החיזוק היומי

זמן קצר לאחר שעלה לארץ ישראל, נפטר בירושלים הרב שאול ידידיה טַאוּבּ, האדמו"ר השני בשושלת מוֹדְז'יץ. פטירתו הייתה בתאריך חגיגי – כ"ט בנובמבר תש"ח (ט"ז בכסלו) – הלוא הוא יום ההכרזה החשובה של האו"ם על סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל.
 
כשיצא מסע ההלוויה לכיוון הר הזיתים באו החסידים במבוכה – הרחובות מלאו חוגגים צוהלים, והם עוברים ביניהם אבלים וחפויי ראש.
 
אז נענו החסידים ואמרו: "דווקא כך ראויה שתהיה הלווייתו של אדמו"ר מודז'יצאי. הנה כתוב 'וַיַּרְא בַּצַּר לָהֶם בְּשָׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם' (תהלים קו', מד') ומכאן שה'צרה' וה'רינה' אינן צרות זו לזו אלא עולות כאחת..."
 
בד' באייר תשמ"ד נפטר בנו, האדמו"ר רבי שמואל אליהו טאוב. כשיצא מסע הלווייתו מרחוב דיזנגוף בתל אביב כבר נכנס יום העצמאות. שוב באו החסידים במבוכה – הם אבלים, וברחובות זיקוקין די-נור וקולות צוהלים. נענו זקני החסידים ואמרו: "כך בדיוק ראוי שיהיה - 'וַיַּרְא בַּצַּר לָהֶם בְּשָׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם'"
 
חסידות מודז'יץ ידועה בניגונים הרבים שיצאו מבית מדרשה. האדמו"ר השני בשושלת מוֹדְז'יץ, רבי שאול ידידיה טַאוּבּ, היה מלחין פורה ביותר, ורבים מניגוניו ידועים ומפורסמים גם כיום.
 
 "וירא בצר להם בשמעו את רנתם" -  דווקא השירה בשעת הצרה היא המסייעת לשינוי המצב לטובה ('פאר מקדושים')
 
אמר דוד המלך: "דווקא בשעה שצר לך, שקשה, אז תשיר, אז תשמח, באותו הרגע תקבל את ישועתך".
  
אם חלילה עוברים עליך קשיים, תאמץ את נפשך, תשמח מעט, תשיר לבורא, ותזכה בעזרת ה' לצאת מחושך אל אור גדול...