"אני רוצה לפנות לכל הנשים הנמצאות במצבי ולומר להן: קודם כל, האמינו"

עוד לא מחוברים לכל מה שיש לנו להציע? הצטרפו לכל הטוב שהכנו לכם ותישארו תמיד מחוברים! הקליקו כאן עכשיו >>>

היא מבקשת שנכנה אותה בשם יעל, שם בדוי,לפני שהיא מתחילה את סיפורה: "לפני שנה בדיוק עשיתי בדיקת מעקב שגרתית של רופא כירורג, והוא גילה שיש גוש שנראה לו חשוד ושלח אותי לעשות בדיקה. עשיתי בדיקת אולטרסאונד, בבדיקה ראו שצריך לעשות ביופסיה. ביום ראשון שלאחר מכן עשיתי את הבדיקה ושבוע לאחר מכן, ביום ב', צלצלו אלי מן המרפאה וביקשו ממני להגיע דחוף".

לאורך השיחה כולה יעל שבה ומתנצלת על עומס הפרטים והמידע, ומציינת כי ייתכנו אי דיוקים משום התהליך הארוך והמצב המורכב בו הייתה. "ביקשו ממני להגיע למחרת, ביום ג', על הבוקר באופן מיידי כי זה המועד הראשון בו הרופאה תוכל לקבל אותי. כשהגעתי למרפאה נאמר לי על ידי הרופאה שיש לי גוש ממאיר ואני צריכה להוריד אותו דחוף. הרופאה תיאמה לי תור לבדיקת mri ליום ד', למחרת. אמרתי לרופאה שאני לא יכולה לעבור את הבדיקה באופן מיידי משום שאני בטיפולי פוריות ולאחר החזרת עוברים. הרופאה צינה שניתן לעשות בדיקת mri בהריון כרופאה, חיי חשובים יותר מחיי העובר. סירבתי לעבור את הבדיקה ופניתי לרופא שלי".

מכאן החל סבב התרוצציות בין רופאים שונים, אשר בסופו, לאחר התייעצות עם הרב פירר וכיוון שהעוברים לא נקלטו, הוחלט כי יעל תעבור ניתוח לפני המשכת טיפולי הפוריות. בשלב זה יעל מספרת לי על הלך הרוח אשר ליווה אותה כל התקופה: "מבדיקה לבדיקה המתח גבר ועלה, ההוצאות הכלכליות גדלו".

"עברתי את הניתוח שהיה לא פשוט", יעל ממשיכה,  "ואחריו נקלטתי להריון טבעי אך לא ידעתי זאת. כשהלכתי לעשות בדיקות מעקב נמצא נגע. במסגרת הבדיקות שנשלחתי לעשות, התגלה כי אני בהריון, מה שלא איפשר את לקיחת הביופסיה, הסכנה הייתה גדולה. לצערי העובר לא שרד והתבצעה בדיקת נוספת, בה נמצא גוש חדש, אשר הושפע מן ההורמונים שקיבלתי במהלך טיפולי הפוריות. כאשר נלקחה הביופסיה, התגלה כי הגוש אינו סרטני ומצבי בכי טוב".

יעל עוצרת ומביעה את רצונה להודות לרב מנדל, למתנדבות "מוקד תהילים ארצי" ולכל מי שהיה שם בשבילה לאורך הזמן, על העזרה הרבה שהושיטה לה לאורך כל הדרך: "לאורך התקופה כולה בה הייתי במצב לא קל. הייתי בסערת רגשות, נקלעתי לחרדות ובכיתי הרבה, ליוו אותי הרב מנדל ומתנדבות 'מוקד תהילים ארצי ללא שום תמורה. ובני משפחתי ומכרים התפללו עלי. אני עצמי התפללתי ופקדתי את ציוניהם של צדיקים".

ויש לה מה לומר לנשים אחרות: "אני רוצה לפנות לכל הנשים הנמצאות במצבי ולומר להן, קודם כל - האמינו. יש כל כך הרבה אנשים טובים בדרך שעוזרים כמו הרב מנדל ואחרים, אסור להתייאש, צריך להתפלל הרבה. כל כך הרבה אנשים טובים בדרך עזרו ועוזרים לי ללא כל תמורה ובהתנדבות מלאה, הקשיים עוברים".

יעל מסיימת את דבריה במילים הבאות: "אני אדם שלא נוטה להישען על אחרים ולבקש עזרה, אבל האנשים הללו, הרב ומתנדבות המוקד, אפשרו לי להיפתח ולבקש עזרה, והיה לי קל לעשות זאת. השהות שלהם לידי גם בבית החולים, החיבוקים החמים והתמיכה, עזרו לי מאוד. ועצתי לנשים אחרות היא להתפלל, להתחזק, לפנות לרב ולהאמין שתצאו מזה".

זכיתם לישועה בזכות התפילות? שלחו לנו את סיפורכם האישי למייל: mokedtehillim@gmail.com