החטוף ששוחרר מקש שם שמיים: "תודה השם על הזכות להיות בשמחת תורה השנה"

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

יגל יעקב, הנער שהיה חטוף וחזר משבי חמאס, ממשיך לחזק את הרש ולקדש שם שמיים.

כך הוא כתב רגע לפני שמחת תורה:

"היום לפני שנה בדיוק לפי התאריך העברי לא הייתי כאן. הייתי בעזה בזמן שאני יושב על מזרון והחוטפים שלי מצלמים איתי ואומרים לי איפה צה"ל? בניאם? (ישן)". הוא הוסיף:

"תודה השם, שנתת לי את הזכות להיות כאן בשמחת תורה בשנה הזאת. לא אפסיק להודות לך כל חיי על זה שנתת לי להמשיך את החיים שלי. נכון, נולדתי מחדש והרבה מאוד השתנה. תודה על הזכות להיות כאן היום בשמחת תורה. תודה".

בנוסף אליו, גם טל גלבוע, אושיית רשת שהגיע להקפות שניות בצאת חג שמחת תורה במתחם הנובה, אומרת:

"לפני שנה החליטו מפלצות עבורנו לפתוח במלחמה על קיומנו וחיינו. מאז ועד היום אנחנו מקפידים להגיע כל שבוע לחיילי צה"ל הגיבורים, לפנק אותם ולהגיד להם תודה", היא אומרת ומשחזרת את הבוקר בו החל הכל:

"בשמחת תורה הייתי במשטרת אופקים, מחפשת בעיניים שלי את גל, אחיין שלי הגדול, אמבולנסים בתחנה, אנשים מסתובבים בהלם. אני קולטת את גל, עוצרת את הרכב באמצע הכביש, לא מצליחים לעצור את הדמעות. הוא הצליח להינצל מטבח הנובה אבל כבר ידע שאת גיא אח שלו, זה שבגללו הגיע לפסטיבל, זה שהלך לשמור עליו, נחטף.

"שעתיים וחצי קודם אני מקבלת מיליון טלפונים והודעות, אני עונה, ואומר לי מישהו 'אני חושב שראיתי את האחיין שלך בסרטון בטלגרם'. המוח שלי מסרב להאמין, כולנו כבר אצל אחותי. אני מבקשת שישלח לי, מפעילה את הסרטון, רק עיניים קרועות, אי אפשר להתבלבל בפחד המוות...

"אלון אחיין שלי אומר שצרחתי: 'לא!', אבל אני לא זוכרת. אחותי מסתכלת עלי, אני מתיישבת לידה ואומרת לה שגיא חי אבל הוא חטוף בעזה. זהו, צרחות, בכי, פתאום פארמדיקים בבית ועבור גיא וגם עבורינו התחילה תקופת גיהנום".

היא מסיימת במסר מחזק ומעודד:

"אנחנו נוכיח להם ולנו שאנחנו אומה מקדשת חיים, לא משאירים אף אחד מאחור, לא ניתן לאף אחד לכלותנו נצח ישראל לא ישקר!".