"לעולם לא תהיו הורים"- הרופאים לא נתנו סיכוי אבל הנס קרה

הרב אלון עטייה, רבה של קהילת "היכל מלך" בגבעת זאב, זכה לחבוק בן בכור לאחר 18 שנות המתנה ארוכה. הרב ורעייתו נשאו תפילות רבות מספור, רבים קיבלו בעבורם קבלות טובות והתפללו עליהם, ולבסוף התרחש הנס. כאשר שמעו בני הקהילה על הבשורה המשמחת, הגיע הרב לבית הכנסת של הקהילה, שם קיבלו אותו תלמידיו באושר ובשמחה עצומה, רקדו סביבו והודו לקב"ה על הנס הגדול שעשה עם רבם.

לאחר שנרגעו מעט, נשא הרב דברים נרגשים ביותר. הוא סיפר על כך שהרופאים כבר לא נתנו תקווה וסיכוי שיום אחד יהיה להם ילד משלהם, אך הם מעולם לא התייאשו ותמיד ציפו לישועה. הרב הוסיף ותיאר באוזני תלמידיו על הרגעים המכוננים שעברו עליו בעת לידת בנו בכורו: "אמרתי את ספר יונה, עליו אמר הרב מרדכי אליהו שהוא 'כל הסגולות', ואז נולד הילד. ואתה שומע 'מזל טוב, שמונה ורבע', שומע בכי וזהו. זו הייתה נקודה שאני עומד שם ואני קפוא. אני לא עומד ולא מדבר, יורדות לי דמעות. המיילדת אומרת לי 'אבא מזל טוב', אני לא זז. אני מסתכל על אשתי ורואה אותה בוכה, וזהו".

הרב המשיך בתיאורו המרגש: "אתה עומד בצד, המיילדות קלטו את זה, הם נתנו לנו את הרגעים של השקט. ואז אני פונה אליה: 'מזל טוב אמא', אמא? היא בוכה. 'אף אחד לא האמין שיקראו לי אמא'. בטח שהאמנו, אני האמנתי, ה' האמין. הקב"ה לא מאכזב, צריך לדבוק בו באמת.

"אחרי שהיה השקט הזה, אתה עומד ובוכה. 'ריבונו של עולם, לנער הזה התפללתי', לא יודע מכמה תפילות הוא מורכב. אמרתי למישהו, מכמה תפילות הילד הזה, מרבבות, אולי יותר. היו אנשים שאני בעצמי לא יודע. הייתה אישה שנוסעת כל בוקר לקבר רחל כדי להתפלל, אחת עושה כל שבוע הפרשות חלה רק בשביל זה. זה לא הילד שלי, זה הילד של כולם.

"אני זכיתי שהקב"ה בחר בי להיות צינור לעשות קידוש ה' כזה גדול בעולם", מתאר הרב עטיה את זריקת העידוד שקיבלו רבים ששמעו על הנס הגדול. "אנשים באים ואומרים לי, 'אני כבר התייאשתי, הפחת בי חיים, ה' נתן לי להאמין שתפילות מתקבלות', זה נותן תקווה להבין שאין תפילה שבה ריקם. רק אחד יכול לעזור, רק הוא".

הרב יגאל כהן בחיזוק על אמירת התודה: