12 עובדות על רבי יעקב חיים סופר, כף החיים, לרגל יום פטירתו ט’ סיון

רבי יעקב חיים סופר, 'כף החיים', היה רב ומקובל, מגדולי הפוסקים בדורו

10/06/19 | ז' סיון התשע"ט

תזכורת יומית למייל

שלח לחבר

הדפסה

רבי יעקב חיים סופר

עוד לא מחוברים לכל מה שיש לנו להציע? הצטרפו לכל הטוב שהכנו לכם ותישארו תמיד מחוברים! הקליקו כאן עכשיו >>>

רבי יעקב חיים סופר נולד בבגדד שבעיראק בשנת 1870 (ה' תרכ"ז או ה'תר"ל) לרבי יצחק ברוך שהיה סופר, ולאסתר לבית בדהובא.
רבי יעקב חיים סופר למד תורה מאביו וכתיבת סת"ם, ולמד בישיבת "מדרש בית זלכה" של הרב עבדאללה סומך - מנהיגה של יהדות בבל במאה ה-19, בין רבותיו היה הרב אלישע דנגור - רבה הראשי של בגדד.
הרב יוסף חיים - ה"בן איש חי" הסמיך את רבי יעקב חיים סופר לפוסק, והשפיע על לימוד התורה והקבלה שלו.
רבי יעקב יוסף חיים נישא לפרחה בדהובא ועבד כסופר סת"ם.
בשנת ה'תרס"ד (1904), כשהיה בן 34, עלה רבי יעקב חיים סופר לארץ ישראל ביחד עם רבנים נוספים, והוסיף לשמו את תוארו: סופר. הרב התגורר בירושלים בשכונת בית ישראל ולמד בישיבת המקובלים בית אל.
בשנת התרס"ט (1909) ייסד יחד עם רבי יחזקאל עזרא הלוי, אשר היה החברותא שלו, בית כנסת: "שושנים לדוד", בו נשא דרשות בשבתות וביום טוב וחיבר את ספריו.
רבי יעקב יוסף חיים סופר עבר ללמוד קבלה בישיבת רחובות הנהר ביחד עם רבי חיים שאולי הכהן דוויק - "השד"ה", מקובל שהיה רבה הראשי של ארם צובא בסוריה, וכיהן כדיין וכראש ישיבה.
רבי יעקב יוסף חיים סופר הלך לעולמו בט' סיון ה'תרצ"ט (1939) ונקבר בחלקת החסידים בהר הזיתים. הרב יעקב חיים סופר העומד בראש 'ישיבת כף החיים' שנוסדה על שמו, הוא נינו.
על כתיבה והדפסת חיבורו הידוע ביותר, 'כף החיים' עמל רבי יעקב יוסף חיים סופר במשך כ-40 שנה, מאז היותו בן 30 ועד לפטירתו. 'כף החיים' על אורח חיים הודפס בשמונה כרכים, ועל יורה דעה בכרך אחד. בחיבורו מבאר הרב את השולחן ערוך ודבריה הפוסקים לאור ספרות ההלכה, מביא דעות שונות בכל נושא ומכריע ומצרף את פסקי המקובלים, בעיקר האר"י והרש"ש.
בשנת ה'תשי"ז הדפיסו בניו של הרב, שלום ומשה, מהדורה חדשה ל 'כף החיים', והוסיפו על יורה דעה כרך נוסף מכתב ידו, שהגה ותיקן רבי עובדיה יוסף זצ"ל, אשר הוסיף את החלק שחסר בכרך החדש (סימן קיז אות יג עד סוף סימן קיט) וחיבר את הקדמת המהדורה ביחד עם הרב עזרא עטיה, רבו.
בשנת התשע"ה (2014) יצאה מהדורה חדשה של 'כף החיים' ובה השלמות מכתב יד של רבי יעקב יוסף חיים, אשר נמצא בגניזת בית הכנסת בבא תמא, 78 שנים לאחר פטירת הרב.
רבי יעקב יוסף חיים חיבר חיבורים נוספים:

חלקם הודפסו: קול יעקב - על הלכות סת"ם, חיים עד העולם - דרשות וביאורים לסיומי מסכתות הש"ס, יגל יעקב - דרשות על סדר פרשת השבוע, ישמח ישראל - 2 חלקים - דרשות על סדר פרשת השבוע, חוקי חיים - דרשות בציבור וקובץ תשובות (י' תשובות בהלכה).

ואחרים נותרו בכתב יד: באר מים חיים - שו"ת, בית יעקב - דרשות על פרשת השבוע, חפץ בחיים - דרשות, עדות ביעקב - דרשות לארבע פרשיות וביאור פרקי אבות, חזיונות חיים - חלומות וגילויים והערות והארות על ספר זבחי צד'ק ו-כוונות הפסח - על הגדה של פסח.

מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל' מפרש מדוע מונה הכתוב שמות בני ישראל היורדים מצרימה:

"נראה טעם לפרש שחזר ומנאן כאן, לפי שבכאן מתחיל לספר בשעבוד ישראל. ושלא יסבור האדם לומר מפני שלא היו הגונים חס וחלילה, לפיכך באה להם צרת השעבוד. לפיכך חזר ומנאן, להורות כי הם חשובים וחביבים. כי המספר מורה על חשיבות - שלא תחשוב כי בשל חטאם הגיעם הגלות." (ישמח ישראל דרשות על התורה פרשת שמות - ואלה שמות, ירושלים, תשמ"ט (1989).)

מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות' מדבר שכל שבט עולה תפילתו דרך שער המיוחד לו:

"יש ברקיע י"ב חלונות כנגד י"ב שבטים. כל שבט ושבט עולה תפילתו דרך שער אחד מיוחד לו ...והנה אין ספק כי אם תפילות כל השבטים היו שוות, לא היה צורך לי"ב חלונות ושערים - וכל שער יש דרך בפני עצמו, אלא ודאי מוכרח הוא - שכיוון שתפילותיהם משונות, לכן צריכים שערים מיוחדים לכל שבט ושבט. וכי כפי שורש ומקור נשמות השבט ההוא, כן צריך להיות תפילתו, ולכן ראוי לכל אחד ואחד להחזיק כמנהג סדר תפילותיו כמנהג אבותיו." (כף החיים, סימן ס"ח ד"ה ואמנם בעקרי המנהגים)

מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא' מפרש כפל 'נתון תיתן לו' לתת בלב טוב:

"יש בני אדם נותנים צדקה מפני הבושה, כגון שרואה עשירים שמתנדבים מעות לעניים, זה כך וזה כך. ומי שלא ייתן, יהיה חסרון לפי כבודו. ולכך הוא נותן - לפי הבושה, כדי שלא יהא חסרון בכבודו. ויש בני אדם, נותנים צדקה לעניים מפני התרעומת, שמתפחדים שלא יתרעמו עליהם העניים, ויקללו אותם. ...ואם כן, כל כגון זה, אין נותנים בלב שלם, ולזה אמר 'נתון תיתן לו', רוצה לומר - שתי נתינות: אחד בלב ואחד בפועל ולא בלב שלם." (ישמח ישראל דרשות על התורה, חלק ב' עמודים רצ"ג-רצ"ד, ירושלים, תשמ"ט (1989))

מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה' מפרש 'מרבים שלום בעולם', שמלמדים לרבים דברי אגדה:

"ע"י לימוד התורה בדרוש אגדה, יש כוח למחול כל עוונות ישראל, ואם מוסיף ואומר קדיש על האגדה, אפילו נחתם עליו גזר דין לרעה, הקב"ה מוחל לו ומכפר עוונותיו. וזה שאמר כל בנייך לימודי ה', רוצה לומר - אם כל בנייך יהיו לומדים דברי אגדה ואומרים עליה קדיש, שהוא שבח לה', אז 'רב שלום בנייך' - שיהיה להם שלום הרבה, שאפילו נחתם עליהם גזר דין לרעה מתבטל." (חיים עד העולם, סיום למסכת ברכות, עמ' ו-ז, דפוס מוריה, ירושלים, תרפ"א (1921))

הראשון לציון הרב יצחק יוסף: גדולתו של כף החיים