מה אומרים כשנכנסים בפעם הראשונה לבית החדש?

קניתם דירה חדשה ולא יודעים מה אומרים כשנכנסים אליה בפעם הראשונה? יש נוסח מסודר שיהודים אומרים בדיוק ברגע הזה, כבר דורות

סדר חנוכת הבית לקונה דירה הוא נוסח מסודר שאומרים בעמידה בכניסה לבית החדש: פסוק פתיחה עם כוונה בשמות קדושים, שבע אמירות של "ויהי נועם" בסירוגין עם פסוקי "אנא בכח", תפילת "יהי רצון" על הבית ובני הבית, צדקה לעילוי נשמת רבי מאיר בעל הנס, ולבסוף סדר לימוד מדברי הזוהר וממסכת ברכות.

בית חדש הוא לא רק כתובת חדשה - הוא פרק חדש בחיים. יש כאלה שמחכים לרגע הזה שנים, ולפעמים הדרך למפתח עוברת דרך ישועה גדולה, כמו הכתבה מופלא: כך קיבל האברך מימון לקניית דירה. וברגע שהמפתח כבר ביד, לפני שממלאים את הבית בארגזים, יש נוסח עתיק שממלאים בו את הבית קודם כל בברכה - סדר חנוכת הבית לקונה דירה.

הבית שאליו נכנסים הוא המקום שבו יתקיימו מעכשיו סעודות המשפחה, שיחות סביב השולחן, ולפעמים גם השאלה שמעלה הכתבה האם אתם מנתחים אנשים על שולחן השבת שלכם?. לכן יש משמעות לפתוח את הבית החדש בתפילה, בשם קדוש ובזיכרון שהבית הזה נבנה בעזרת ה׳.

התפילה והסגולה לחנוכת הבית

הנה הסדר, כפי שהוא מופיע בעמוד המקורי - בלי לשנות מילה מהנוסח.

יעמוד בכניסה לביתו ויאמר:

בָּר֥וּךְ אַתָּ֖ה בּבֹאֶ֑ךָ (יכוין ראשי תיבות שם קדוש; בא"ב, וס"ת כה"ך [והם שמות קדושים המסוגלים להצלחה]). וַיְהִ֤י יְהֹוָה יאהדונהי אֶת־יוֹסֵ֔ף וַיְהִ֖י אִ֣ישׁ מַצְלִ֑יחַ. וַיְהִ֥י דָוִ֛ד לכuל־דּרָכָ֖יו מַשְׂכִּ֑יל וַֽיהֹוָ֖ה יאהדונהי עִמּֽוֹ:

יארמ את "ויהי נועם" 7 פעמים, באופן ישר והפוך, כאשר בכל פעם כזו יאמר פסוק אחד מ"אנא בכוח":

