האם הכלים נשארים כשרים כאשר עובד זר הכין אוכל לא כשר באותם כלים?

הרב אליעזר מלמד פרסם בטורו בעיתון "בשבע" שאלה שקשורה לכשרות ולעובדים זרים לאנשים סיעודיים - מציאות הנפוצה כיום מאד.

לפניכם המאמר:

"שאלה: נאלצנו לקחת עובדת זרה לאמי, כאשר אבינו מתגורר בבית והוא בריא. אומנם העובדת היא שמטפלת בענייני הבית וגם מכינה אוכל לעצמה וגם לאם. האם מותר גם לאבינו ולנו לאכול מהמאכלים שהעובדת מבשלת? אם אסור, האם הכלים שבישלה בהם כשרים בשבילנו או שצריך להכשירם בהגעלה?

דין המאכלים

כאשר ברור שהמאכלים כשרים, כדי שלא יהיה איסור בישולי גויים, צריך להקפיד שיהודי יהיה שותף בבישולם. לדוגמה, אם אביך יניח את הסיר על האש, או ידליק את האש שתחת הסיר, התבשיל יהיה כשר לכל הדעות. אומנם הדלקת האש לפני הנחת הסיר, למנהג יוצאי ספרד אינה מועילה ולמנהג יוצאי אשכנז מועילה (שולחן ערוך יורה דעה קיג, ז; פניני הלכה כשרות כח, ח). אם המבשלת הכינה לבדה את המאכלים, בשעת הדחק, אימך שהיא חולה סיעודית תוכל לאכול מתבשיליה (פניני הלכה כשרות כח, י).

דין הכלים

אם העובדת בישלה לבדה את המאכלים, וממילא התבשילים שבושלו בכלי אינם כשרים, הכלים כשרים. אומנם נחלקו הפוסקים האם כלים שבישלו בהם בישולי גויים צריכים הכשרה. יש אומרים שאינם צריכים הכשרה, כי אין מגיעים לקירוב דעת מהטעם הבלוע בכלים (רא"ש ורא"ה). ויש אומרים שצריכים הכשרה הואיל ובפועל מדבר בבישולי גויים (רשב"א ור"ן), וכן פסקו רוב האחרונים (פניני הלכה כשרות כח, יא). אולם כאן יש לצרף את דעות היחידים שסוברים שאין דין בישולי גויים בשכיר שמבשל בבית יהודי (פניני הלכה כשרות כח, 10), ואף שאין מורים כמותם, במקרה שלנו כבר מדובר בספק ספקא דרבנן, ולכן יש להקל".