"אני מאמינה כי תפילותיו עלו לשמיים ומישהו שמע אותו. לאט לאט הדיבור של הבן שלי חזר"

עוד לא מחוברים לכל מה שיש לנו להציע? הצטרפו לכל הטוב שהכנו לכם ותישארו תמיד מחוברים! הקליקו כאן עכשיו >>>

שום דבר לא הכין אותי לרגש העז שעבר דרך מילותיה של מ. אשר סיפר לי את סיפור הישועה של בנה. "לפני כשנה וחצי, הבן שלי עבר אירוע מוחי חריף" היא פתחה את סיפורה, "בעקבות האירוע הוא קיבל שיתוק בצד אחד של הגוף. הוא לא הצליח לדבר בבירור, והתקשנו להבין אפילו מילה אחת שלו. הפה שלו היה עקום, נוטה בזוית חדה מעלה וריר נזל מפיו. כמובן שזה השפיע עליו. בני שהיה אדם שמח כל חייו, הפך לאדם נבול ונפול, בלי מצב רוח כלל, ויחד אתו הפכנו להיות כולנו כאלה".

"הוא בעשור השלישי לחייו, נשוי ואב ל-2" מספרת מ. "והמצב השפיע על רעייתו, על ילדיו ועלינו ההורים. פניתי ל'מוקד תהילים ארצי' וזכיתי לשוחח עם הרב מנדל, הרב נתן לי תקוה, אני לא חשבתי שזה יקרה, הוא אמר לי: 'יהיו ניסים ונפלאות ואת תחכי לישועות', ובאמת הן הגיעו. אני יודעת שהרב בירך את בני בכותל ובמקומות נוספים, ואני מאמינה כי תפילותיו עלו לשמיים ומישהו שמע אותו. לאט לאט הדיבור של הבן שלי חזר, ויחד אתו חזרה גם שמחת החיים שלו. הדיבור חזר אליו בהדרגה, הכל משמיים, הוא אפילו לא נזקק לתרפיסטית שתעבוד אתו על כך. היום הפה שלו חזר למצב רגיל, הוא הפסיק לרייר, אנחנו שומעים אותו היטב, מבינים אותו היטב וכיף לדבר אתו".

"כיף לי להצחיק אותו" מ. נשמעת מחוייכת כשהיא אומרת זאת, "הצחוק המתגלגל שלו חזר, ממש כמו צחוקו של אבא שלי ז"ל. הוא אומר: 'נכון שאיבדתי יד ורגל', החלק הימני בגופו, החלק הדומיננטי שלו, נפגע קשות, ומוסיף: "אבל אלוהים ברא לי שתי ידיים ושתי רגליים, וברוך השם אני חי ומתפקד'". 

למ. חשוב להודות: "אני רוצה להודות להשם. אני רוצה להודות לרב מנדל, הרב בירך את בני בכל הזדמנות ועשה הכל מטוב לבו. אני רוצה להודות לכל מי שברך את הבן שלי. הרגל והיד עדין לא מתפקדים, אבל הנפש החיה והשמחה של בני חזרה. תודה לאל, אני לא מתלוננת על כלום ומקבלת הכל באהבה. גם בני אומר זאת. יהיה טוב, אולי יהיו ניסים גם בעתיד. זה הכל ישתבח שמו לעד, הכל. הוא מושיע, הוא גואל ומשמח ועושה הכל. הכל בזכותו, בזכות הקדוש ברוך הוא. אני מודה לאלוהים גם על הרע וגם על הטוב, גם על הטוב וגם על הרע. לא האמנתי שהבן שלי פעם ידבר, כי הדיבור נבלע לו. והיום הוא רואה, הוא קורא, הוא שומע רדיו, יש לו חוש טעם, ברוך השם. אני רוצה להודות לקדוש ברוך הוא ואני גם רוצה להודות לרב מנדל ולכל המתפללים, שהשם יתן להם כגמולם".

"בתור אמא שנה וחצי מילאתי נהרות ואוקיינוסים בדמעות" מ. דומעת ואני ביחד איתה, "מילאתי גם את תפקידי כרעיה, כאמא וכסבתא. אני עובדת במשרה מלאה במשרד בו אני צריכה להוכיח את עצמי, להוכיח שגם בשעת צרת אני מתפקדת. פחדתי לאבד את העבודה. בהתחלה עזרנו לילד הרבה ונעדרתי מן העבודה. אמרתי שלא אאבד תקוה, היו  לי ימים שהיה לי קשה. גם אבא היה, גם בעלי ביטא את העצבות שלו, אבל אמר לי כל הזמן לשנס מותניים ולהתעלות. 'אין מה לעשות, צריכים להמשיך קדימה. אסור שירחמו עלינו, זה בכל זאת הבן שלנו. אנחנו צריכים להמשיך במשימה'. הוא ממשיך ואומר זאת עד היום".

היא מסיימת את דבריה בפניה לקוראי אתר "מוקד תהילים ארצי": "אני רוצה לומר לכל האנשים, עוד לא אבדה תקוותנו. לומר להם להמשיך ולסמוך על בורא עולם, להמשיך להיות בשמחה ולא בצער. היה לי קשה להיות בשמחה בהתחלה, אבל עכשיו אני מאמינה כי השמחה מביאה את הכוחות. ותרומה תציל ממות, תציל ממכאוב ויסורים וכל דבר רע. תרומה היא כעין וכאפס לעומת הבשורות שאנו רואים בשטח".  היא מוסיפה דבר מה נוסף: " לקחתי על עצמי לעשות את דף ההתקשרויות, ואני עושה זאת מכל הלב. כשאני מתקשרת לאנשי התהילים פעם בחודש ומעודדת, זה חשוב לי, חשוב לי לשמח נשים אחרות. חשוב לי מאוד שתשמחנה ותהיה להן שמחת חיים כל הזמן, זה נותן המון כוחות, המשכיות. בכל זאת יש לנו הנשים בעלים, ילדים נוספים, נכדים ועבודה, וחייבים להמשיך. אני מקווה שיהיה טוב ובורא עולם יגאל את כולם מצרותיהם".

זכיתם לישועה בזכות התפילות? שלחו לנו את סיפורכם האישי למייל: mokedtehillim@gmail.com   לקריאת סיפורי ישועות נוספים, לחצו כאן