"כבוד הרב, אתה אוהב סטייק"?

סיפר הרב שלמה לוינשטיין שליט"א:

פעם אחד ביקש בחור ישיבה מבן דודו של רבי שלמה לוינשטיין- רבי יצחק, להיכנס עימו לחדרו של ראש הישיבה הגאון רבי יהודה לייב שטיינמן זצוק"ל, לשאול אותו שאלה מסויימת, אולם ביקש מראש מר' יצחק שלא להתערב בשיחתו. הרב יצחק הסכים בחצי פה, והשניים נכנסו לחדרו של הרב.

"כבוד הרב, האם הרב אוהב סטייק?" שאל הבחור ור' יצחק כמעט בלע את לשונו מרוב תדהמה.

"מה זה סטייק?" השיב לו הרב.

"סטייק זה מן בשר משובח... האם הוא ערב לחיכך?"

"אינני יודע מהו טעמו של הבשר המדובר..." ענה לו מרן ראש הישיבה.

"אולי הרב אוהב גלידה?" שאל את הרב, ור' יצחק כבר החל לחשוב איך הוא מראה לחברו את הדרך החוצה...

"אינני יודע מהי טעמה של גלידה", השיב הרב.

עוד בטרם הספיק ר' יצחק לפצות את פיו, פרץ הבחור בבכי מטלטל. "אני מסתובב בישיבה, לומד כמו כולם, מתפלל כמו כולם, אך אינני מצליח להרגיש את הטעם הנפלא בלימוד שכולם מדברים עליו. כבוד הרב מעולם לא טעם סטייק, הרב אינו יודע מהו טעמה המתוק הנפלא של הגלידה, אני אינני יודע מה עליי לחוש כשאני לומד את התורה הקדושה?!

הרב המתין מעט שהבחור יירגע מסערת הרגשות שטלטלה אותו, ואז השיב לבחור בשאלה: "אמור נא לי, מהו המאכל המתוק ביותר בעולם?"

"דבש", ענה הבחור ללא היסוס.

"האם ייתכן הדבר שיבוא אדם ויאמר כי אין בדבש טעם מתוק כלל?" המשיך הרב לשאול.

"לא ייתכן", השיב הבחור בפסקנות.

"ואם יבוא אדם ויטען כך, טענתו תהיה הגיונית אם צמחו על לשונו וחלל פיו פצעים כואבים וקשים, אשר הם אלו שמונעים ממנו לחוש בטעם הדבש. כך אותו אדם הטוען כי אינו חש בטעמן הנפלא של המצוות, אין זאת אלא כי פיו מלא ב'פצעים' רוחניים- מראות לא טובים, דיבורי הבל וכדומה.

"אם תקפיד לשמור על עצמך מכל אלו", סיים הרב בחיבה את דבריו, "סמוך ובטוח אני כי תתחיל לחוש את הטעם הערב של התורה הקדושה..."

איך חשים את מתיקות התורה? הרב דוד חבושה: