תְּפִלָּה לְשִׂמְחָה בְּשַׁבַּת קֹדֶשׁ וּלְהַמְתָּקַת הַדִּינִים בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁבוּעַ

יהי רצון מלפניך ה’ אלוקינו ואלקי אבותינו, שתעזרני ברחמיך הרבים, ותזכני לקבל שבת קודש בשמחה וחדוה גדולה, בגילה רנה דיצה וחדוה. ותשמרני ותצילני שלא יעלה על לבי שום עצבות ומרה שחורה ולא שום יגון ואנחה ולא שום דאגה ביום שבת קדש.

רק אזכה לשמח בכל עוז ביום שבת קודש, בכל לבבי ובכל נפשי ובכל מאודי, בשמחה שאין לה קץ ותכלית, כראוי באמת לשמֹח ביום שבת קודש, ביום קדוש ונורא כזה, שנתעורר עז וחדוה ושמחה רבה ועצומה בלי שיעור בכל העולמות כולם, וכמו שמובא בזוהר הקדוש ובשאר ספרים מריבוי עוצם השמחה והחדוה של שבת קודש:

רבונו של עולם, מה אומר ומה אדבר, בכל מה שאני מתחיל להתפלל ולהתחנן עליו, ידעתי גם ידעתי כמה אני רחוק מזה, וכפי גדל מעלת המצוה והמידה הקדושה, וכפי גדל תועלתה לכל הדברים שבקדשה, כן עצם רחוקי מזה בתכלית הרחוק, ובפרט משמחה בשבת קודש, אשר כמעט בזה תולה הכל והוא עקר ההתקרבות אליך.

אבל אתה יודע רבוי המניעות על זה וגודל ההתגברות שמתגברין ומתגרין בכל פעם למנע אותי חס ושלום משמחה של שבת.

חמול עלי אבי שבשמים, אבי אב הרחמן, ושמחני בישועתך תמיד. ועזרני והושיעני וזכני לשמח מאד בשמחה גדולה בכל שבת ושבת, חוק ולא יעבור, שאזכה להיות כל היום כולו בשמחה מבואו ועד צאתו, עד שאזכה להמשיך השמחה של שבת על ששת ימי החל, עד שאזכה להיות בשמחה תמיד גם בימי החול בשמחה אמיתיית.

יראו עיני וישמח לבי ותגל נפשי בישועתך באמת. ותזכני על ידי השמחה של שבת להרים היראה אל הדעת הקדוש, ואזכה ליראה שלמה מפניך בדעת שלם בלי כסילות כלל: