מטלטל: השדכנית נפטרה בפתאומיות, ובהלווייתה פגש הבחור את זיווגו

עוד לא מחוברים לכל מה שיש לנו להציע? הצטרפו לכל הטוב שהכנו לכם ותישארו תמיד מחוברים! הקליקו כאן עכשיו >>>

הסיפור המופלא החל בתקופת שירותו הצבאי של בחור, שגדל בבית מסורתי, אך כשנחשף לראשונה לשיעור תורה – הוצת הניצוץ היהודי בנשמתו והוא החל לחזור בתשובה. "גדלתי בבית שבו מקפידים מאוד על קידוש וסעודות שבת משותפות, אבל לא מקפידים על שמירת השבת כהלכתה, הולכים לבית הכנסת בשבת אך בעיקר בשביל האווירה והחברים", הוא מספר.

לאחר יום קשה בצבא, הוא חזר מותש לחדרו בשעה מאוחרת והדליק את הטלוויזיה. "איכשהו נפלתי על הרצאה של הרב זמיר כהן על מידת הכעס, ופשוט הוקסמתי מהדרך הנפלאה של התורה ומההדרכה על פי רבותינו כיצד לנהוג במידה זו".

הרצאה זו הייתה נקודת מפנה מבחינתו, והוא ידע בליבו שחייו הולכים להשתנות. "התחלתי לשמוע את הרב זמיר כהן באופן קבוע ולהתחזק יותר ויותר בתהליך הדרגתי. כמו בעלי תשובה רבים, גם לי היה חוסר ודאות לגבי עתידי ולגבי הוויתורים שאני מוכן לעשות. ממש כמו רבקה אימנו שלא ידעה מה לעשות עם עצמה כשראתה שהילד שבבטנה רוצה לצאת גם לבית הכנסת וגם לבית המרזח – כך גם בעלי התשובה; אנחנו עוברים דרך לא פשוטה, שלא פעם יכולה להיות מאוד מבלבלת. את רבקה הרגיעו שמדובר בשני ילדים, רק שאצל המתחזק ברוחניותו – זה בעצם ילד אחד".

אט אט החל לקבל על עצמו קבלות, שתרמו להתחזקותו ולהתקרבותו לבורא. "הקבלות האלה היו עם יראה עצומה. התרגשתי שאני מסוגל לדבר ישירות אל מול הבורא של כולם", הוא נזכר באותה התקופה.

הבחור מחפש כלה שלא מתפשרת בדת, אך מוכנה לקחת "פשרה" כמוהו

לאחר סיום שירותו הצבאי הוא החל ללמוד תורה והפך לשומר תורה ומצוות. כעת הוא חיפש את זיווגו, וקיווה להקים בית נאמן בישראל המושתת על יסודות התורה. "היה חשוב לי להכיר אישה שרוצה ללכת על כל הקופה, בלי פשרות – אבל מסתבר שנשים כאלה רוצות גם הן את כל הקופה, מה שאומר להתחתן עם אברך. בשלב הזה אני הייתי סטודנט להנדסה באוניברסיטה, ומצאתי את עצמי רץ אחרי הזנב של עצמי. חיפשתי בחורה שלא רוצה פשרות, אך מוכנה לקחת פשרה כמוני".

אולם כל הקשרים שנרקמו היה מועדים לכישלון מראש. "מתוך התפשרות, הייתי יוצא עם בחורות אקדמאיות שלא רואות בדת דרך חיים אלא סוג של 'גם וגם' - בדיוק מה שלא רציתי. לכן בכל פעם הקשר היה מועד לכישלון מראש". על כן הוא החליט לפנות לעזרה מקצועית של שדכנית, וקיווה שאולי לה יהיה פתרון. כך הוא הגיע לשדכנית בשם אסתר, שהייתה לדבריו אשת חסד עצומה.

"במשך שלוש שנים היא הייתה מתקשרת אליי ללא הרף עם הצעות. בשבע בבוקר, במוצאי שבתות, באמצע עבודתה, תוך כדי רעש עצום של נכדים רבים שמקיפים אותה. היא לעולם לא התייאשה ממני – למרות שבכל פעם הפגישות היו נופלות מסיבה זו או אחרת. בכל פעם שהייתי מתקשר אליה כדי לבשר לה על עוד פגישה לא מוצלחת, היא הייתה מיד מציעה לי במאור פנים הצעה אחרת, כדי שלא אפול בדעתי ואתייאש. היא דאגה לעודד ולתמוך בלי הרף, ותמיד הייתה אומרת ש'כל זוג שמתחתן מוסיף אבן בבניית בית המקדש, ואתה בקרוב תוסיף אבן'".

השדכנית חיזקה את הבחור והאמינה בו. היא עשתה ככל שביכולתה לשדך לבחור בחורה יראת שמיים כפי שביקש. "היא אהבה את ההחלטיות שלי לגבי מה שאני מחפש, ותמיד הייתה אומרת שאני צדיק ושמגיע לי אישה כמו שאני מחפש. היו שדכנים שאמרו לי בפירוש שלא יציעו לי בחורה שכזו, כי אפילו הכיפה שעל ראשי לא הייתה אז שחורה. אבל אסתר, לא רק שלא ביקרה אותי, אלא הבינה וחיזקה אותי, ותמיד הייתה מציגה אותי בפני כל מועמדת כיהלום של ממש – והכול עם המון אכפתיות ואהבה".

הסיפור מקבל תפנית מזעזעת: השדכנית נפטרה בפתאומיות

השדכנית דיברה בשבח הבחור בפני המועמדות לשידוך, והתייחסה אליו כאם, עודדה אותו והפיכה בו תקווה. "הנשים היו מגיעות לפגישות איתי כשהן מוקסמות, וזה עזר לי לשבת בפגישה עם ביטחון עצמי. וגם כשהייתי אומר לה שאני רוצה הפסקה לאיזה חודש מכל הפגישות, היא הייתה מרגיעה ואומרת 'בסדר', ואחרי שבוע מתקשרת ואומרת 'נתתי לך שבוע הפסקה, יאללה ממשיכים. דיברתי עם מישהי מתאימה מאוד, בוא ננסה. אולי זו אשתך'".

עוד פגישה עברה ללא הצלחה, והבחור המתין לטלפון מהשדכנית, כפי שנהגה להתקשר אליו לאחר כל פגישה. הטלפון לא הגיע, וכך עברו שבועיים נוספים ללא טלפון ממנה. "הייתי עסוק מאוד וחשבתי שיש לה עניין חשוב שמעסיק אותה, אז לא רציתי להפריע ולא התקשרתי".

לפתע הבחור התבשר כי השדכנית חלתה במחלה הנוראית, ולאחר חודשיים בלבד היא השיבה את נשמתה לבוראה. "המצב הידרדר במהירות, ותוך חודשיים בלבד היא החזירה את נשמתה לבוראה. ואני? אין לתאר את ההלם שבו הייתי שרוי. זה שבר אותי לחלוטין. חשבתי לעצמי איך אישה כל כך גדולה, שנראה שבאה מהדור של פעם – הלכה מהעולם בגיל מוקדם יחסית, וכל כך מהר. פתאום חשבתי שזה לא ייתכן שהיא לא תהיה השליחה לחתן אותי – אחרי כל המאמצים שלה במשך השנים".

"השדכנית לא תוותר עד שתסיים את מלאכת הקודש – לחתן אותי"

בלב כבד הגיע הבחור להלווייתה של השדכנית המסורה. "על הקבר שלה אמרתי לה בדמעות תודה על הכול, ושהייתה לי זכות עצומה לכל החיים להכיר אותה. באזכרה של השבעה הגעתי שוב לנחם, כשאני בעצמי מנסה להתנחם. היו שם רבנים שנשאו דרשות יפות וגם דיברו בשבחה. במהלך דרשה של אחד הרבנים, בקרן זווית ראיתי פתאום בעזרת הנשים אישה צעירה עומדת ומקשיבה בסבלנות רבה. חשבתי לעצמי שאם בחורה עומדת כשעה ויותר ומקשיבה כך לדברי תורה – זה עצמו מעיד עליה ועל השקפותיה".

לאחר האזכרה הוא פנה לאישה מבוגרת שהייתה במקום וביקש ממנה לסייע לו ליצור קשר עם אותה בחורה. לאחר יומיים הם נפגשו בלובי של בית מלון. "שנינו הרגשנו מיד שיש פה משהו מיוחד מאוד". ברקע התנגן השיר "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה", וזה הוסיף לכל הסימנים משמיים שאכן הוא מצא את זיווגו שיועד לו מששת ימי בראשית.

"ברוך השם, אחרי תקופה קצרה התחתנו, ובחסדי שמיים – תוך פחות מארבע שנים, נולדו לנו שלושה ילדים מדהימים. ישועת השם כהרף עין ממש. זכיתי להתחתן עם אישה מדהימה וצדיקה, שכל כולה חסד ונתינה למשפחתה ולזולת, ואני בטוח שאת הכול היא שואבת מאסתר ז"ל – שהרי הכרנו בשבעה שלה. העובדה הזו מוכיחה יותר מכל שאסתר, בדיוק כפי שהכרתי אותה, לא תוותר עד שתסיים את מלאכת הקודש – לחתן אותי. ומשמיים, דווקא במעמד הקשה והעצוב הזה – הכרתי את אשתי היקרה".

הוא מסכם את סיפורו במילות עידוד לכל מי שצריך ישועה בחייו, ובפרט לרווקים ולרווקות שטרם מצאו את זיווגם: "אל לנו להתייאש, כי יש לנו על מי להישען ויש מי שיגאל אותנו ויוציאנו מיגון לשמחה, מאפלה לאורה ומאבל ליום טוב".

עשרות אלפי אומרי תהילים יתפללו עליך (או על יקירך) לזיווג הגון ולחתונה עוד השנה! 
לפרטים הקליקו כאן.