משפט אחד עם כוח עצום: הקדישו לו דקה מזמנכם

עוד לא מחוברים לכל מה שיש לנו להציע? הצטרפו לכל הטוב שהכנו לכם ותישארו תמיד מחוברים! הקליקו כאן עכשיו >>>

בזמן השואה היהודים ברחו ממקום למקום, אך המלחמה מצאה אותם בכל הצדדים. הם חיפשו רכבות לברוח כמה שיותר מהר אך לא תמיד היו. באחד הימים נקלע הרב יעקב גלינסקי במנוסתו לתחנת רכבת בבוכרה ללא כרטיס להמשך הדרך. קרובים לא היו לו בבוכרה והוא לא הכיר אף אדם. השמש הלכה ושקעה ולא הייתה לו דרך מילוט. כל מי שהיה נתפס משוטט בלילה תחת כיפת השמיים והוא אינו מקומי, נכנס ישר לבית הסוהר ומבית הסוהר ישר לעולם הבא...

לפתע צדו עיניו בזקן היושב בפאתי התחנה ומצחצח נעליים, "אולי הוא יהודי? אוי ואבוי אם אשאל אותו אם הוא יהודי..." חשב לעצמו. כך עמד חסר אונים. באותה העת הבזיק במוחו רעיון, התקרב אל הזקן בהתרגשות מהולה בפחד וקרא: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹקינוּ ה' אֶחָד" אם הוא גוי הוא לא יבין את מה שאמרתי. הזקן הגביה את עיניו ולחש לעברו בנימה בוכרית: "בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד".

המשיך רבי יעקב גלינסקי וסיפר: "במשך אחד עשר יום התחבאתי בביתו, לא הבנתי את שפתו, אני דיברתי אידיש והוא בוכרית, דיברנו באצבעות. אם חלילה הייתי פוגש באותו הערב גוי, אפילו פולני, מאותו איזור שלי, המדבר באותה השפה שלי, כנראה הוא היה שולח אותי לכל הרוחות. ברוך ה' פגשתי יהודי בוכרי, את שפתו אני לא הבנתי, לא היה לי שום קשר איתו, ומה שחיבר בינינו היה משפט אחד: "שמע ישראל".

כולנו שונים אחד מהשני, קובצנו למקום אחד מעשרות מדינות, הכוח המקשר בינינו הוא התורה, היא החמצן של העם, היא הגורמת לנו לעזור ולתת, לתמוך ולסייע במידה רבה יותר, היא המחברת אותנו לאנשים השונים מאיתנו לחלוטין. היא, ובתוכה הפסוק המקשר בינינו לבוראנו, פסוק של אמונה, פסוק שכל אדם, נער וילד צריך לחרוט אותו בזיכרונו - "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹקינוּ ה' אֶחָד".

אמר רבי חמא: "כל הקורא קריאת שמע ומדקדק באותיותיה מצננין לו גיהינום" (ברכות טו':) והקורא את קריאת שמע שעל המיטה, לפני שהולך לישון, מסירים ממנו מזיקים רבים.

משפט אחד מקשר בין כולנו, מחבר אותנו, מאחד בינינו לבין בוראנו, מציל אותנו מדברים נסתרים. דקה אחת יכולה לבנות חיים שלמים. לא נשתמש בו?

מתוך הספר "החיזוק היומי". ניתן לרכוש את הספר השני של  "החיזוק היומי" בטל: 0525581133