וִיהִ֤י| נֹ֤עַם אֲדֹנָ֥י אֱלֹהֵ֗ינוּ עָ֫לֵ֥ינוּ, וּמַֽעֲשֵׂ֣ה ֖יָדֵֽינוּ כּֽוֹננָ֥ה עָלֵ֑ינוּ, וּֽמַעֲשֵׂ֥ה ֜יָדֵ֗ינוּ כּֽוֹננֵֽהוּ: ֖יֹשֵֽׁב בּסֵ֣תֶר עֶלְי֑וֹן, בּצֵ֥ל ֜שַׁדַּ֗י יִתְלוֹנָֽן: אֹמַ֗ר ֖לַֽיהֹוָֽה יאהדונהי מַחְסִ֣י וּמְצֽוּדָתִ֑י, ֜אֱלֹהַ֗י אֶבְטַח־ בּֽוֹ: כִּ֤י ה֣וּא ֖יַצִּֽילךָֽ מִפַּ֥ח ֜יָק֗וּשׁ, מִדֶּ֥בֶר הַוּֽוֹת: בּאֶבְרָת֨וֹ| יָ֣סֶךְ ֖לָךְ ותַֽחַת־כּנָפָ֣יו תֶּחְסֶ֑ה, צִנָּ֖ה וסֹֽחֵרָ֣ה אֲמִתּֽוֹ: לֹֽא־ ֖תִירָֽא מִפַּ֣חַד לָ֑יְלָה, ֜מֵחֵ֗ץ יָע֥וּף יוֹמָֽם: ֖מִדֶּֽבֶר בָּאֹ֣פֶל יַֽהֲלֹ֑ךְ, ֜מִקֶּ֗טֶב יָשׁ֥וּד צָֽהרָֽיִם: יִפֹּ֤ל מִצִּדּךָ֨| אֶ֗לֶף וּרְבָבָ֥ה מִֽימִינֶ֑ךָ, ֜אֵלֶ֗יךָ לֹ֣א יִגָּֽשׁ: ֖רַק בּעֵינֶ֣יךָ תַבִּ֑יט, ושִׁלֻּמַ֖ת רשָׁעִ֣ים תִּרְאֶֽה: כִּֽי־ אַתָּ֣ה יְהֹוָ֣ה יאהדונהי מַחְסִ֑י, ֜עֶלְי֗וֹן שַׂ֣מְתָּ מעוֹנֶֽךָ: לֹֽא־תאֻנֶּ֣ה אֵלֶ֣יךָ רָעָ֑ה, ֜ונֶ֗גַע לֹֽא־יִקְרַ֥ב בּאָֽהלֶֽךָ: כִּ֣י ֖מַלְאָכָֽיו יצַוֶּה־לָּ֑ךְ, ֜לִשְׁמuרְךָ֗ בּכuל־דּרָכֶֽיךָ: עַל־ כַּפַּ֥יִם יִשָּׂא֑וּנְךָ, פֶּן־תִּגֹּ֖ף בָּאֶ֣בֶן רַגְלֶֽךָ: עַל־שַׁ֣חַל וָפֶ֣תֶן תִּדְרֹ֑ךְ, תִּרְמֹ֖ס כּפִ֣יר ותַנִּֽין: כִּ֤י בִ֣י ֖חָשַֽׁק וַֽאֲפַלּטֵ֑הוּ, ֜אֲשַׂגּבֵ֗הוּ כִּֽי־יָדַ֥ע שׁמִֽי: יִקְרָאֵ֨נִי| וֽאֶעֱנֵ֗הוּ, עִמּֽוֹ־אָנֹכִ֥י בצָרָ֑ה, ֜אֲחַלּצֵ֗הוּ וַֽאֲכַבּדֵֽהוּ: אֹ֣רֶךְ ֖יָמִֽים אַשְׂבִּיעֵ֑הוּ, ֜ואַרְאֵ֗הוּ בִּישֽׁוּעָתִֽי:

(הערת עורך: להלן פסוקי "אנא בכח", הנאמרים בסירוגין עם "ויהי נועם")

אָֽנָּֽא, בּכֹֽחַ גּדֻלַּת ימִינֶֽךָ, תַּתִּיר צרוּרָה.  (אב"ג ית"ץ)

קַבֵּל רִנַּת עַמֶּֽךָ, שַׂגּבֵֽנוּ, טַהֲרֵֽנוּ, נוֹרָא.  (קר"ע שט"ן)

נָא גִבּוֹר, דּוֹרשֵׁי יִחוּדֶֽךָ, כּבָבַת שׁuמְרֵם.  (נג"ד יכ"ש)

בָּֽרכֵֽם טַהֲרֵם, רַחֲמֵי צִדְקָתֶֽךָ, תָּמִיד גּuמְלֵם.  (בט"ר צת"ג)

חֲסִין קָדוֹשׁ, בּרֹב טוּבךָ, נַהֵל עֲדָתֶֽךָ.  (חק"ב טנ"ע)

יָחִיד גֵּאֶה, לעַמּךָ פנֵה, זוֹכרֵי קדֻשָּׁתֶֽךָ.  (יג"ל פז"ק)

שַׁוְעָתֵֽנוּ קַבֵּל, וּשְׁמַע צַעֲקָתֵֽנוּ, יוֹדֵֽעַ תַּעֲלוּמוֹת. (שק"ו צי"ת)

(ויאמר בלחש;) בָּרוּךְ, שֵׁם כּבוֹד מַלְכוּתוֹ, לעוֹלָם וָעֶד.

יכול להוסיף ולומר גם 7 פעמים "יושב בסתר עליון" ולהוסיף בכל פעם פסוק מ"אנא בכוח".

ואז יאמר 3 פעמים:

֠והִנֵּ֠ה אֲנַ֜חְנוּ מאַלּמִ֤ים אֲלֻמִּים֙ בּת֣וֹךְ הַשָּׂדֶ֔ה והִנֵּ֛ה קָ֥מָה (יכוין בשם הקדוש; הק"ם) אֲלֻמָּתִ֖י וגַם־נִצָּ֑בָה והִנֵּ֤ה תסֻבֶּ֨ינָה֙ אֲלֻמֹּ֣תֵיכֶ֔ם וַתִּֽשְׁתַּחֲוֶ֖יןָ לַֽאֲלֻמָּתִֽי:

שועתינו קבל ושמע צעקתינו יודע תעלומות.

