לקראת שבת הגדול: דבר תורה מהרב מנדל, מנהל מוקד תהילים ארצי

החתם סופר מביא רעיון נפלא בטעם הדבר, שאת רוב סדר הקורבנות שהיו מביאים לבית המקדש בימי החגים, קראנו כבר בשבוע שעבר, בפרשת ויקרא, ואילו את סדר קרבן תודה, אותו מביא האדם להשם בהודיה על כל חסדיו, נקרא רק השבוע בפרשת צו, ולא מביאים אותו יחד עם שאר הקרבנות.
 
וכתב שמטבע האדם בימי חג ויו"ט, מתמלא לבו באהבה וחיבה למקום, בהודיה להשם על כל חסדיו שעושה עמו. התורה רוצה להורות לנו דרך חיים, שלהודות להשם זה דבר שצריכים לעשות תמיד בכל יום, בכל עת וזמן – "על ניסיך שבכל יום עמנו, ועל נפלאותיך וטובתיך שבכל עת ערב בוקר וצהרים", ולאו דווקא בימי החגים  שליבו של האדם חושק לשיר ולהודות.
 
וכמו שכתב הרמב"ן, שבקרבן תודה היו צריכים לאכול את הלחם שהביאו בתוך לילה ויום אחד, ושאר הקרבנות נתנו זמן רב יותר וכל זאת בכדי שהאדם יצטרך לאכול את הכמות הגדולה של הלחם (כ-30 כיכרות) שהביא עם הקרבן בזמן מועט, ולא יוכל לבד לשאת משא כבד זה. הוא יצטרך לבקש משכניו וידידו שיסייעו בעדו, ובכך ישאלו אותו לסיבת האכילה, ויספר את כל הניסים והנפלאות שעשה עמו השם, ויתפרסם כבוד שמים ברבים.
 
"לכך נקרא שבת הגדול" - גדול דרכו להתבונן מי עומד מאליו מי תומך בו מי מקימו ומי מפרנסו.
בשבת שלפני החג נתבונן, ובכך נוכל לקבל את חג הפסח - חג האמונה - בשמחה ובטוב לבב
 
שבת שלום,
הרב מנדל
  .