מהתותח הישן בקעו לפתע קולות מבעיתים...

רבי דוד הלוי סגל זצוק"ל, בעל ה"טורי זהב", מגדולי פוסקי יהדות אשכנז, התגורר בעיר אליק בפולין.

באותם ימים פרצו פרעות ת"ח ות"ט, במהלך הפרעות נרצחו יהודים רבים בדם קר ובאכזריות רבה בידי הקוזאקים שבראשים הרשע בוגדן חמילנצקי ימ"ש.

הקוזאקים התקרבו לעיר אליק, עירו של בעל הט"ז, כשמטרתם היא אחת: לטבוח ביהודי העיר ללא רחם. היהודים נעלו מבעוד מועד את שערי העיר והפורעים ניסו להלום בהם בכל כוחם כדי לפרוץ אותם ולשטוף את העיר.  

בינתיים, בתוך היער, התבצרו יהודי העיר יחד עם רבם בתוך בית הכנסת, כשהם קורעים את השמיים בתפילות ותחנונים לפני אדון עליהם שיחוס וירחם עליהם.

כאשר ראו הפורעים כי הם אינם מצליחים לבקוע את שערי העיר, הם לא הרימו ידיים והזעיקו תגבורת. אל המקום הגיעו רוצחים נוספים ומבטי שנאה בעיניהם. הם הסתערו יחד בכוחות משותפים על השעירן הנעולים והלמו בהם בכל כוחם. אל לבבות היהודים, הנשים והטף שהיו נצורים בתוך העיר החרידו קולות הלמות הגרזינים הכבדים בשערים הנעולים, אשר התערבו בקולות זעקות התפילה שלא פסקו לרגע. מידי פעם עצרו הפורעים לסעוד את ליבם במיני מאכלים בעוד יהודי העיר שרויים היו בצום כדי לבטל את רוע הגזירה.

לפתע נפלה תרדמה על בעל הט"ז, חלש היה מהצום ומהתפילה המתמשכ. תוך כדי תנומתו חלם חלום, ובחלומו הוא שומע את הפסוק: "וגנותי על העיר הזאת להושיעה למעני ולמען דוד עבדי" (ישעיהו ל"ז, ל"ה).

באותו רגע הקיץ בעל הט"ז משנתו ובכוחות מחודשים הורה ליהודי העיר לקרוע את השמיים בתפילה לקדוש ברוך הוא. בינתיים הורה לרב למספר יהודים להניח תותח ישן ומקולקל על חומת העיר. באותו רגע בו הניחו את התותח, בקעו מתוכו לפתע קולות רמים, חזקים ומבעיתים. הפורעים נתקפו בהלה עצומה ונסו לכל עבר, נוטשים אחריהם את כלי נשקם...

יום ההילולא של בעל הט"ז חל ב כ"ו שבט, זכותו תגן עלינו אמן.

סיפור מרטיט על רבי דוד הלוי סגל בעל "הטורי זהב":