כיצד הסולם נשען על העננים - ולא נפל? החיזוק היומי

עוד לא מחוברים לכל מה שיש לנו להציע? הצטרפו לכל הטוב שהכנו לכם ותישארו תמיד מחוברים! הקליקו כאן עכשיו >>>

באחד הבקרים עלה ראש ישיבה בעיר הקודש עם נכדו לאוטובוס בדרך לבית המדרש. הצפיפות באוטובוס הייתה רבה, אנשים התחככו זה בזה. וכתוצאה מכך נקרעה רצועת השעון של ראש הישיבה. שעונו נפל על רצפת האוטובוס והפסיק לפעול. "לא נורא סבא, כשנרד נקנה שעון חדש" הציע נכדו.

"אין צורך למהר ולקנות שעון חדש, נלך אל השען שיבדוק את השעון, אולי יצליח לתקנו", השיב לו סבו. והם פנו אל השען שמעבר לרחוב.

הסתכל השען על השעון התקול ואמר: "השעון מצוין, פשוט נגמרה לו הסוללה".
"כיצד יתכן שבדיוק ברגע שנפל השעון נגמרה לו הסוללה?!", הסתקרן הרב.
"הסוללה הייתה חלשה מאד, וכשנפל השעון - הסוללה אזלה לגמרי" הסביר השען.

כשהגיע ראש הישיבה אל בית המדרש סיפר את הסיפור לתלמידיו והוסיף: "כשהאמונה חלשה כל נפילה ואפילו הקטנה ביותר יכולה לגמור על האמונה לגמרי..."

"וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹקים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ" (בראשית כח', יב')

יעקב אבינו הגיע להר המוריה, הניח ראשו, נרדם וחלם חלום. בחלומו ראה סולם המוצב על הקרקע, ראשו מגיע לשמים, ועליו עולים ויורדים מלאכים.

שאל ה"אמרי אמת" מגור: "איך הסולם לא נפל? על מה נשען הסולם? הרי הוא לא יכול לעמוד באוויר".
והוא השיב: "הסולם נשען על העננים, מכאן שהסולם קל יותר מהעננים".
"אך על הסולם עלו מלאכים, הכיצד לא נפל הסולם?".

מכאן הסיק ה"האמרי אמת" שהמלאכים קלים יותר מהענן ולכן הסולם לא נפל...
המשיך הרבי מגור ואמר: "ככל שהאדם קל יותר הוא יותר מלאך..."
כיצד אנו יכולים להיות בגדר מלאכים?  - להיות אנשים קלילם יותר...

אם בא אדם ואמר לך מילה לא במקום, אל "תמטיר" עליו מילים, המתן מעט, עצור את עצמך, תעביר, תחליק, תוותר מעט.

ידוע שהדבר לא קל, אז איך בכל זאת מתמודדים ומעבירים?

מתחזקים באמונה, במציאות האלוקית הנמצאת בכל רגע איתנו, המשגיחה על כל צעדנו.

תאמין שהכל נשלח מהבורא, שאותו אדם הוא שליח הנשלח להעמיד אותך בניסיון, לבדוק את האמונה שלך, תאמין שאתה באותו הרגע במבחן.
אם עברת את המבחן אתה מתקדם לשלמות, אתה הופך קליל יותר, אתה הופך אט אט למלאך.

אמר הנביא עמוס (ה', יג') "לָכֵן הַמַּשְׂכִּיל בָּעֵת הַהִיא יִדֹּם כִּי עֵת רָעָה הִיא". מפרש רש"י: "'המשכיל' - מי שהוא חכם ידום בבוא הרעה ולא יהרהר אחר מידת הדין..."

כשאדם יודע שהכל לטובה, שהכל זמני, הוא לא ימהר לכעוס, להתעצבן, להאשים את האחרים בכשלונות שלו, הוא פשוט ידום!
כשיש לך אמונה כזו גם אם חלילה תהיה בנפילה אתה תתרומם מהר, הקושי יהיה יחסית קל והייאוש יהיה רחוק ממך.

מיהו המשכיל? זהו אדם שלא מהרהר אחר גזירות הבורא, שותק, מקבל את הדברים בשמחה.

עשית זאת? הסתכל במראה, תבדוק אם "צמחו" לך כנפיים של מלאך...
 

צפו בשיעורו המרתק של הרב שלום ארוש על קבלת ייסורים באהבה: