נהרות בבל: דבר תורה לכבוד שבת – מאת הרב מנדל, מנהל מוקד תהילים ארצי

בתהילים (תהלים קלז, א) אומר דוד המלך "על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו". ויש לדקדק - למה דווקא כשישבו אצל המים בנהרות בבל, אז דווקא בכו על החורבן?
 
מסביר בספר "חוט המשולש" בביאור מה שכתוב במדרש איכה על פסוק "כי גדול כים שברך מי ירפא לך": מי שירפא שבר של ים, ירפא גם שברך עכ"ל. והמדרש הנ"ל אינו מובן כלל. מה השייכות בין שבר ים לשבר של עם ישראל הנמצאים בגלות?
 
ומסביר על פי מה שכתוב במדרש רבה על פסוק "יהי רקיע בתוך המים". וזה לשון המדרש: "כשאמר הקב"ה יהי רקיע בתוך המים, בכו המים שירדו למטה בעולם השפל עד שפייסם השם בזה שציוה שיקחו מהם לניסוך המים על המזבח, ובכך פייסם.
 
ולפי זה מובן, שבזמן חורבן בית המקדש, כשאין לנו כהן מקריב קורבנות - נתבטל מהם הפיוס הנ"ל של ניסוך המים על המזבח, וע"כ ודאי חזרו המים לבכות כמקדם, למה ירדו לעולם השפל ולא נשארו בשמים.
וזה שנאמר "גדול כיום שברך מי ירפא לך". מי שירפא שבר של ים, דהיינו השבר שאירע להם ע"י החורבן שנתבטל הפיוס שלהם, ורפואתם יהיה רק ע"י בנין בית המקדש שיחזור לעתיד במהרה - אז הוא ירפא גם שבר ישראל, ויוציאם מהגלות בה הם שרוים, ויגאלם גאולת עולם.

ולפי זה ממילא מבוארים דברי דוד המלך "על נהרות בבל שם ישבנו וגם בכינו". כשהגיעו ישראל בגלותם מירושלים לנהרות בבל, וראו שהמים בכו על שבר שלהם הנולד להם כעת ע"י ביטול בת המקדש - אז נתעוררו גם הן לבכות עמהם על שברם שלא נתרפאו. וזה שנאמר "על נהרות בבל שם ישבנו". וכשראינו שבכו המים על שברם - "גם בכינו" אנחנו עמהם.
 
נסיים בדברי האדמו"ר מקוצק. בהלכה מובא על ימים אלו "שיהא ירא שמים דואג ומיצר על החורבן". שאל האדמו"ר מקוצק: הרי ההלכה מיועדת לכל עם ישראל. א"כ למה מביאים את ההלכה "ליראי שמים" בלבד? וכי מה יעשה מי שאינו ירא שמים? ותירץ: 'ירא שמים' יתאבל על חורבן בית המקדש, ומי שאינו ירא שמים שיתאבל על החורבן של עצמו!...
 
שבת שלום ומבורך בבנין בית המקדש במהרה,
הרב מנדל