צדיקים

המהרש"א נולד בעיר קז'ימייז' הסמוכה לקרקוב, למשפחת הלוי. כבר בצעירותו התגלה כגאון בתורה, כעילוי וכילד מחונן ביותר. היות והיה יפה תואר, נהגו שרים ורוזנים גויים להביט ביופיו תוך השתאות, אך משראו זאת הוריו החליטו לגדל את שערות ראשו, לבל תפגע בילדם עינא בישא.
משהגיע לגיל השידוכים, על אף שיכל לבחור בחורות עשירות ומיוחסות - ניאות המהרש"א להצעה הכי פחות 'נחשקת' ונישא למרת דבורה, שהייתה יתומה מאב. לאחר נישואיו עבר לפויזנא, שם פתח את ישיבתו הגדולה 'החבורה הקדושה' – שכל תלמידיה עסקו בתורה מתוך פרישות.
עד שנת שס"ח נסמך על שולחן חמותו מרת איידל, אך משנפטרה לא נותרה לו ברירה אלא לשאת בעול הרבנות ולהתמנות לרב העיר חלם. מאוחר יותר כיהן במשרת רב עיר גם בלובלין, טיקטין ואוסטראה.
בישיבות והכוללים בני זמננו, אין כמעט אדם מלומד שאינו מכיר את פירושו של המהרש"א – ר' שמואל אליעזר הלוי איידלס – על התוספות, הגמרא ורש"י. חיבוריו על הש"ס נחלקים לשניים: 1) חידושי הלכות, שם הוא מבאר את החלק ההלכתי של התלמוד. 2) חידושי אגדות – ביאור אגדות חז"ל.
שני החיבורים הללו נחשבים לספרים יסודיים בלימוד התוספות, עד כדי כך שלומדי התוספות משווים את הבנתם להבנת המהרש"א, וזהו המדד שלהם לרמת ההצלחה בלימוד. החזון איש (שיטת האשכנזים) הדריך את הלומדים באגרותיו, להתמיד בלימוד ספרי המהרש"א – כחלק עיקרי בהבנת הנדבכים הבסיסיים של הלימוד.
הבעל שם טוב הקדוש, התבטא על כתבי המהרש"א ואמר כי "פירוש המהרש"א נכתב ברוח הקודש, ואם היו יודעים בעולם מגודל צדקתו – היו לוכחים עפר שעל קברו" (בעש"ט עה"ת, שופטים אות ה').
גם חכמי המזרח, כדוגמת ר' עזרא עטיה שכיהן כרב בישיבת 'פורת יוסף' – נהג ללמוד עם תלמידיו את פירוש המהרש"א, לאחר לימוד התוספות, והנהגה זו הפכה לסדר היום מאז ועד היום.
אחד הפירושים היפים ביותר של המהרש"א, על הפסוק במסכת ברכות 'הכל בידי שמיים – חוץ מיראת שמיים' הוא: "הכל בידי שמיים. כאשר אדם מתפלל על כל דבר שהוא, ההחלטה היא בידי שמיים אם לשמוע תפילתו. אבל, חוץ מיראת שמיים. אם יתפלל אדם על יראת שמיים, יהיו חייבים להישמע לתפילתו, ולהגשים את רצונו".