עַתָּ֣ה יָדַ֔עְתִּי כִּֽי־יֵיטִ֥יב ה֖' לִ֑י: וַיֹּ֨סֶף ע֥וֹד דָּוִ֛ד אֶת־כָּל־בָּח֥וּר בְּיִשְׂרָאֵ֖ל שְׁלֹשִׁ֥ים אָֽלֶף:  וְֽהָיָ֗ה כְּעֵץ֘ שָׁת֪וּל עַֽל־פַּלְגֵ֫י מָ֥יִם אֲשֶׁ֤ר פִּרְי֨וֹ׀ יִתֵּ֬ן בְּעִתּ֗וֹ וְעָלֵ֥הוּ לֹֽא־יִבּ֑וֹל וְכֹ֖ל אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֣ה יַצְלִֽיחַ: וַהֲדָ֬רְךָ׀ צְלַ֬ח רְכַ֗ב עַֽל־דְּבַר־אֱ֭מֶת וְעַנְוָה־צֶ֑דֶק וְתוֹרְךָ֖ נוֹרָא֣וֹת יְמִינֶֽךָ:

מָֽה־אָהַ֥בְתִּי תוֹרָתֶ֑ךָ כָּל־הַ֝יּ֗וֹם הִ֣יא שִׂיחָתִֽי: מֵ֭אֹ֣יְבַי תְּחַכְּמֵ֣נִי מִצְוֹתֶ֑ךָ כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם הִיא־לִֽי: מִכָּל־מְלַמְּדַ֥י הִשְׂכַּ֑לְתִּי כִּ֥י עֵ֝דְוֹתֶ֗יךָ שִׂ֣יחָה לִֽי: מִזְּקֵנִ֥ים אֶתְבּוֹנָ֑ן כִּ֖י פִקּוּדֶ֣יךָ נָצָֽרְתִּי:  מִכָּל־אֹ֣רַח רָ֭ע כָּלִ֣אתִי רַגְלָ֑י לְ֝מַ֗עַן אֶשְׁמֹ֥ר דְּבָרֶֽךָ: מִמִּשְׁפָּטֶ֥יךָ לֹא־סָ֑רְתִּי כִּֽי־אַ֝תָּ֗ה הוֹרֵתָֽנִי: מַה־נִּמְלְצ֣וּ לְ֭חִכִּי אִמְרָתֶ֗ךָ מִדְּבַ֥שׁ לְפִֽי: מִפִּקּוּדֶ֥יךָ אֶתְבּוֹנָ֑ן עַל־כֵּ֝֗ן שָׂנֵ֤אתִי׀ כָּל־אֹ֬רַח שָֽׁקֶר:

יָדֶ֣יךָ עָ֭שׂוּנִי וַֽיְכוֹנְנ֑וּנִי הֲ֝בִינֵ֗נִי וְאֶלְמְדָ֥ה מִצְוֹתֶֽיךָ: יְ֭רֵאֶיךָ יִרְא֣וּנִי וְיִשְׂמָ֑חוּ כִּ֖י לִדְבָרְךָ֣ יִחָֽלְתִּי: יָדַ֣עְתִּי ה֭' כִּי־צֶ֣דֶק מִשְׁפָּטֶ֑יךָ וֶ֝אֱמוּנָ֗ה עִנִּיתָֽנִי: יְהִי־נָ֣א חַסְדְּךָ֣ לְנַחֲמֵ֑נִי כְּאִמְרָתְךָ֥ לְעַבְדֶּֽךָ: יְבֹא֣וּנִי רַחֲמֶ֣יךָ וְאֶֽחְיֶ֑ה כִּי־תֽ֝וֹרָתְךָ֗ שַֽׁעֲשֻׁעָֽי: יֵבֹ֣שׁוּ זֵ֭דִים כִּי־שֶׁ֣קֶר עִוְּת֑וּנִי אֲ֝נִ֗י אָשִׂ֥יחַ בְּפִקּוּדֶֽיךָ: יָשׁ֣וּבוּ לִ֣י יְרֵאֶ֑יךָ וידעו וְ֝יֹדְעֵ֗י עֵדֹתֶֽיךָ: יְהִֽי־לִבִּ֣י תָמִ֣ים בְּחֻקֶּ֑יךָ לְ֝מַ֗עַן לֹ֣א אֵבֽוֹשׁ:

