מה אמר הקוף לאדם שפגש ביער בסיום פגישתם?

עוד לא מחוברים לכל מה שיש לנו להציע? הצטרפו לכל הטוב שהכנו לכם ותישארו תמיד מחוברים! הקליקו כאן עכשיו >>>

אדם אחד הלך ביער ואיבד את דרכו. בעודו תועה בין עצי היער, הוא הבחין בקוף גדול. באותו הרגע הבריק במוחו רעיון.  הוא קרא לקוף ואמר: "אתה יודע, יש בינינו איזשהו דימיון".

"לא שמעתי על כך מעולם" השיב הקוף, "האם אתה צריך עזרה?"

"האמת שכן, הסתבכתי ביער, אולי תוכל להראות לי את הדרך החוצה?"

הסכים הקוף, והשניים החלו ללכת בסבך העצים. בחלוף רגעים מספר נשמעה שאגה חזקה של אריה אימתני שהחל לרוץ לכיוונם. האיש החוויר כסיד, אולם הקוף לא איבד את עשתונותיו. הוא עזר לאדם לטפס על העץ הקרוב שהיה שם ואמר לו: "אל דאגה, לכאן הוא לא יגיע".

עמד האריה, התנפל על הגזע ואיים בקול מבשר רעות: "אני רעב, לא אזוז מפה עד שאחד מכם ירד".

הזמן חלף באיטיות, שעה ועוד שעה... הלילה ירד, והקוף פנה אל האדם: "כעת לילה, עלינו לערוך תורנות שינה, מי יהיה הראשון שיישן?"

"לך לישון" אמר האיש, "אני אשאר לשמור, בין כה וכה לא אצליח להירדם מרוב פחד". קוף נתלה עם זנבו על אחד העצים ונרדם.

נותר האיש לבדו עם האריה שמתחתיו, "מי יודע עד מתי אהיה תקוע כאן?" הרהר בתסכול.

לפתע עלתה בו מחשבה: "אני אדם, והוא בסך הכל קוף. האריה אמר שהוא רוצה אחד משנינו, אם כן, מי חשוב יותר?" נתן האיש מכה לקוף והעיף אותו מהעץ. התעורר הקוף בבת אחת, וברגע האחרון נתפס באחד הענפים וניצל מלועו הפעור של האריה. התבייש האיש במעשיו, הוריד את עיניו, וחשב כיצד השיב לקוף רעה תחת טובה. חיבק את הענף שעליו ישב ונרדם.

שעות אחדות לאחר מכן, העיר אותו הקוף ואמר לו: "קום, האריה הלך". הקוף עזר לו לרדת למטה, והראה לו את דרך היציאה מהיער. כשהסתובב ללכת טפח הקוף על שכמו ואמר: "עשה לי טובה ידידי כשאתה מגיע לעירך, אל תספר לאף אחד שיש בינינו דמיון."

האדם הוא נזר הבריאה, תכלית הבריאה, כל העולם נברא לכבודו, הוא אמור ליצג את העולם, וכולם אמורים ללמוד ממנו. אולם לעיתים, במעשיו, במידותיו, הוא יכול להיות הגרוע מכל החיות. 

אנו בנים של מלך, צריכים אנו לנהוג במלכות, ולהתנהג בהתאם לכך, אך המשימה לא פשוטה, עיניים רבות צופות בנו, מבקשות ללמוד ממעשינו, לחקות אותנו, ואנו בעלי היצרים נופלים לעיתים, מתנהגים שלא בדרך ארץ, מתמגנטים למידות הפחות טובות והופכים בלי לשים לב לאחת מחיות השדה. מידי יום צריך האדם לשאול את עצמו כיצד הוא יכול להיות טוב יותר, כיצד יתקן מידה אחת שלו, כיצד הוא יהיה באמת נזר הבריאה.

אם יזכור האדם שהוא רק אדם, שיש לו מגרעות ויש לו מעלות, שהוא לא כל יכול, יוכל מעט להוריד מכבודו וגאוותו, יפחית את כעסו, יתן לאחרים במה, יכבד, יחזיר טובה תחת טובה, הוא יוכל להיות באמת בן של מלך, יוכל להיות אדם, יוכל להוות דוגמא לאחרים.

אתה אבן יקרה על כתרו של בורא עולם, אתה יכול להיות אבן מנצנצת המקרינה אור לעולם, ואתה יכול להיות חלילה אבן בזלת שחורה וקשה, הבחירה שלך, והבחירה כל כך פשוטה. רק צריך לבחור נכון.

(ספר החיזוק יומי)