"אם זה לא נס חנוכה, אז איך נקרא לזה?"

עוד לא מחוברים לכל מה שיש לנו להציע? הצטרפו לכל הטוב שהכנו לכם ותישארו תמיד מחוברים! הקליקו כאן עכשיו >>>

"חנה" היא מבקשת ממני, "תפרסמי את הסיפור שלי רק בשמי הפרטי, זה מספיק". היא בשנות השבעים לחייה אבל נמרצת כמו בחורה שצעירה ממנה בלפחות 40 שנה. שמחת החיים שלה מדבקת, גם מעבר לטלפון, והסיפור האישי שלה מרגש ונותן כוח לאנשים בכל גיל.

"אני ובעלי נשואים, ברוך השם כבר 52 שנה. ממש החודש, כסלו, חגגנו. אנחנו הורים לארבעה ילדים. יש לנו עשרים נכדים וזכינו גם להיות סבא וסבתא רבא לחמישה נינים קטנים. ברוך השם, שיהיו בריאים כולם. שנינו פנסיונרים היום, בעלי פנסיונר של משרד החינוך ואני על אף שבהכשרתי אני שרטטת בניין, רוב חיי עסקתי בצמחי מרפא, ואני ממשיכה לסייע לאנשים גם היום".

"פגשנו את הרב מנדל כשהיינו בשליחות בהולנד" היא מספרת, "באותו מעמד ביקשתי שיתפללו עבור בתי שנזקקה באותה העת לישועה. בשנת 2007 חזרנו ארצה ומאז , כבר 13 שנה, אני מתנדבת ב'מוקד תהילים ארצי'. בכל חודש אני זוכה לצלצל לרשימה קבועה של אנשים. את יודעת" היא עוצרת את שטף הדיבור ואני שומעת את החיוך שלה מעבר לקו, "אנשים כבר מזהים את הקול שלי, אני לא צריכה להזדהות. אני עושה את השיחות הללו בשמחה גדולה".

הטון שלה משתנה לרגע קצר כשהיא מספרת לי על התקופה הקצרה בה הפסיקה להתנדב ב-'מוקד תהילים ארצי': "הייתה לי הפסקה קצרה בשנת 2014, עברתי שבץ מוחי". חשוב לה לציין שהפסקת ההתנדבות לא הייתה מרצונה, "הרב ביקש ממני לנוח באותה תקופה כדי לא לפגוע בהחלמה, אבל חזרתי במהירות להתנדב כעבור מספר חודשים". האירוע הזה מתקשר גם לסבב "כל המתפלל" הנוכחי, בו לקחה על עצמה להתפלל ישועתם של שני אנשים:

"אני משתתפת כעת בסבב 'כל המתפלל'. מתפללת על אדם אחד שזקוק לישועה כמוני, 40 יום, עד 'זאת חנוכה'. מי שמתפלל על חברו נענה תחילה. אני מתפללת על שני אנשים, בגלל שגם אני זקוקה לישועה וגם בעלי. בינתיים בעלי זכה, ברוך השם. אני מקווה שגם הזוג שאני מתפללת עליהם, שני האנשים, יזכו גם הם לישועות גדולות".

היא מספרת לי על הרקע להרשמתה לסבב התפילות הנוכחי: "בחודש אב תש"פ, עברנו דירה ממרכז הארץ לישוב הסמוך לירושלים. בעלי, שהיה בריא כל חייו ולעולם לא חלה מעבר לצינון קל או לשפעת. התחיל להרגיש לא טוב שלושה שבועות אחרי שעברנו להתגורר בישוב. הוא התלונן על לחץ ועל כאבים בבטן העליונה, בהתחלה היינו בטוחים שזה מהמעבר. המתח, העבודה הקשה עד שהתאקלמנו. אבל כשזה המשיך, הבנו שלא מדובר בזה. תוצאות בדיקות הדם הראו ירידה חדה בהמוגלובין. בירור העלה שהוא מאבד דם באופן סמוי, והוא נשלח לבדיקות. הממצא היה כיב קיבה מדמם וגדול, אך תוצאות הביופסיה שנלקחה במהלכה והגיעו כעבור 10ימים היו לא תקינות. התברר שיש גוש לא שפיר בקיבה. כיוון שהתוצאות הגיעו בסמוך לראש השנה, הרופא המומחה אמר לנו: "מיד אחרי ראש השנה בעלך יתחיל טיפולים".

"וכך היה. קבוע לו שורת טיפולים, אחת למספר שבועות. מיד למחרת ראש השנה התחיל הטיפול הראשון. אחרי הטיפול הראשון הרופא ראה ממצא לא ברור במעי הגס, ושלח אותו לבירור נוסף, אבל ברוך השם, פרט לממצא הראשוני בקיבה, הכל יצא נקי. ככה התמשכו הטיפולים ואחרי כל טיפול בעלי נחלש מאוד וסבל מתופעות הלוואי הלא נעימות שלהם. בגלל שאני עוסקת בצמחי מרפא מעל ל 30 שנה, אני יודעת שיש צמחים שמסייעים לכל האיברים בגוף. באותה תקופה לא חסכתי ממנו טיפולים. לצד הארוחות הוא קיבל צמחים שחזקו את הגוף שלו ונתנו לו כוח. עדכנתי את הרופאים בצמחים שאני נותנת להו, והם ציינו כי מכיוון שמדובר במזון שלא יכול להזיק זה בסדר".

