מחשבה בוראת מציאות?

לא שוכחים את מי שאוהבים. תיקון הנפטרים הגדול ביום הילולת האור החיים הקדוש - לחצו כאן למסירת שמות יקיריכם >>

כאשר אני שרוי במנוחה, מחשבותיי רגועות ואני יכול לחוות את המציאות כפי שהיא, כפי שהיא בעולם העליון, וכך לחוות שמחה. כאשר אדם חווה את חייו כחסרים הוא בוודאי יסבול מעצבות. 

מהי השמחה? האם שמחה היא רגש? 

הביטוי של השמחה בנפש הוא בהחלט רגשי, אך שמחה היא אחת מן הדרכים להתבונן בעולם סביבנו, ומכאן נובע שעבודת השמחה היא עבודת ההתבוננות על העולם באופן מסוים. המציאות שלנו תלויה באופן בו אנו בוחרים לחוות אותה. אם נסתכל על החלקים המרכיבים את חיינו ונתמקד בטוב שבכל דבר, תגדל עבודת השמחה ומאליה תהפוך לחלק מרכזי בחיינו. אדם כזה הופך להיות אופטימי, ורואה את הטוב הממתין לו בעתידו.
 

איך קשורים זה בזה דיכאון וחרדה?

כאשר אדם מסתכל על העולם ומונה את הדברים החסרים בחייו, מאליו מוביל הדבר לעצבות (ודיכאון). כאשר אדם מתמקד בחוסרים של חייו הוא מתמלא בחששות לגבי העתיד לבוא, ממוקד במחשבה כי גם בעתיד יתקיימו אותם חסרים ממש, וחששות אלו הופכים בהדרגה לחרדות.

האם שמחה תמידית היא התנתקות מהמציאות?

לכאורה, ישאל עצמו אדם כעת, אם אני סובל מקשיים בבריאות, בפרנסה וכו', איך אני יכול לשמוח על כך? באופן טבעי כשאדם נתקל בקושי ובכאב הוא מגיב בעצב, וכאשר הוא חווה אירועים משמחים הוא מגיב בשמחה. וכאן מתחילה העבודה של כל אדם ואדם, לא להגיב למציאות כפי שהוא חווה אותה באופן מיידי, אלא ללמוד להתבונן עליה תוך בחירה להתמקד על הטוב שיש, ויכול לצמוח, מכל דבר. 

מי קובע האם אני עצוב או שמח?

הפרשנות שלנו למציאות היא הקובעת אם מאורע הוא משמח או עצוב. כאשר אדם לומד להתבונן על אירועי חייו לעומק, הוא יכול לגלות בשורשו של כל אירוע רע את הטוב העתיד לצמוח ממנו. זה אינו דבר טבעי לאדם ועליו לאמן עצמו במהלך חייו להתבונן בכל מה שמתרחש בהם ולראות את הטוב בכך. עליו למקד את מחשבותיו בטוב שבחייו, ולהקפיד להיטיב עם סובביו - מעשה שיסייע לו לראות את הטוב סביבו.

שגרה זה רע?

יישום עבודת השמחה נדמה כי נוגע רק לאירועים גדולים, משמעותיים או חריגים בחיינו המשפיעים עלינו באופן עוצמתי, אך ההיפך הוא הנכון. עיקרה של עבודת השמחה היא בחיי היום יום, ברגעים הקטנים החוזרים על עצמם שוב ושוב יום אחר יום. אם נלמד להתבונן בכל מעשה ומחשבה המרכיבים את יומנו, ולמקד את נקודת מבטנו בטוב הטמון בהם, נרגיל את עצמנו להיות בשמחה ומכאן ייקל עלינו לעשות עבודה זו באופן טבעי גם כאשר חיינו יכילו אירועים גדולים וחריגים יותר.

האם אני מתמקד בחסרונות?

טבע האדם נוטה להתמקד ולזכור את הרגעים השליליים בחיינו. כשדברים בחיינו מסתדרים מאליהם, אנו לא נוטים להקדיש להם מחשבה רבה. הטבע האנושי נוטה להתרכז במה שמסב לנו חוסר נוחות, על מנת שנפעל לשנותו. לכאורה מדובר באופן פעולה חיובי המדרבן אותנו לפעול כדי להיטיב עם עצמנו, אך ההיפך הוא הנכון. כאשר אדם מתמקד בחסרון ובחוויה שלילית שחווה, הוא מקשה על עצמו להתרומם ממנה ולשפר את חייו. התמקדות בחיסרון, כפי שציינו, מובילה להקטנת האמונה ולהגבלת החשיבה כי טוב עתידי הוא אפשרי. דווקא ברגעים של קושי וחסרון על האדם לחפש את הטוב הקיים בהם או שיכול לנבוע מהם, ומתוך התמקדות בטוב זה יוכל להתרומם ולהיטיב עם עצמו עם סובביו.

איך חווים שמחה תמידית?

אדם הרוצה להשתדל להיות בשמחה תמיד, צריך להתמקד בעשיית טוב והודיה על הטוב הקיים בחייו. הן במחשבה והן במעשה. לצד שינוי אופן ההתבוננות של האדם בעולם, עליו גם לפעול באופן המבטא שמחה זוו:

ראשית, עליו לשמור על מוצא פיו. כאשר אדם שרוי במחשבותיו, הוא אינו מבטא את חששותיו בקול רם לאחרים, ובפני עצמו. הבחירה לבטא בקול את החששות והדאגות מעצימה את נוכחותן ולעיתים אף ממקדת את מחשבת האדם בדברים שפיו אומר. אין הדבר אומר שאל לו לאדם לחלוק את דאגותיו עם זולתו, אלא שגם כאשר הוא חושף את צפונות לבו, עליו לעשות זאת באופן בו הוא רואה את הטוב בתוך הקושי, ומתוך כיוון המילים היוצאות מפיו יכוון גם את מחשבותיו.

שנית, כאשר אדם שרוי בעצב ובחשש עליו לעשות מעשה שמח. במה דברים אמורים? על האדם להפעיל את גופו באופן בו הוא פועל כאשר הוא בשמחה: לשיר שירים שמחים, לרקוד, לחייך, לצחוק… ומתוך המעשים יושפעו גם התחושות והמחשבות