החטופים ששוחררו מספרים מה עברו: "מדברת ורועדת, זה היה מבעית"
"היה מעט אוכל בשבי וככל שעבר הזמן האוכל הלך ופחת. ככל שהזמן עובר, הנזק הולך וגדל והיכולת של הגוף לשרוד הולכות וקטנות. זו סכנת חיים וסכנה נפשית"
"אני רוצה להגיד לכם תודה על שהחזרתם אותי. לכל אחד מגיע שיחזירו אותו כאן ועכשיו, הם לא צריכים את הסבל הנוראי הזה. חייבים להוציא אותם משם כי אם לא נוציא אותם עכשיו, הם לא ייצאו בחיים".
כך אמרה אמש (מוצ"ש) החטופה ששוחררה רז בן עמי בעצרת כיכר החטופים.
דניאל אלוני, שיחד עם ביתה אמיליה שוחררו, אמרה: "ב-7 באוקטובר נחטפנו בברוטליות מהבית שלנו. הבנות שלנו ראו דברים שילדים בגיל הזה, או בכל גיל, לא צריכים לראות. סרט אימה. אתה מרגיש שאתה רוצה לצבוט את עצמך ולהתעורר מהסרט הזה. אני מדברת ואני רועדת, סליחה. זה היה מבעית, זה היה מפחיד. אין סדר יום, אין כלום. ישנים, בוכים. כל יום נוסף שעובר הוא נצח שלא נגמר. בשבי נמצאים עדיין גיסי, אח שלו, בת זוגו, בת זוגתו ואח שלה. אנשים יכולים למות שמה, כי יחליטו פשוט לרצוח אותם. שחררו אותם עכשיו, מיידי, אין זמן. אני מתחננת בשמי ובשם שאר החטופים".
"זכינו ביום ראשון האחרון לקבל חזרה את בני משפחתנו בריאים ושלמים", סיפרה ענבר גולדשטיין ששלושת אחייניה - אגם, גל וטל שוחררו. "אני כאן היום, כי הבטחנו לאורך כל הדרך שגם כשאהובינו ישובו לא ננטוש את המאבק. אנחנו משפחה אחת. כולם צריכים לחזור. יש לנו אחריות כלפיהם, אני, אתם, הקבינט ומדינת ישראל. אסור לנו להשאיר אותם שם לעוד שנייה אחת. תחזירו אותם, אני מבקשת, עכשיו".
הדס קלדרון ששוחררה יחד עם שני ילדיה סיפרה:
"בבית מחכים לי ארז וסהר, גיבורי העל הפרטיים שלי ששרדו וחזרו. העדויות מטלטלות ומחרידות, אף ילד, ילדה, איש ואישה לא צריכים לחוות זאת. אסור לשכוח שאבא שלהם עופר עדיין שם. אל תשכחו גם את הגברים. אחרי ששבתי מהשבי, עכשיו יותר מתמיד אני מבינה כמה זה בהול ודחוף. לא ניתן לדבר על העתיד או על ביטחון המדינה כל עוד לא מתקיים ביטחונם של כל החטופים".
"אני הפעם מדברת בתור סבתא של תמיר ארד, הייתי 49 יום בתופת הזו", אומרת יפה אדר. "אני מבקשת ומתחננת מכל מקבלי ההחלטות - תוציאו את הילדים, תוציאו את כולם. זה לא קל, לא להם ולא למשפחות ולא לאף אחד. עכשיו אני רוצה לראות אותם, לא כשאני אהיה בארון. בבקשה, זה הזמן".
דיצה היימן תיארה את הימים בשבי: "היה מעט אוכל בשבי וככל שעבר הזמן האוכל הלך ופחת. ככל שהזמן עובר, הנזק הולך וגדל והיכולת של הגוף לשרוד הולכות וקטנות. זו סכנת חיים וסכנה נפשית. חייבים להוציא אותם מיד ולעשות הכל כדי שזה יקרה".
בקריאה כללית קראו החטופים ששוחררו:
"כל יום שאתה חי שם יכול להיות היום האחרון. אתם לא יכולים לתאר את התופת. אסור להשאיר אותם שם. אף אחד, אף אחת, לא עוד דקה אחת".
מחוברים רק לקבוצת ווטסאפ אחת מבית מוקד תהילים ארצי? יש לנו 4! לחצו על אחת מהן להצטרפות:
פרק תהילים יומי | הסגולה היומית | הלכה יומית לנשים | החיזוק היומי המעוצב
אנטישמיות בעולם: "רצח עם סכין, הפעם זה הסתיים בנס"
משרד החינוך לגבי דוכני התפילין: "הנחת תפילין היא חלק בלתי נפרד"
מה אמר חוקר עשרת השבטים הנעלמים לינוקא?
המוהל שנפטר באמצע ברית המילה: "הוא היה זורח וקורן"
הכבאי האמיץ: "ניגשתי מיד אל ארון הקודש"
הצתת בית הכנסת בירושלים: "מזכיר ימים אפלים בהיסטוריה היהודית"
אורי מגידיש משחזרת: "אני צועקת בעברית, אני לא יודעת למה, אבל הרגשתי שזה חילוץ"
אולי מצאתם את התפילין של דניאל יהודה ז"ל?
הרב זילברשטיין: "ברור כשמש שאנו לפני ביאת המשיח"
התלמידים שנלחמים על היהדות בבית ספרם: "זכותי להניח תפילין"
שורד השבי בעדות קשה: "החליטו להכות אותי עם מוט ברזל"
שורדת השבי: "הייתי לבד, במנוסה מתמדת, בפחד מוות"
בעלה של צאלה גז הי"ד: "שאלתי שוב ושוב אם הם בטוחים שהיא מתה וכל פעם ענו לי כן"
שורד השבי מעיד: "שנה של גיהנום"
שורדת השבי בעדות כואבת: "אני יהודייה גאה ששרדה לבדה את השבי הנורא"
- © כל הזכויות שמורות