למה ביקש רבי אלעזר לסבול ייסורים?

בואו לגלות עוד תוכן חדש ומפתיע! התחברו לכל הפלטפורמות שלנו בתהילים בלחיצה כאן >>>​

רבי אלעזר בנו של רבי שמעון בר יוחאי היה תנא בדור החמישי של תקופת התנאים, ידידו של רבי יהודה הנשיא וחתנו של רבי שמעון בן יוסי. בימי צעירותו היה לאחד המבוקשים על ידי השלטון הרומי בארץ ישראל, אך לאחר זמן מה הפך לפעיל מטעם השלטון כאחראי על הסדר הציבורי. בסוף ימיו סבל ייסורים רבים ופטירתו הייתה אפופת מסתורין.

חכמתו בתורה

רבי אלעזר נחשב לתלמיד חכם וגדול בתורה כבר בעודו צעיר ביותר. מסופר שרבן שמעון בן גמליאל כינה אותו ''ארי בן ארי''. הוא למד יחד עם רבי יהודה הנשיא ודבריו מובאים אף בספר הזוהר הקדוש, שאותו חיבר כידוע אביו, רבי שמעון בר יוחאי.

13 שנה במערה

רבי אלעזר התחבא עם אביו, רבי שמעון במערה שבפקיעין מפני גזרות הרומאים במשך 13 שנה. מעליהם ריחף גזר דין מוות בשל עיסוקם בתורה. מסופר, שכאשר יצאו מהמערה, לאחר 12 שנה, לא הצליחו להבין את עיסוקם החומרי של היהודים בעבודות כפיים גשמיות וכל אחד שהיו נותנים בו את עיניהם היה נשרף. רק אחרי ששהו שנה נוספת במערה, הצליחו להסתגל לרעיון שלימוד התורה כמו שהם לומדים שייך ליחידי סגולה ולא מתאים לכל העם. 

מפקד במשטר הרומי

במסכת בבא מציעא מסופר, כי בשל הערה של רבי אלעזר שנאמרה אודות התפקוד הלקוי של ממשלת רומי בתפיסתם של פושעים, מינו אותו השטונות ל''מפקד משטרה מקומי'' האחראי על תפיסת פושעים וגנבים (גם יהודים) והבאתם לדין שבסופו נגזר עליהם בדרך כלל עונש מוות. רבי יהושוע בן קורחה התנגד לרעיון שבו דווקא בנו של רבי שמעון בר יוחאי שידבר נגד השלטון הרומי, ישתף פעולה, כביכול, עם אותו שלטון והוא כינה את רבי אלעזר ''חומץ בן יין''. רבי אלעזר השיב לו: ''קוצים אני מכלה מהכרם'' - כלומר, הפושעים הללו שנידונים למיתה, הם גורמים שליליים שיש לבערם מן החברה. 

בואו ייסורים

בשלב כלשהו בחייו ביקש רבי אלעזר לסבול ייסורים כדי לכפר על עוונותיו ולהגיע נקי לבית דין של מעלה. אשתו, שלא יכלה לקבל זאת התגרשה ממנו. אך לאחר מספר שנים חזרה אליו בעקבות נס שקרה לו שגרם לו לעשירות גדולה. אשתו גם עמדה לצידו לאחר מכן בשעת פטירתו. 

פטירתו

מסופר כי כשהגיעה שעת מיתתו של רבי אלעזר, חשש שיהיו חכמים שינטרו לו טינה ולא יטפלו בקבורתו כראוי. לכן, ציווה על אישתו להטמין את גופתו בעליית הגג, שכפר עכברה שבגליל. גופתו שכנה בעליית הגג במשך שנים רבות ונשארה בשלמותה כביום פטירתו. באותן שנים היו באים אנשי הכפר לבית בו שכנה גופתו והיו שוטחים את שאלתם שם. תשובתו של רבי אלעזר הייתה יורדת אליהם כמין הד מעליית הגג. מסופר שבמשך כל אותן שנים בהן שכנה גופתו בעליית הגג, הגנה על תושבי הכפר מפני מזיקים וחיות רעות, משום כך סרבו בני הכפר לקוברו לאחר תקופה בקבר ישראל. גופתו של רבי אלעזר הובאה לקבורה בערב יום כיפור והוא נטמן במירון לצד אביו רבי שמעון בר יוחאי.