החיזוק היומי

עוד לא מחוברים לכל מה שיש לנו להציע? הצטרפו לכל הטוב שהכנו לכם ותישארו תמיד מחוברים! הקליקו כאן עכשיו >>>

באחד הימים נסע רבי חיים מקוסוב בעל ה"תורת חיים" לעיר אחרת לצורך קיום מצווה. בדרכו התעכב באחד הכפרים ונכנס ללון אצל אחד מתלמידיו. לאחר חצות לילה התעורר הרב משנתו ושמע אדם מברך את ברכות התורה בכוונה ובמתיקות, ולאחר מכן החל ללמוד תורה. כשהאיר היום, הסתכל הרב וראה שאותו האיש שקם בחצות ללמוד הוא זקן עיוור.
 
שאלו הרב: "מי אתה ומה מעשיך?" השיבו הזקן: "אני אביו של בעל הבית, זה עשרים שנה אני פרוש מכל ענייני העולם, עוסק בתורה בקדושה ובטהרה ובני דואג לכל מחסורי".
 
לאחר שהתיידדו, התנו ביניהם, שמי שימות תחילה, יבוא ויספר בחלום מה נעשה בדינו בשמים. לאחר שנים מספר נפטר הזקן העיוור, ובא בחלום לרבי חיים וגילה לו מה התרחש בדינו.
 
"כשנשמתי עלתה למרום, הייתה שמחה גדולה בפמליה של מעלה לקראת בואי. כשהכניסוני לבית דין של מעלה והחלו לברר את דיני, נוכחו כי במשך עשרים שנות חיי האחרונות התעלתי ותיקנתי את כל מעשיי, כך שהייתי נקי מכל חטא, ומלא בתורה ומצוות.
 
אך פתאום נכנס מלאך שחור וצעק: 'לאדם זה אתם רוצים לתת גן עדן? הרי בצעירותו היה הנפטר מלמד ילדים בישוב רחוק מביתו, ושם שהה כל החורף. לקראת חג הפסח חזר לעירו, ושם היה מקובל בתור תלמיד חכם נכבד. בבואו בשבת לתפילה, כיבדו הגבאי בעליית 'רביעי', הנפטר התמלא בליבו כעס, לאחר התפילה כעס על הגבאי וגער בו: 'כיצד נתת לי עליית 'רביעי', והרי לפי מעמדי מגיע לי עליית 'שישי'?'
 
כששמעו בית הדין את דברי המלאך, נתנו לי שתי אפשרויות: לחזור בגלגול כדי לתקן את החטא, או לסבול בשמים שלוש דקות של בושה. כמובן שבחרתי בבושה. תוך רגע פתחו את שערי גן עדן, הגיח מלאך, חטף אותי, הוליך אותי לשם, ובייש אותי לעיניי כל הצדיקים - 'ראו נשמה סרוחה זו, הייתה לה עזות לכעוס ולומר שאינה רוצה עליית רביעי'.
 
רבי חיים שמע את סיפורו של הזקן והוסיף: "דעו כי הקב"ה ריחם על נפטר ועזר לו שלא ירגיש את הבושה כל כך, כי אחרת כבר לאחר הדקה הראשונה, לא יכול היה לעמוד בצער והיה מעדיף לחזור בגלגול. כעס אחד בחיים, כמה עונשו בעולם האמת..."
 
אדם שחלילה מרגיש מבוייש, פניו הופכות לבנות, ולעיתים מעדיף באותו הרגע להיעלם מהעולם. הבושה היא כאב גדול לכל אדם.
 
כחלק מהסתרת הבושה לובש האדם בגדים ומכסה את גופו, מכאן באה המילה "לבוש", שכל מטרתו של הלבוש הוא למנוע את הבושה.
 
לעיתים אנו מביאים עלינו את הבושה כתוצאה ממעשינו, מתנהגים לא כראוי. לאחר מעשה במקרה הטוב מתביישים במעשינו, ובמקרה הפחות טוב מבויישים על ידי האחר.
 
כשם שאתה לא רוצה לחוות את הבושה כך אל תבייש את האחר, אל תוריד מעליו את "בגדיו", אל תגלה את מעשיו.
 
אם ברצונך להוכיח אדם על מעשיו עשה זאת בחכמה, אל תבייש אותו, ובמיוחד אל תעשה זאת ברבים.
 
בושה היא העונש הקשה ביותר בעולם האמת, בושה כה גדולה שאין אדם יכול לעמוד מולה. נהיה אחראים למעשינו, לא נבייש אחרים, נפנים את הכעס ואת רצון הנקמה, כדי שאולי, מידה כנגד מידה לא נבוייש על מעשינו לעיניי עולם שלם...
 
התכסה "בלבוש" ההולם כל אדם, לבוש המכסה את המגרעות שלך, לבוש הסוגר כל פינה קלוקלת ומאיר את הטוב והרך שבך...
 
מתוך הספר "החיזוק היומי"
 

צפו בשיעורו המרתק של הרב יובל הכהן אשרוב שליט"א הדרך ללבישת בגדים: