החטופים ששוחררו מספרים מה עברו: "מדברת ורועדת, זה היה מבעית"
"היה מעט אוכל בשבי וככל שעבר הזמן האוכל הלך ופחת. ככל שהזמן עובר, הנזק הולך וגדל והיכולת של הגוף לשרוד הולכות וקטנות. זו סכנת חיים וסכנה נפשית"
עדיין לא תרמתם כפרות? ניתן לתרום למוקד תהילים ארצי את דמי הכפרות, ושמכם יוזכר בערב כיפור בחצות הלילה, בתפילה המיוחדת בקבר דוד המלך ע"ה! לחצו כאן עכשיו >>>
"אני רוצה להגיד לכם תודה על שהחזרתם אותי. לכל אחד מגיע שיחזירו אותו כאן ועכשיו, הם לא צריכים את הסבל הנוראי הזה. חייבים להוציא אותם משם כי אם לא נוציא אותם עכשיו, הם לא ייצאו בחיים".
כך אמרה אמש (מוצ"ש) החטופה ששוחררה רז בן עמי בעצרת כיכר החטופים.
דניאל אלוני, שיחד עם ביתה אמיליה שוחררו, אמרה: "ב-7 באוקטובר נחטפנו בברוטליות מהבית שלנו. הבנות שלנו ראו דברים שילדים בגיל הזה, או בכל גיל, לא צריכים לראות. סרט אימה. אתה מרגיש שאתה רוצה לצבוט את עצמך ולהתעורר מהסרט הזה. אני מדברת ואני רועדת, סליחה. זה היה מבעית, זה היה מפחיד. אין סדר יום, אין כלום. ישנים, בוכים. כל יום נוסף שעובר הוא נצח שלא נגמר. בשבי נמצאים עדיין גיסי, אח שלו, בת זוגו, בת זוגתו ואח שלה. אנשים יכולים למות שמה, כי יחליטו פשוט לרצוח אותם. שחררו אותם עכשיו, מיידי, אין זמן. אני מתחננת בשמי ובשם שאר החטופים".
"זכינו ביום ראשון האחרון לקבל חזרה את בני משפחתנו בריאים ושלמים", סיפרה ענבר גולדשטיין ששלושת אחייניה - אגם, גל וטל שוחררו. "אני כאן היום, כי הבטחנו לאורך כל הדרך שגם כשאהובינו ישובו לא ננטוש את המאבק. אנחנו משפחה אחת. כולם צריכים לחזור. יש לנו אחריות כלפיהם, אני, אתם, הקבינט ומדינת ישראל. אסור לנו להשאיר אותם שם לעוד שנייה אחת. תחזירו אותם, אני מבקשת, עכשיו".
הדס קלדרון ששוחררה יחד עם שני ילדיה סיפרה:
"בבית מחכים לי ארז וסהר, גיבורי העל הפרטיים שלי ששרדו וחזרו. העדויות מטלטלות ומחרידות, אף ילד, ילדה, איש ואישה לא צריכים לחוות זאת. אסור לשכוח שאבא שלהם עופר עדיין שם. אל תשכחו גם את הגברים. אחרי ששבתי מהשבי, עכשיו יותר מתמיד אני מבינה כמה זה בהול ודחוף. לא ניתן לדבר על העתיד או על ביטחון המדינה כל עוד לא מתקיים ביטחונם של כל החטופים".
"אני הפעם מדברת בתור סבתא של תמיר ארד, הייתי 49 יום בתופת הזו", אומרת יפה אדר. "אני מבקשת ומתחננת מכל מקבלי ההחלטות - תוציאו את הילדים, תוציאו את כולם. זה לא קל, לא להם ולא למשפחות ולא לאף אחד. עכשיו אני רוצה לראות אותם, לא כשאני אהיה בארון. בבקשה, זה הזמן".
דיצה היימן תיארה את הימים בשבי: "היה מעט אוכל בשבי וככל שעבר הזמן האוכל הלך ופחת. ככל שהזמן עובר, הנזק הולך וגדל והיכולת של הגוף לשרוד הולכות וקטנות. זו סכנת חיים וסכנה נפשית. חייבים להוציא אותם מיד ולעשות הכל כדי שזה יקרה".
בקריאה כללית קראו החטופים ששוחררו:
"כל יום שאתה חי שם יכול להיות היום האחרון. אתם לא יכולים לתאר את התופת. אסור להשאיר אותם שם. אף אחד, אף אחת, לא עוד דקה אחת".
מחוברים רק לקבוצת ווטסאפ אחת מבית מוקד תהילים ארצי? יש לנו 4! לחצו על אחת מהן להצטרפות:
פרק תהילים יומי | הסגולה היומית | הלכה יומית לנשים | החיזוק היומי המעוצב
חווה פסוט טראומה קשה מאז הלחימה: "זו פציעה שתלווה אותי כל החיים"
תושבת כפר עזה שניצלה עם משפחתה: "היינו בממ"ד 22 שעות בדממה"
התצפיתנית היחידה ששרדה במוצב נחל עוז: "בסביבות 7:30 הן הפסיקו לענות. אז, עוד חשבנו שזה כי הקליטה נפלה"
התושב בן ה-71 שניצל בבארי: "המחשבה הראשונה שהייתה לי היא שליפול בשבי אני לא נופל"
הניצול מהנובה: "הגעתי לתהום של חמישה-שישה מטרים, וקפצתי"
חבר כיתת הכוננות של קיבוץ ניר עוז: "יצאתי בידיעה שאני לא חוזר"
החטוף ששוחרר משחזר: "אמרתי 'שמע ישראל' בקול, נפרדתי מהחיים"
שיחזור השיחה עם החטופה שעדיין בשבי: "אמא, ירו בי, אני חושבת שאני עומדת למות"
האם לפי היהדות מותר לשמוח בנפילת האויבים שלנו?
מה אמר הרב מאזוז על חיסול נסראללה ומה הוא מבקש מעם ישראל לעשות בשמחת תורה?
אמה של חטופה מתחננת: "שתכף מיד בורא עולם יגאל אותם"
אורי מגידיש בראיון: "אני מרגישה שאני בן אדם אחר"
כמה פתקים הוטמנו השנה בכותל המערבי?
כמעט שנה לאחר האסון: רק התפילין שרדו את התופת
אם החטופה במסר לעם ישראל: "אגם נחטפה כי היא יהודייה. והתפקיד שלנו להתנהג כיהודים"
- © כל הזכויות שמורות