סגולת יום ההילולה של רבי יצחק מברדיצ’ב

רבי לוי יצחק מברדיצ'ב נולד בשנת ה'ת"ק (1740) בעיר אוצ'קיב באוקראינה, לרבי מאיר אב בית דין זמושץ ונודע בצעירותו כ"עילוי מירופלב". בצעירותו היה תלמידו של המגיד ממזעריטש. כשמלאו לרב 45 ייסד בעיר ברדיצ'ב באוקראינה קהילה חסידית וכיהן כרבה עד יומו האחרון. הרב נודע כגדול בתורה, בנגלה ובנסתר, וכבעל מופתים ונפלאות. אהבת ישראל שלו היא אשר זיכתה אותו בתואר "סנגורן של ישראל", והייתה לו דרך מיוחדת ללמד זכות על כל יהודי בפני הקב"ה.  

ביום כ"ה תשרי ה'תק"ע (1809) והוא בן 69, הלך הרב לעולמו ונקבר בעיירה ברדיצ'ב. ציונו של הרב משמש מקום עליה לרגל לרבים. ביום הילולא של צדיק נפתחים שערי שמים. הילולא בעברית משמעה חתונה, ביום זה לצדיק יש אפשרות להמשיך ישועות ובפרט למי שמדליק לו נר. 

סגולה גדולה ביום זה:

1. להדליק נר לטובת נשמת הצדיק ולומר: הריני מדליק/ה נר לזכות נשמת רבי לוי יצחק בן רבי מאיר, זכותו תגן עלינו.

2. לתת פרוטה לצדקה (אפשרי בקופת צדקה בבית ובכל מקום) ולומר: הריני נותנ/ת צדקה לזכות נשמת רבי לוי יצחק בן רבי מאיר, זכותו תגן עלינו.

3. לומר פסוקי תהילים, מזמור קי"ט לפי האותיות לוי יצחק נשמה ולפתוח אותם במילים:

הריני אומר/ת פסוקי תהילים לזכות נשמת רבי לוי יצחק בן רבי מאיר , זכותו תגן עלינו.


להלן הפסוקים:

"לוי יצחק"

האות ל'

לְעוֹלָ֥ם יְהוָ֑ה דְּ֝בָרְךָ֗ נִצָּ֥ב בַּשָּׁמָֽיִם: 
לְדֹ֣ר וָ֭דֹר אֱמֽוּנָתֶ֑ךָ כּוֹנַ֥נְתָּ אֶ֝֗רֶץ וַֽתַּעֲמֹֽד: 
לְֽ֭מִשְׁפָּטֶיךָ עָמְד֣וּ הַיּ֑וֹם כִּ֖י הַכֹּ֣ל עֲבָדֶֽיךָ: 
לוּלֵ֣י ת֭וֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָ֑י אָ֝֗ז אָבַ֥דְתִּי בְעָנְיִֽי: 
לְ֭עוֹלָם לֹא-אֶשְׁכַּ֣ח פִּקּוּדֶ֑יךָ כִּ֥י בָ֝֗ם חִיִּיתָֽנִי: 
לְֽךָ-אֲ֭נִי הוֹשִׁיעֵ֑נִי כִּ֖י פִקּוּדֶ֣יךָ דָרָֽשְׁתִּי: 
לִ֤י קִוּ֣וּ רְשָׁעִ֣ים לְאַבְּדֵ֑נִי עֵ֝דֹתֶ֗יךָ אֶתְבּוֹנָֽן: 
לְֽכָל תִּ֭כְלָה רָאִ֣יתִי קֵ֑ץ רְחָבָ֖ה מִצְוָתְךָ֣ מְאֹֽד:

האות ו'

וִֽיבֹאֻ֣נִי חֲסָדֶ֣ךָ יְהוָ֑ה תְּ֝שֽׁוּעָתְךָ֗ כְּאִמְרָתֶֽךָ: 
וְאֶֽעֱנֶ֣ה חֹרְפִ֣י דָבָ֑ר כִּֽי-בָ֝טַחְתִּי בִּדְבָרֶֽךָ: 
וְֽאַל-תַּצֵּ֬ל מִפִּ֣י דְבַר-אֱמֶ֣ת עַד-מְאֹ֑ד כִּ֖י לְמִשְׁפָּטֶ֣ךָ יִחָֽלְתִּי: 
וְאֶשְׁמְרָ֖ה תוֹרָתְךָ֥ תָמִ֗יד לְעוֹלָ֥ם וָעֶֽד: 
וְאֶתְהַלְּכָ֥ה בָרְחָבָ֑ה כִּ֖י פִקֻּדֶ֣יךָ דָרָֽשְׁתִּי: 
וַאֲדַבְּרָ֣ה בְ֭עֵדֹתֶיךָ נֶ֥גֶד מְלָכִ֗ים וְלֹ֣א אֵבֽוֹשׁ: 
וְאֶשְׁתַּֽעֲשַׁ֥ע בְּמִצְוֹתֶ֗יךָ אֲשֶׁ֣ר אָהָֽבְתִּי: 
וְאֶשָּֽׂא-כַפַּ֗י אֶֽל-מִ֭צְוֹתֶיךָ אֲשֶׁ֥ר אָהָ֗בְתִּי וְאָשִׂ֥יחָה בְחֻקֶּֽיךָ:

האות י'

יָדֶ֣יךָ עָ֭שׂוּנִי וַֽיְכוֹנְנ֑וּנִי הֲ֝בִינֵ֗נִי וְאֶלְמְדָ֥ה מִצְוֹתֶֽיךָ: עד יְ֭רֵאֶיךָ יִרְא֣וּנִי וְיִשְׂמָ֑חוּ כִּ֖י לִדְבָרְךָ֣ יִחָֽלְתִּי: 
יָדַ֣עְתִּי יְ֭הוָה כִּי-צֶ֣דֶק מִשְׁפָּטֶ֑יךָ וֶ֝אֱמוּנָ֗ה עִנִּיתָֽנִי: 
יְהִי-נָ֣א חַסְדְּךָ֣ לְנַחֲמֵ֑נִי כְּאִמְרָתְךָ֥ לְעַבְדֶּֽךָ: 
יְבֹא֣וּנִי רַחֲמֶ֣יךָ וְאֶֽחְיֶ֑ה כִּי-תֽ֝וֹרָתְךָ֗ שַֽׁעֲשֻׁעָֽי: 
יֵבֹ֣שׁוּ זֵ֭דִים כִּי-שֶׁ֣קֶר עִוְּת֑וּנִי אֲ֝נִ֗י אָשִׂ֥יחַ בְּפִקּוּדֶֽיךָ: 
יָשׁ֣וּבוּ לִ֣י יְרֵאֶ֑יךָ (וידעו)  וְ֝יֹדְעֵ֗י עֵדֹתֶֽיךָ: 
יְהִֽי-לִבִּ֣י תָמִ֣ים בְּחֻקֶּ֑יךָ לְ֝מַ֗עַן לֹ֣א אֵבֽוֹשׁ:

האות י'

יָדֶ֣יךָ עָ֭שׂוּנִי וַֽיְכוֹנְנ֑וּנִי הֲ֝בִינֵ֗נִי וְאֶלְמְדָ֥ה מִצְוֹתֶֽיךָ: עד יְ֭רֵאֶיךָ יִרְא֣וּנִי וְיִשְׂמָ֑חוּ כִּ֖י לִדְבָרְךָ֣ יִחָֽלְתִּי: 
יָדַ֣עְתִּי יְ֭הוָה כִּי-צֶ֣דֶק מִשְׁפָּטֶ֑יךָ וֶ֝אֱמוּנָ֗ה עִנִּיתָֽנִי: 
יְהִי-נָ֣א חַסְדְּךָ֣ לְנַחֲמֵ֑נִי כְּאִמְרָתְךָ֥ לְעַבְדֶּֽךָ: 
יְבֹא֣וּנִי רַחֲמֶ֣יךָ וְאֶֽחְיֶ֑ה כִּי-תֽ֝וֹרָתְךָ֗ שַֽׁעֲשֻׁעָֽי: 
יֵבֹ֣שׁוּ זֵ֭דִים כִּי-שֶׁ֣קֶר עִוְּת֑וּנִי אֲ֝נִ֗י אָשִׂ֥יחַ בְּפִקּוּדֶֽיךָ: 
יָשׁ֣וּבוּ לִ֣י יְרֵאֶ֑יךָ (וידעו)  וְ֝יֹדְעֵ֗י עֵדֹתֶֽיךָ: 
יְהִֽי-לִבִּ֣י תָמִ֣ים בְּחֻקֶּ֑יךָ לְ֝מַ֗עַן לֹ֣א אֵבֽוֹשׁ:

האות צ'

צַדִּ֣יק אַתָּ֣ה יְהוָ֑ה וְ֝יָשָׁ֗ר מִשְׁפָּטֶֽיךָ: קלח צִ֭וִּיתָ צֶ֣דֶק עֵדֹתֶ֑יךָ וֶֽאֱמוּנָ֥ה מְאֹֽד: 
צִמְּתַ֥תְנִי קִנְאָתִ֑י כִּֽי-שָׁכְח֖וּ דְבָרֶ֣יךָ צָרָֽי: 
צְרוּפָ֖ה אִמְרָתְךָ֥ מְאֹ֗ד וְֽעַבְדְּךָ֥ אֲהֵבָֽהּ: 
צָעִ֣יר אָנֹכִ֣י וְנִבְזֶ֑ה פִּ֝קֻּדֶ֗יךָ לֹ֣א שָׁכָֽחְתִּי: 
צִדְקָתְךָ֣ צֶ֣דֶק לְעוֹלָ֑ם וְֽתוֹרָתְךָ֥ אֱמֶֽת: 
צַר-וּמָצ֥וֹק מְצָא֑וּנִי מִ֝צְוֹתֶ֗יךָ שַׁעֲשֻׁעָֽי: 
צֶ֖דֶק עֵדְוֹתֶ֥יךָ לְעוֹלָ֗ם הֲבִינֵ֥נִי וְאֶחְיֶֽה:

האות ח'

חֶלְקִ֖י יְהוָ֥ה אָמַ֗רְתִּי לִשְׁמֹ֥ר דְּבָרֶֽיךָ: 
חִלִּ֣יתִי פָנֶ֣יךָ בְכָל-לֵ֑ב חָ֝נֵּ֗נִי כְּאִמְרָתֶֽךָ: 
חִשַּׁ֥בְתִּי דְרָכָ֑י וָאָשִׁ֥יבָה רַ֝גְלַ֗י אֶל-עֵדֹתֶֽיךָ: 
חַ֭שְׁתִּי וְלֹ֣א הִתְמַהְמָ֑הְתִּי לִ֝שְׁמֹ֗ר מִצְוֹתֶֽיךָ: 
חֶבְלֵ֣י רְשָׁעִ֣ים עִוְּדֻ֑נִי תּֽ֝וֹרָתְךָ֗ לֹ֣א שָׁכָֽחְתִּי: 
חֲצֽוֹת-לַ֗יְלָה אָ֭קוּם לְהוֹד֣וֹת לָ֑ךְ עַ֝֗ל מִשְׁפְּטֵ֥י צִדְקֶֽךָ: 
חָבֵ֣ר אָ֭נִי לְכָל-אֲשֶׁ֣ר יְרֵא֑וּךָ וּ֝לְשֹׁמְרֵ֗י פִּקּוּדֶֽיךָ: 
חַסְדְּךָ֣ יְ֭הוָה מָלְאָ֥ה הָאָ֗רֶץ חֻקֶּ֥יךָ לַמְּדֵֽנִי:

האות ק'

קָרָ֣אתִי בְכָל-לֵ֭ב עֲנֵ֥נִי יְהוָ֗ה חֻקֶּ֥יךָ אֶצֹּֽרָה: 
קְרָאתִ֥יךָ הוֹשִׁיעֵ֑נִי וְ֝אֶשְׁמְרָ֗ה עֵדֹתֶֽיךָ: 
קִדַּ֣מְתִּי בַ֭נֶּשֶׁף וָאֲשַׁוֵּ֑עָה (לדבריך)  לִדְבָרְךָ֥ יִחָֽלְתִּי: 
קִדְּמ֣וּ עֵ֭ינַי אַשְׁמֻר֑וֹת לָ֝שִׂ֗יחַ בְּאִמְרָתֶֽךָ: 
ק֭וֹלִי שִׁמְעָ֣ה כְחַסְדֶּ֑ךָ יְ֝הוָ֗ה כְּֽמִשְׁפָּטֶ֥ךָ חַיֵּֽנִי: 
קָ֭רְבוּ רֹדְפֵ֣י זִמָּ֑ה מִתּוֹרָתְךָ֥ רָחָֽקוּ: 
קָר֣וֹב אַתָּ֣ה יְהוָ֑ה וְֽכָל-מִצְוֹתֶ֥יךָ אֱמֶֽת: 
קֶ֣דֶם יָ֭דַעְתִּי מֵעֵדֹתֶ֑יךָ כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם יְסַדְתָּֽם:

"נשמה"

האות נ'

נֵר לְרַגְלִי דְבָרֶךָ וְאוֹר לִנְתִיבָתִי
נִשְׁבַּעְתִּי וָאֲקַיֵּמָה לִשְׁמֹר מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ
נַעֲנֵיתִי עַד מְאֹד יְהֹוָה חַיֵּנִי כִדְבָרֶךָ
נִדְבוֹת פִּי רְצֵה נָא יְהֹוָה וּמִשְׁפָּטֶיךָ לַמְּדֵנִי
נַפְשִׁי בְכַפִּי תָמִיד וְתוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי
נָתְנוּ רְשָׁעִים פַּח לִי וּמִפִּקּוּדֶיךָ לֹא תָעִיתִי
נָחַלְתִּי עֵדְוֹתֶיךָ לְעוֹלָם כִּי שְׂשׂוֹן לִבִּי הֵמָּה
נָטִיתִי לִבִּי לַעֲשׂוֹת חֻקֶּיךָ לְעוֹלָם עֵקֶב

האות ש'