שָׂ֭רִים רְדָפ֣וּנִי חִנָּ֑ם ומדבריך וּ֝מִדְּבָרְךָ֗ פָּחַ֥ד לִבִּֽי: שָׂ֣שׂ אָ֭נֹכִי עַל־אִמְרָתֶ֑ךָ כְּ֝מוֹצֵ֗א שָׁלָ֥ל רָֽב: שֶׁ֣קֶר שָׂ֭נֵאתִי וַאֲתַעֵ֑בָה תּוֹרָתְךָ֥ אָהָֽבְתִּי: שֶׁ֣בַע בַּ֭יּוֹם הִלַּלְתִּ֑יךָ עַ֝֗ל מִשְׁפְּטֵ֥י צִדְקֶֽךָ:  שָׁל֣וֹם רָ֭ב לְאֹהֲבֵ֣י תוֹרָתֶ֑ךָ וְאֵֽין־לָ֥מוֹ מִכְשֽׁוֹל: שִׂבַּ֣רְתִּי לִֽישׁוּעָתְךָ֣ ה֑' וּֽמִצְוֹתֶ֥יךָ עָשִֽׂיתִי:  שָֽׁמְרָ֣ה נַ֭פְשִׁי עֵדֹתֶ֑יךָ וָאֹהֲבֵ֥ם מְאֹֽד: שָׁמַ֣רְתִּי פִ֭קּוּדֶיךָ וְעֵדֹתֶ֑יךָ כִּ֖י כָל־דְּרָכַ֣י נֶגְדֶּֽךָ:

עָ֭שִׂיתִי מִשְׁפָּ֣ט וָצֶ֑דֶק בַּל־תַּ֝נִּיחֵ֗נִי לְעֹֽשְׁקָֽי: עֲרֹ֣ב עַבְדְּךָ֣ לְט֑וֹב אַֽל־יַעַשְׁקֻ֥נִי זֵדִֽים: עֵ֭ינַי כָּל֣וּ לִֽישׁוּעָתֶ֑ךָ וּלְאִמְרַ֥ת צִדְקֶֽךָ: עֲשֵׂ֖ה עִם־עַבְדְּךָ֥ כְחַסְדֶּ֗ךָ וְחֻקֶּ֥יךָ לַמְּדֵֽנִי: עַבְדְּךָ־אָ֥נִי הֲבִינֵ֑נִי וְ֝אֵדְעָ֗ה עֵדֹתֶֽיךָ: עֵ֭ת לַעֲשׂ֣וֹת לַה֑' הֵ֝פֵ֗רוּ תּוֹרָתֶֽךָ: עַל־כֵּ֭ן אָהַ֣בְתִּי מִצְוֹתֶ֑יךָ מִזָּהָ֥ב וּמִפָּֽז: עַל־כֵּ֤ן׀ כָּל־פִּקּ֣וּדֵי כֹ֣ל יִשָּֽׁרְתִּי כָּל־אֹ֖רַח שֶׁ֣קֶר שָׂנֵֽאתִי:

רְאֵֽה־עָנְיִ֥י וְחַלְּצֵ֑נִי כִּי־תֽ֝וֹרָתְךָ֗ לֹ֣א שָׁכָֽחְתִּי: רִיבָ֣ה רִ֭יבִי וּגְאָלֵ֑נִי לְאִמְרָתְךָ֥ חַיֵּֽנִי: רָח֣וֹק מֵרְשָׁעִ֣ים יְשׁוּעָ֑ה כִּֽי־חֻ֝קֶּיךָ לֹ֣א דָרָֽשׁוּ: רַחֲמֶ֖יךָ רַבִּ֥ים׀ ה֑' כְּֽמִשְׁפָּטֶ֥יךָ חַיֵּֽנִי: רַ֭בִּים רֹדְפַ֣י וְצָרָ֑י מֵ֝עֵדְוֹתֶ֗יךָ לֹ֣א נָטִֽיתִי: רָאִ֣יתִי בֹ֭גְדִים וָֽאֶתְקוֹטָ֑טָה אֲשֶׁ֥ר אִ֝מְרָתְךָ֗ לֹ֣א שָׁמָֽרוּ: רְ֭אֵה כִּי־פִקּוּדֶ֣יךָ אָהָ֑בְתִּי ה֗' כְּחַסְדְּךָ֥ חַיֵּֽנִי: רֹאשׁ־דְּבָרְךָ֥ אֱמֶ֑ת וּ֝לְעוֹלָ֗ם כָּל־מִשְׁפַּ֥ט צִדְקֶֽךָ:

