מסירות הנפש של רבי שמשון פינקוס זצ"ל

ידוע היה הגאון רבי שמשון פינקוס זצ"ל באש אהבת השם שבערה בקרבו ללא לאות. אש זו אשר אפיינה כל כך את דרשותיו הסוחפות שבהן הלהיב לבבות ישראל לתורה ולעבודת השם, הפכה ללבה רותחת בכל עת שהיה הוא גופו עוסק במצוות. כל מצוה שהיא 'בין אדם לחברו' או ב'בין אדם למקום', קבלה אצלו משמעות מופלאה; הוא היה 'נכנס' אליה בכל תקפו וכוחו ולא היה מניח כל מאמץ שבעולם כדי לקיימה בשלמות.

חלק נכבד מחייו הקדיש רבי שמשון לנושא התפילה, שאותה הגדירו חז"ל (ברכות ו ב ורש"י שם) כ'דברים העומדים ברומו של עולם ובני אדם מזלזלים בהם'. לא ייפלא אפוא כי רבות מהדרשות שמסר בחייו הוקדשו לחיזוק עבודה זו, ואף חבור מיוחד בשם 'שערים בתפילה' הקדיש לרוממה ולפארה.

"אם יש בי משהו היום", סיפר רבי שמשון פינקוס, שיום פטירתו י"ב בניסן, "הרי שהכל מכוחה של מצווה אחת מדרבנן, מצוות בדיקת חמץ, שנאחזתי בה וקיימתיה במסירות נפש".

בערבי פסחים נכרה מעלתו באופן מיוחד: ההכנות לחג היו נעשות בידיו בדחילו ורחימו, מתוך כובד ראש שקשה למצוא דוגמתו ומבלי להחמיץ ולו פרט קטן שיוכל להעלות את איכות המצווה לשמי רום.

כמה סמלית היתה העובדה שאף פטירתו הטרגית ארעה בערב בדיקת חמץ, בשובו ממסע חיזוק בהיכלי התורה, ששולב כדרכו במעשי חסד ובהכנות לחג הפסח הממשמש ובא


לקריאת תהילים לעילוי נשמת רבי שמשון פינקוס זצ"ל לחצו כאן