שָׂרִים רְדָפוּנִי חִנָּם וּמִדְּבָרְךָ פָּחַד לִבִּי
שָׂשׂ אָנֹכִי עַל אִמְרָתֶךָ כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב
שֶׁקֶר שָׂנֵאתִי וָאֲתַעֵבָה תּוֹרָתְךָ אָהָבְתִּי
שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ
שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ וְאֵין לָמוֹ מִכְשׁוֹל
שִׂבַּרְתִּי לִישׁוּעָתְךָ יְהֹוָה וּמִצְוֹתֶיךָ עָשִׂיתִי
שָׁמְרָה נַפְשִׁי עֵדֹתֶיךָ וָאֹהֲבֵם מְאֹד
שָׁמַרְתִּי פִקּוּדֶיךָ וְעֵדֹתֶיךָ כִּי כָל דְּרָכַי נֶגְדֶּךָ

האות מ'

מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ כָּל-הַיּוֹם הִיא שִׂיחָתִי
מֵאֹיְבַי תְּחַכְּמֵנִי מִצְוֹתֶךָ כִּי לְעוֹלָם הִיא לִי
מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי כִּי עֵדְוֹתֶיךָ שִׂיחָה לִי
מִזְּקֵנִים אֶתְבּוֹנָן כִּי פִקּוּדֶיךָ נָצָרְתִּי
מִכָּל אֹרַח רָע כָּלִאתִי רַגְלָי לְמַעַן אֶשְׁמֹר דְּבָרֶךָ
מִמִּשְׁפָּטֶיךָ לֹא סָרְתִּי כִּי אַתָּה הוֹרֵתָנִי
מַה נִּמְלְצוּ לְחִכִּי אִמְרָתֶךָ מִדְּבַשׁ לְפִי
מִפִּקּוּדֶיךָ אֶתְבּוֹנָן עַל כֵּן שָׂנֵאתִי כָּל אֹרַח שָׁקֶר

האות ה'

הוֹרֵנִי יְהֹוָה דֶּרֶךְ חֻקֶּיךָ וְאֶצְּרֶנָּה עֵקֶב
הֲבִינֵנִי וְאֶצְּרָה תוֹרָתֶךָ וְאֶשְׁמְרֶנָּה בְכָל-לֵב
הַדְרִיכֵנִי בִּנְתִיב מִצְוֹתֶיךָ כִּ י בוֹ חָפָצְתִּי
הַט-לִבִּי אֶל-עֵדְוֹתֶיךָ וְאַל אֶל-בָּצַע
הַעֲבֵר עֵינַי מֵרְאוֹת שָׁוְא בִּדְרָכֶךָ חַיֵּנִי
הָקֵם לְעַבְדְּךָ אִמְרָתֶךָ אֲשֶׁר לְיִרְאָתֶךָ
הַעֲבֵר חֶרְפָּתִי אֲשֶׁר יָגֹרְתִּי כִּי מִשְׁפָּטֶיךָ טוֹבִים
הִנֵּה תָּאַבְתִּי לְפִקֻּדֶיךָ בְּצִדְקָתְךָ חַיֵּנִי

4. לאחר אמירת הפסוקים יש לקרוא תפילה זו ולבקש את הישועות:

אקרא לאלוקים עליון לקל גומר עלי. חנני השם כי אליך אקרא כל היום. עזרנו אלוקי ישענו על דבר כבוד שמך והצילנו וכפר על חטאתינו למען שמך. עשה למען שמך, עשה למען ימינך, עשה למען תורתך, עשה למען קדושתך. יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי.

ויהי רצון מלפניך השם  אלוקינו ואלוקי אבותינו, כשם ששמעת את תפלות הצדיקים, ועשית עמהם נסים ונפלאות גלויים ונסתרים, וכשם ששמעת את תפילת עבדך רבי לוי יצחק בן רבי מאיר, זכרו לברכה, ועשית עמו נסים ונפלאות, כן תרחם עלינו בעניינו, ותהא נא שעה זו שעת רחמים ועת רצון מלפניך לעשות עמדי (פלוני/ת בן/בת פלונית) נסים ונפלאות גלויים ונסתרים, ותשמע תפילת עבדך ביום הזה (…כאן יפרט בקשתו המיוחדת במילים כל אחד במילים שלה/ו)

ותתן אותי ואת כל בני ביתי וכל עמך בית ישראל בכל מקום שהם לטובה ולברכה לישועה ולנחמה, לחן ולחסד ולרחמים, ותשלח רפואה שלימה לחולי עמך (ובפרט לחולה פלוני/ת בן/ת פלונית) ותזמין לנו פרנסתינו מידך המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה, ותצילנו מכל צרה וצוקה, ותוציאנו מאפילה לאורה, וימלאו כל משאלות לבנו לטובה, מעתה ועד עולם אמן סלה.