"בכל אותה העת עמדתי בקשר עם הרב מנדל, אשר הודעתי לו על מצבו של בעלי וביקשתי שיתפללו לרפואתו. גם בני המשפחה שלי התפללו. הילדים, הנכדים. בתי היא מורה ,וביקשה בבית הספר שיאמרו תהילים בכל פעם שבעלי היה צריך לעבור טיפול. השכנה שלנו בישוב, לקחה על עצמה מעשים טובים לרפואתו וגרמה לי להתרגשות אדירה. היא הכינה ארוחות שלמות למשפחות בבידוד בכל פעם שבעלי היה צריך לעבור טיפול. הכרנו פה קהילה נפלאה. אנשים ריגשו אותנו כשתרמו מזמנם עבור רפואתו של בעלי. כמי שכבר 30 שנה עומדת בראש קבוצת תהילים של הישוב הקודם שלנו, ארגנתי קבוצה כזו גם בישוב החדש, היא מגיעה אלי הביתה בכל ראש חודש ואנחנו קוראים יחד בכל ראש חודש ספר תהילים שלם. כך יוצא שאני שותפה לקריאתם של שני ספרי תהילים בכל ראש חודש".

"אני יודעת שהקדוש ברוך הוא שומע תפילה. אין עוד מלבדו. מאז שאני קוראת תהילים הביטחון שלי בקדוש ברוך הוא התחזק מאוד. הייתי רגועה, ידעתי שתוצאות הבדיקה שבעלי יקבל תהיינה נפלאות. כבר באמצע סבב הטיפולים, עשו לו בדיקת סקירה כללית וביום הבדיקה ממש,ו קיבלנו טלפון מהרופא בעצמו שבישר לנו שבעלי נקי לחלוטין ואין זכר לגידול שהיה לו בקיבה או לכיב הקיבה. אם זה לא נס חנוכה, אז איך נקרא לזה? זה נס מבורא עולם, שעשה אותו עוד לפני שהדלקנו נר ראשון ובוודאי עוד לא הגענו ל'זאת חנוכה'".

"אני מתפלת בכל בוקר, קודם כל, בהתמדה, עבור החולים שקיבלתי את השמות שלהם בסבב 'כל המתפלל' הנוכחי שעתיד להסתיים ב'זאת חנוכה'. אני חושבת שזה גרם לנס. העובדה שאני מתמידה ועושה את זה מכל הלב. איכפת לי מכולם". חנה מוסיפה ומספרת בחיוך גדול שלקחה על עצמה להתחזק בברכת 'אשר יצר' ובזכותה להתפלל לרפואתם של רשימת חולים שיש לה. "בגילי" אני שומעת את החיוך שלה מעבר לקו, "זה יוצא הרבה ברכות ביום".

כשהיא חוזרת לדבר על עצמה, אני שומעת את התקווה בקולה: "אני מתפללת על הרבה מאוד אנשים והם זוכים בישועות, אני מתפללת על עצמי מאז השבץ המוחי כבר 6.5 שנים וקצת קשה לי שאני עוד לא זוכה לישועה. אני יודעת שאני אזכה, בעזרת השם. אני צריכה להתאזר בסבלנות, הקדוש ברוך הוא לא ישכח גם אותי וישלחי לי את הישועה. רק יד אחת שלי מתפקדת כעת, ימין, ואני גם זקוקה לישועה גדולה, שיתפללו עבורי גם. אני בטוחה שזה יגיע. לא איבדתי תקוה אף יום, כבר שש וחצי שנים. רק לא תארתי לעיצמי שזה ייקח כל כך הרבה זמן. חשבתי שאטוטו אני מבריאה, לא ידעתי מה זה שבץ מוחי, שאף אחד לא ידע. אני מתפללת כל התקופה הזו על רב אחד מירושלים שזקוק לישועה משבץ מוחי, והקדוש ברוך הוא בסוף יעזור לי ויעשה לי את הישועה. ישועת השם כהרף עין ואין עוד מלבדו"

חשוב לה לחזק את מי שקורא את המילים שלה: "מאז שאני ב-'מוקד תהילים ארצי', האמונה שלי בבורא עולם התחזקה מאוד. אני מאחלת לכולם שיתחזקו בתפילה ובאמונה בבורא עולם, זה מה שעושה את הכל. התפילה והאמונה".

זכיתם לישועה בזכות התפילות? שלחו לנו את סיפורכם האישי למייל: mokedtehillim@gmail.com  לקריאת סיפורי ישועות נוספים, לחצו כאן

סגולה אדירה לרפואה שלמה.
מחר נפיץ את שם החולה היקר/ה ללבכם לאלפי אומרי תהילים, ובע"ה נתפלל לישועות ביחד אתכם! 

 לפרטים לחצו כאן