תְּפִלַּת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עַל אֹרֶךְ הַגָּלוּת

ריבונו של עולם, אתה גזרת (מספר שנות הגלות) על ידי נביאך (איכה א יג): 'נתנני שוממה כל היום דוה', ויומך אלף שנה, (א"כ) די להם (לישראל) באלף שנה כמו שגזרת על ידי נביאך. ואפילו נאמר כמו שאמר בזוהר הקדוש, שכיון שישראל הם י"ב שבטים צריכים לישב י"ב מאות שנה, מאה שנה לכל שבט, גם זה מקובל ומרוצה, אבל אני רואה כמה מאות שנים יתווספו על זה, ובני אדם מיחלים ומחכים בכל דור ודור אחרי שנתארך הגלות ואומרים אפשר בדור הזה תהיה הגאולה, שעד אימתי יהיה אורך הגלות, ומתים בעגמת נפש, וכן דור אחר דור, ונסתם ונחתם הקץ הזה, וכמה חכמים עמודי עולם עשו חשבון לעת הקץ ולא הועילו. ומה המכה העצומה הזאת. עד מתי יהיה ביטול תורה ועבודה, שכל מה שמוסיפים בגלות מוסיפין טמטום הלב וביטול תורה ועבודה. ואילו לצער עם בני ישראל לבדם - החרשתי, אבל אני רואה בצער השכינה, שצערה בגלות יותר מצער ישראל, ועל זאת לא מצאתי נחמה כלל. הזאת הכלה שיאמרו כלילת יופי משוש לכל הארץ, מה חרי האף הזה על שכינת עוזך, ועל בניה באורך הגלות. שבחרת באברהם אבינו עליו השלום, כיון שעשה רצוניך, אתה שומר זרעו שהם ישראל בכל דור ודור, בין קודם קבלת התורה בין לאחר קבלת התורה, ועכשיו איך הסתרת פניך ממנו, ותתאפק ותתעלם על אורך הגלות. חפץ בתשובה הרבה, ומאחר שישראל נתארך עליהם הגלות יותר ויותר, ונחשכו עיניהם מראות, ונסתם לבבם מלהשכיל, על כגון דא אמרינן פתח פיך לאילם, תערה עליהם רוח קדושה ממרום כדי שיתעוררו ויתנו לב לשוב בתשובה כראוי. ואדברא אתה מכריז ואומר שובו בני אדם, ואתה אוהב התשובה, ואתה יודע שבני ישראל אנוסים בגלות, ומתוך צער ואורך הגלות נסתתמו עיניהם ולבותם מהשכיל, וצריכים סייעתא דשמיא דילך. שכמה וכמה דורות זה אחר זה כלים ומתים בגלות, אין צער ואריכות גלות יותר מזה, דאע"ג דלגבי דידך ימי הגלות כיום אחד חשובים, לגבי דידן דשנותינו קצרים, כל דור ודור דומים עליו שנותיו כאלף שנים מרוב הצער והאף והחימה, והביטה וראה כמה דורות חלפו ועברו, משנשלמו אלף שנים שגזרת. הנך צופה ומביט כמה אלפים ורבבות לאין קץ חכו וקוו לישועתך משעבר הזמן שגזרת בגלות, ומתו בעגמת נפש, דורות רבים דור אחר דור. הקֵ ם לנו נביא שיש לו לבב חכמה, ויחזירנו למוטב. שובה ה' עד מתי, והנחם על עבדיך, כי סוף סוף עבדיך אנחנו, והאדון מרחם על עבדיו. תפילתנו אינה תפלה, ותורתנו אינה תורה, ושמחתנו במצותיך אינה שמחה, כי עול הגלות ותוקף הקליפות מעכב. גם אין אתנו יודע עד מה שורשם של עמקי סודותיך, וכשתביא לנו הגאולה אז באותה שעה תשבענו חסדך, ונרננה לך רינה של תודה כראוי, ונשמחה בך ובתורתך ובמצותיך שמחה שלימה כראוי בכל ימינו. השבועה שנשבעת לאבות, אברהם יצחק ויעקב, שינחלו את הארץ לעולם בהשקט ובטח, שעדיין לא נתקיימה השבועה. גלה הֲדָ רְ ךָ על בניהם, ואז תתקיים שבועתך. רצון מלפניך, שתערה עלינו רוח קדושה, כדי שנדע מה לעבוד אותך ביראה וקדושה, ויכונן כל מעשה ידינו לעשות רצונך כראוי, ושנתעורר לשוב בתשובה שלימה כראוי, ועל ידי מעשינו תכונן שכינתך ותוציאה מן הגלות. ויקויים מקרא שכתוב ויהיה אור הלבנה כאור החמה, ואור החמה יהיה שבעתים. ויהי נעם אדני אלהינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו.