’’הכסף נעלם והשותף ברח ולמרות זאת, אני חייב לו את חיי…’’

הסיפור הבא סופר על ידי הרב אלימלך בידרמן שליט"א, באחת מדרשותיו המופלאות:

בארה"ב התגורר יהודי בשם רבי ברוך פרנקל, אשר הוא וכל משפחתו חייבים את חייהם לשותף שעשה להם עוולה מאין כמוה…

הסיפור התרחש בשנת ה'תרפ"ט. באותה שנה עלה ר' ברוך מאירופה לארה"ב יחד עם חברו. הם הגיעו לניו יורק והקימו עסק – בו היו שותפים. הם עבדו קשה מאוד כדי להרוויח כסף רב. בכל חודש הפרישו סכום כסף ושלחו לבני משפחתם שנשארו באירופה, כשאת שאר הכסף המשיכו להשקיע בעסק.

לאחר שלוש שנים הצליחו לחסוך סכום הגון והחליטו כי הם רוצים לחזור למשפחותיהם שנשארו באירופה. הם כבר בדקו באיזה אוניה יוכלו לחזור לעיר בה הם מתגוררים, אולם אז נפטר אביו של ר' ברוך, ובלית ברירה, כשהבין שלא יוכל להספיק לחזור ולשבת 'שבעה' עם משפחתו, נאלץ לשבת 'שבעה' לבדו בניו יורק.

במהלך 'השבעה' הגיע השותף לנחם את ר' ברוך, ובנוסף הגיש לו מספר דפים וביקש ממנו לחתום בכמה מקומות לצורך הניהול השוטף של העסק. ר' ברוך שסמך על השותף 'בעיניים עצומות', וכן בשל המצב בו היה נתון באותה השעה – חתם, ולא קרא את מה שכתוב במסמכים.

אולם כשקם מ'השבעה' גילה לחרדתו, שהשותף החתים אותו על הרשאה המאפשרת לו לתת לבדו כל הוראה לבנק בחשבון המשותף… ואכן, השותף הוציא את כל הכסף שהיה בחשבון וברח לאירופה.

ר' ברוך נותר כעת בחוסר כל, ועל כן נאלץ להישאר בארה"ב ולעבוד קשה כדי להרוויח מטה לחמו, עד שבשנת ה'תרצ"ד, לאחר שחלפו חמש שנים, קיבל מעמד של תושב בארה"ב וחזר לביתו.

כעבור מספר שנים פרצה המלחמה במלוא תוקפה. באותה שעה חיפשו הכל דרך לברוח מאירופה הבוערת, אולם ר' ברוך, שבידו היתה תעודת תושב ארה"ב, יכול היה להעביר לשם בקלות את כל בני משפחתו, והשלטונות היו חייבים לקבל אותם, ובכך ניצלו ממוות בטוח.

סוף דבר, אותו חבר שרימה אותו וברח, נרצח על קידוש ה' בשנות המלחמה הי"ד, ואילו זה 'המסכן' שנשאר 'תקוע', נשאר בחיים עם בני ביתו למשך שבעים שנה נוספות.

(מתוך פניני עין חמד)