מרתק: הקצין הבטיח שעד המוות לא יניח תפילין, עד שהרב עדס המתיק עמו סוד...

עוד לא מחוברים לכל מה שיש לנו להציע? הצטרפו לכל הטוב שהכנו לכם ותישארו תמיד מחוברים! הקליקו כאן עכשיו >>>

הרב עדס מגולל סיפור נפלא שחווה במערת המכפלה. הוא מספר כי הוא נוהג ללכת מדי פעם למערת המכפלה וכי יש שם דוכני תפילין. לפי דברי הרב, הוא מבחין בחיילים רבים – חילונים ודתיים כאחד – המניחים תפילין ברצון רב, ונראה כי האווירה הקדושה של המקום משפיעה עליהם.

"היה קצין אחד שלא רצה וגם היה מבזה את אלה שהניחו", מספר הרב עדס. "זה השפיל את הפקודים כי הוא היה קצין. הוא אמר להם שהוא בחיים שלו לא הניח תפילין, ולעולם לא יניח, עד הקבר". הרב עדס התפלא מאוד מדברי הקצין וניסה לברר עמו מהי הסיבה העומדת מאחורי דבריו.

"אתה יודע מה זה תפילין בכלל?"

הקצין הסביר לרב עדס כי הוא בן לאימא יהודייה ולאבא גוי, ואין לו שום קשר לדת היהודית. הרב גיחך לעומת דבריו של הקצין, וציין בפניו כי אחד מחכמי הגמרא (מסכת ברכות, דף יז, עמוד א) נולד מנישואים של אבא גוי ואימא יהודייה, וגדל להיות לאחד מחשובי חכמי הגמרא, שהיה בדרגה שיכול היה להחיות מתים.

הרב הבין כי דבריו של הקצין נאמרו מחוסר ידיעה ושאלו: "אתה יודע מה זה תפילין בכלל?" "בערך", השיב הקצין.

"אני רוצה להראות לך שאתה עוד חמש דקות תניח תפילין"

הרב עדס, המכיר את רזי התפילין, האמין כי יש בכוחו לשכנע את הקצין להניח תפילין. "אני רוצה להראות לך שאתה עוד חמש דקות תניח תפילין", אמר הרב בהחלטיות, לעיניהם המשתאות של החיילים. "אתה בדמיונות, זה לא יהיה", גיחך הקצין לעומתו. "הבטחתי פה לכל החיילים שבחיים לא אניח תפילין, עד הקבר אגיע בלי תפילין". הרב לא ויתר: "לשמוע על תפילין אתה מוכן?" הקצין האמין כי לשמוע לא יזיק ואפשר לרב לומר את דבריו: "תדבר מה שאתה רוצה, חופשי חופשי".

"תסביר לי מה זה תפילין", ביקש הרב מהקצין. הקצין קימט את מצחו וניסה להיזכר כיצד ראה את חבריו מניחים תפילין. "לוקחים שתי קופסאות, שמים אחת על היד, אחת על הראש. כתוב שם כמה דברים מהתורה וזהו", שמח הקצין שהצליח לעמוד במשימה.

 "אתה חיסרת", הפטיר הרב.  "מה חיסרתי?" התפלא הקצין. הרב עדס חייך והמשיך להסביר. "כשאנחנו שמים 'שתי קופסאות', אחת על הראש ואחת על היד, שני דברים קורים: אחד מלמטה למעלה – הנשמה שלנו מתחברת להשם יתברך, והדבר השני מלמעלה למטה – האור הרוחני מהשם יתברך נכנס לתוך נשמותינו".

הרב עדס חושף בפני הקצין את סוד התפילין

"ומרגישים את זה או שלא מרגישים את זה?" החל הקצין לגלות עניין בדברי הרב. הרב שמח מההתעניינות שגילה הקצין, והמשיך להסביר לו כי יש כאלה שמרגישים את זה ויש כאלה שלא מרגישים. והוסיף כי החזון איש בספר "אמונה וביטחון" (פרק א, סעיף ט) אומר שמי שמרגיש זאת זוכה לתענוג שאי אפשר לתאר אותו.

הקצין היה מסוקרן מדברי הרב. "האם יש פטנט למי שלא מרגיש מה לעשות שכן ירגיש?" שאל את הרב, וחשב בליבו שהוא חייב לנסות זאת. "כשאתה בא ומניח את התפילין, תחשוב במחשבתך או שתאמר בפה שתי בקשות אל השם יתברך: 'ריבונו של עולם, תזכה אותי על ידי הנחת התפילין הזאת לחבר את הנשמה שלי אליך', ותפילה שנייה: 'ריבונו של עולם, תזכה אותי על ידי הנחת התפילין הזאת שתביא אור רוחני ממך אל תוך נשמתי'. שתי הכוונות הללו הן שורשים גדולים של תורת הקבלה, השורשים הכי גדולים של תורת הקבלה, ואפשר לכוון את זה בכל מצווה שיש, לא רק בהנחת תפילין. זה משנה את החיים של הבן אדם, חיים מרוממים, חיים רוחניים", הסביר הרב.

"אני חייב לנסות את זה"

הקצין לא השתהה רגע אחד. "אני חייב לנסות את זה", אמר בהחלטיות, לקח זוג תפילין וניגש לחדר של אברהם אבינו. הפקודים שלו גיחכו. "המפקד, לאן אתה הולך? אמרת עד הקבר בלי תפילין. מה קרה?" אמרו בלעג. אך הקצין בשלו, "תעזבו אותי, שאף אחד לא יפריע לי".

הוא חזר אחרי עשר דקות ואמר: "מי שרוצה שיאמין, מי שרוצה שלא יאמין – אני הרגשתי". ומאז יום-יום היה בא ומניח תפילין. הוא סיפר שפעם אחת הוא נסע לחופשה לבית, והצטער מאוד לגלות שאין לו תפילין. הוא חש כי אינו יכול ללא האור הרוחני הזה. הוא יצא לרחוב והחל לשאול אנשים היכן הוא יכול להניח תפילין, והם כיוונו אותו לבית כנסת, ששם הניח.

מה אנו למדים מהסיפור הזה? "אפילו אדם שהיה כל כך מרוחק, כל כך מנותק, הרגיש את עצמו בקושי כיהודי, לא היה מוכן לקבל שום מצווה – אבל ברגע שהוא הרגיש את האור הרוחני בנשמה, את זה הוא אמר 'אני חייב'. זה הסוד של החיים שמאחורי כל הבלגן שיש בכדור הארץ, אנשים רצים לכל הכיוונים, יש סוד אחד שעומד מאחורי הכול – שהנשמות צמאות להשם יתברך, וצריך להרוות את הצימאון הזה. את זה אומר דוד המלך בפסוק "כאיל תערוג על אפיקי מים כן נפשי תערוג אליך אלוקים'", מסכם הרב עדס.