ניצל ממות בטוח בזכות רגע אחד...

את הסיפור הבלתי ייאמן שלפניכם סיפר הרב אשר קובלסקי שליט"א:

בבורו פארק ישנו בית כנסת גדול במיוחד, בו מתפללים דרך קבע יהודים רבים. בכל בית כנסת יושב הרב ב'מזרח', במקום המכובד השמור לרב ולראשי הקהילה. במשך כחמש עשרה שנה התפלל במקום יהודי פשוט, אשר בדרך לא ברורה זכה לשבת לצידו של הרב ב'מזרח'. יהודי המקום כבר היו רגילים לעובדה זו, ואף אחד לא ניסה למחות על כך. 

היהודי אהב מאוד את הרב, הוא היה מביא את ילדיו לבית הכנסת ובזמן התפילה היו מתבוננים באביהם בהערצה, עוקבים אחר כל תנועה שלו- הרי הוא זכה לשבת ליד הרב!

והנה, בבוקר אחד ללא כל הודעה מוקדמת, נכנס לבית הכנסת יהודי לא מוכר, הוא התקרב בביטחון רב לעבר מקומו של היהודי ופקד עליו: "קום, זה המקום שלי!!"

היהודי לא מצא את לשונו מרוב תדהמה. הוא האדים והחל מגמגם: "זה המקום שלי... כבר חמש עשרה שנה שאני יושב כאן... ליד הרב..."

האורח אפילו לא נתן לו להשלים את המשפט. "קום כבר, אמרתי לך"! אמר בבוטות. "אולי באמת חמש עשרה שנה  אתה כאן, אבל לפני 15 שנה- אתה ודאי לא היית כאן, וזה היה המקום שלי. אז אני מבקש ממך, או יותר נכון דורש ממך- קום ופנה לי את המקום ליד הרב...!!"

בבית הכנסת השתררה דממה. עיני כולם ננעצו ביהודי שישב מושפל במקומו וציפו לראות כיצד יגיב. עיניו היו מושפלות בבושה ופניו החוירו והאדימו לסירוגין. האורח הוסיף לגעור בו בזלזול: "אינך רואה שאתה מעכב את כל מתפללי בית הכנסת? קום כבר"!

המתפללים ציפו במתח לבאות. הם התכוננו לויכוח רם וקולני, אולי אפילו מעבר לכך... כולם נותרו פעורי פה כאשר היהודי קם באיטיות ממקומו, ושירך את רגליו בקושי רב לעבר פאתי בית הכנסת.
בית הכנסת דמם עוד דקות ארוכות. המתפללים נותרו המומים לנוכח הויתור הנאצל. האורח נותר המום- הוא הכין את עצמו לקרב חסר מעצורים, ופתאום מעשה אצילי שכזה...

חלפו יומיים בדיוק, שבת בבוקר. המתפללים ישבו במקומותיהם והתפללו, כשלפתע קול נפץ עז נשמע... הנברשת הכבדה שהייתה תלויה בדיוק מעל ראשו של האורח שרק לפני יומיים לקח את מקומו של היהודי בכוח- צנחה בקול רעש גדול על ראשו, הוא ספג פגיעת ראש קשה ונותר ללא רוח חיים...

מתפללי בית הכנסת היו המומים, כולם הבינו בזכות מה ניצל היהודי שמחל על כבודו מול כל מתפללי בית הכנסת. הויתור האצילי הציל את חייו ממוות בטוח...

עד כמה מרוויח מי שמוותר? צפו: