8 עובדות על ה’שפת אמת’ שיום פטירתו ה’ בשבט

1. רבי יהודה אריה לייב אלתר נולד בוורשה בכ"ט בניסן ה'תר"ז (1847), לרבי אברהם מרדכי, נכד לרב יצחק מאיר אלתר (רוטנברג), בעל חידושי הרי"ם ומייסד חסידות גור. אמו, אסתר, נפטרה כשהיה בן שנתיים וכשמלאו לו שמונה נפטר גם אביו והוא עבר להתגורר בבית סבו.

2. כבר מגיל צעיר בלט רבי יהודה לייב אלתר בשקדנותו. סבו, בעל חידושי הרי"ם, שכר לו מלמד אשר לימדו בכל יום מעלות השכר שמונה עשר שעות, והוטל עליו לדאוג כי רבי יהודה לייב אלתר יחדש כל יום משהו בלימודיו. הרב יהודה לייב אלתר זכה לפגוש ברבי מנחם מנדל מקוצק (מייסד חסידות קוצק)  פעמיים, מפגשים שהותירו עליו רושם עז.

3. בשנת תרכ"ב (1862) נישא הרב יהודה לייב אלתר, והוא בן 15, ליוכבד-רבקה. יוכבד רבקה הייתה בתו של הרב יהודה לייב קמינר, בנו של הרב ברוך תאומים פרנקל, ה'ברוך טעם'. מצד אמה הדסה, הייתה יוכבד-רבקה נכדתו של הרב משה חיים רוטנברג, אחי סבו של הרב יהודה לייב אלתר. על פי בקשת סבו, הוסיף הרב יהודה לייב לייתר את השם אריה, כדי שלא תהיה זהות בין שמו לשם חותנו. השניים התגוררו במקום משפחתה של יוכבד-רבקה והרב עסק כל ימיו בתורה.

4. בשנת תרכ"ו (1866), כשמלאו לרב יהודה אריה לייב אלתר 19 נפטר סבו, רבי יצחק מאיר אלתר והרב יהודה אריה לייב אלתר מונה, בהוראת סבו, לרבה של העיירה גור. הרב סירב להתמנות לאדמו"ר וצידד במינוי של רבי חנוך הניר הכהן לוין מאלכסנדר, אשר היה מגדולי התלמידים של רבי שמחה בונים מפשיסחא ורבי מנחם מנדל מקוצק, לתפקיד. כשנפטר רבי חנוך הניר, בשנת תר"ל (1870) מונה רבי יהודה אריה לייב אלתר, והוא בן 23 בלבד, לאדמו"רה השלישי של חסידות גור. רבי יהודה אריה לייב אלתר סירב לתפוס את מקום סבו בראש השולחן ומאז נהוג כי אדמו"ריה אינם יושבים בראש השולחן אלא באמצעו.

5. רבי יהודה אריה לייב אלתר הפך את חסידות גור לאחת החסידויות המרכזיות בפולין והתמיד בטיפוח הלומדים. הרב נהג לקבל קהל גדול להתייעצות והיה משיב להם בקצרה.

6. את פרנסתם קנו הרב ורעייתו מחנות קטנה שניהלה רעיית הרב, והרב עודד גם את חסידיו לעסוק במלאכה ולא להתפרנס מן הרבנות. בשנת תרס"א (1901), והוא בן 54, נפטרה רעייתו הראשונה של הרב ושנה לאחר מכן נישא בשנית לבתו של אדמו"ר חסידות גורליץ, ברוך מגורליץ.

7. בשנת תרס"ה (1905), והוא בן 58 בלבד, הלך הרב יהודה אריה לייב אלתר לעולמו. הרב נקבר בעיירה גור לצד סבו, רבי יצחק מאיר אלתר ובהלוויתו נטלו חלק 20,000 איש. בנו, הרב אברהם מרדכי אלתר, מונה לאדמו"רה הרביעי של חסידות גור.

8. לאחר שהלך לעולמו קובצו דברי התורה שנשא בשבתות ובחגים תחת השם 'שפת אמת', אשר הופיע בפסוק שסיים את המאמר האחרון שכתב סמוך לפטירתו. בהמשך הודפסו גם:

שפת אמת על הש"ס -  פירושיו על מסכתות הש"ס ..

שפת אמת על תהילים - פירושיו על התהילים (מאוגדים יחד עם פירושי הרב חיים ויטאל ('עץ הדעת טוב') שהיו מצויים אצל בנו והדפיסם יחד)

שפת אמת על מסכת אבות

שפת אמת - ליקוטים - סיכום חידושי התורה שכתב הרב יהודה אריה לייב אלתר לפני שמונה לאדמו"ר.

פירושיו להגדת פסח

אוצר מכתבים ומאמרים מבעל ה'שפת אמת'