו בדרך הקשה ביותר, לא בפעם הראשונה, שגורלנו בידינו. לחבריי, אחיי ואחיותיי שנלחמים כרגע בכל חזית שהיא, אין אנשים טובים מכם. אין גאווה גדולה מכם. זכיתי לעמוד לצדכם".

כמו כן השחקן איציק כהן, שיתף ברשת החברתית את עוקביו בכל העולם:

"שלום חברים, מה שלומכם כל מעריצי 'פאודה' ברחבי העולם. בימים האחרונים אני שומע הרבה פייק ניוז לגבי מה שקרה כאן בישראל ב-7 באוקטובר. ואני רוצה להבהיר דבר אחד - האירועים המזוויעים האלה באמת קרו, זה לא פייק ניוז, אלו עובדות.

"צעירים וצעירות נורו למוות בפסטיבל מוזיקה. משפחות שלמות נשרפו בעודן בחיים בביתן. יותר ממאה אזרחים נחטפו לרצועת עזה, כולל נשים, ילדים וזקנים. הסיפורים הטרגיים האלה אינם בדיה. זו המציאות שלנו. אל תטעו - חמאס אינם לוחמי חופש. הם טרוריסטים, שכל מטרתם היא להשמיד את ישראל ולהרוג יהודים ברחבי העולם.

"אני יודע שהזוועות הללו נשמעות כמשהו שלא ניתן לתאר. אבל אלו העובדות. בזמנים כאלה אני מבקש מכם להיות עירניים ולא להפיץ מידע מוטעה. זיכרו, לטרור הזה יש רק כתובת אחת - חמאס. חמאס זה דאעש".

ג'ואי קינג היא שחקנית יהודייה מפורסמת בעולם. היא מעולם לא הסתירה את יהדותה, וכעת מתייחסת למה שקורה לעמה:

"המילה פוגרום לא נועדה להתקיים בעברית. בישראל החדשה, עצם הרעיון שיהודים נרצחים בהמוניהם, ילדיהם נטבחים לנגד עיניהם, היה אמור להיות מגורש לתחום הזיכרון המר. רק במזרח אירופה של הגלות נדרשו יהודים לברוח מפני מענים הנחושים להרוג אותם. ברגע שהייתה להם מדינה משלהם, שבה יכלו להגן על עצמם סוף סוף, לא היה צורך לדבר על פוגרומים, אלא רק בספרי ההיסטוריה.

"לא כולם, אבל רוב היהודים קשורים לאירועים האלה: אולי זה חבר של חבר שהיה בין 260 הנרצחים בפסטיבל המוזיקה, בן דוד של אשתו באחד הקיבוצים, עמית ותיק שהוריו המבוגרים כיום בני ערובה. העם היהודי הוא קטן, רק 16 מיליון ברחבי העולם".

"היה צורך להגביר את האבטחה מחוץ לבתי הכנסת, בבתי ספר יהודיים, ובהופעות", היא אומרת לגבי אירועי האנטישמיות שפרצו בבריטניה. "בבית הספר היהודי בצפון לונדון, נאמר לילדים שהם לא צריכים ללבוש את המדים שלהם בנסיעה: הסמלים היהודיים על הג'קטים שלהם עלולים לגרום להם צרות. שלושה בתי ספר יהודיים בלונדון נסגרו כאמצעי זהירות, אחרים מתרגלים "פינויים": המורים מנסים להפוך את זה למשחק עבור הילדים הקטנים, ילדים בני חמש נאמרו להקשיב לצפירה, לרוץ לכיתה ולשתוק – הכיתה השקטה ביותר מנצחת".

עוד היא מוסיפה:

"אתם יכולים לצפות בצילומי סוף השבוע של מפגינים תומכי חמאס בסידני, או עצרות הרחוב ופוסטים ברשתות החברתיות מלאי שבחים לרוצחי ואנסי חמאס - המברכים על מעשי הטבח כאירוע שיש לחגוג, כמשהו 'יפה ומעורר השראה'. אולי תרצו לומר לעצמכם שאלו היו ביטויי כעס על התגובה הישראלית שלאחר מכן, אבל הכרונולוגיה מספרת סיפור אחר: ההפגנות הללו אורגנו לפני שישראל הגיבה באופן מהותי. האמת העגומה היא שזו הייתה שמחה על הטבח בישראלים. זה היה התענגות על מוות יהודים.

"חמאס אינו זהה לאינטרסים הפלסטיניים: הם קללה עליהם. עם אמנה מכוננת, שמעולם לא בוטלה, עמוסה בשנאה אנטי-יהודית מפורשת מימי הביניים, היא הפכה לכוח בסגנון דאעש, של אכזריות מקפיאת דם, כזו שמפילה אסון על עמו – אסון שמאיים כעת להפוך להרסני עוד יותר".

היא מסיימת במסר: "צריך להיות מקום בליבכם לילד היהודי שרגעיו האחרונים היו מלאים באימה בלתי נתפסת- אותה אימה שסבו וסבתו, וסביהם, חשבו שברחו ממנה לנצח".

בנוסף, 'מודה אני כל בוקר' הוא שירו המרגש של הזמר עומר אדם, אותו הוא שר לפצועים מאירועי המלחמה.