יהי רצון מלפניך ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו שתתמלא רחמים עלינו וברוב רחמיך ובזכות שמות הקודש היוצאים מפסוקים אלה תצליחנו ולכל אשר באהלינו ולכל זרענו בבית זה בכלל ופרט והניה כולנו מוצלחים ומבורכים בכל מכל כל ותצילנו מעין הרע ומכל חטא ומכל חולי ומכל מחלה ומכל מיני מזיקין ומכל צרה וצוקה ונהיה מיושבים בביתנו בישוב טוב לעבודתך וליראתך תמיד כל הימים בהשקט ובטח עד עולם ויהיו ביתינו בכל מקום בתים מלאים כל טוב מוצלחות ומברכות לנו ולזרעינו ולזרע זרעינו עד עולם ועד סוף כל הדורות ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים ותבנה בית מקדשך במהרה בימינו בך בטחנו ובשמך נעזרנו כי אל רחום אתה כדכתיב "כי אל רחום יְהֹוָה יאהדונהי אלהיך לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח ברית אבותיך אשר נשבע להם" ושמע תפילותינו כי אתה שומע תפילת כל פה [ויכוון: ארארית"א , רח"ש , תמי"ף , שק"ו , צי"ת] . עשה למען שמך, עשה למען ימינך, עשה למען תורתך, עשה למען קדושתך, יהיו לרצון אמרי פי והגיון ליבי לפניך ה' צורי וגואלי. אמן. נצח. סלה. ועד.

יהִֽי־חַסְדּךָ֣ יְהֹוָ֣ה יאהדונהי עָלֵ֑ינוּ, ֜כַּֽאֲשֶׁ֗ר יִחַ֥לְנוּ לָֽךְ:

הַרְאֵ֣נוּ יְהֹוָ֣ה יאהדונהי חַסְדֶּ֑ךָ, ֜וְיֶשְׁעֲךָ֗ תִּתֶּן־ לָֽנוּ:

וַֽאֲנִ֤י| בּחַסְדּךָ֣ בָטַ֘חְתִּי֘ יָ֤גֵ֥ל לִבִּ֗י בִּישֽׁוּעָ֫תֶ֥ךָ, אָשִׁ֥ירָה לַֽיהֹוָ֑ה יאהדונהי כִּ֖י גָמַ֣ל עָלָֽי:

הִנֵּ֨ה אֵ֧ל ישֽׁוּעָתִ֛י אֶבְטַ֖ח ולֹ֣א אֶפְחָ֑ד, כִּי עָזִּ֤י וזִמְרָת֙ יָ֣הּ יְהֹוָ֔ה יאהדונהי, וַֽיְהִי־לִ֖י לִֽישׁוּעָֽה:

יפריש לתת צדקה ויאמר:

הֲרֵֽינִי נוֹתֵן צדָקָה לעִלּוּי נִשְׁמַת רִבִּי מֵאִיר בַּֽעַל הַנֵּס, כּדֵי שֶׁבִּזְכוּתוֹ יִהְיֶה הַבַּֽיִת הַזֶּה מֻצְלָח בַּכֹּל, וּמָלֵא בִּרְכַּת יְהֹוָה יאהדונהי. אֱלָהָא דמֵאִיר עֲנֵֽנִי.

לאחר מכן ילמד וזהו סדר הלימוד:

וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּֽוֹנְנָה עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּֽוֹנְנֵהוּ:

פָּתַח אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לְטוֹב וְאָמַר: רִבּוֹן עָֽלְמִין דְּאַנְתְּ הוּא חָד וְלָא בְּחֻשְׁבָּן. אַנְתְּ הוּא עִלָּאָה עַל כָּל־עִלָּאִין סְתִימָא עַל כָּל־סְתִימִין לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בָּךְ כְּלָל. אַנְתְּ הוּא דְּאַפַּקְתְּ עֶשֶׂר תִּקּוּנִין וְקָרֵינָן לוֹן עֶשֶׂר סְפִירָן לְאַנְהָגָא בְהוֹן עָֽלְמִין סְתִימִין דְּלָא אִתְגַּלְיָן וְעָֽלְמִין דְּאִתְגַּלְיָן. וּבְהוֹן אִתְכַּסִּיאַת מִבְּנֵי נָשָׁא. וְאַנְתְּ הוּא דְקָשִׁיר לוֹן וּמְיַחֵד לוֹן. וּבְגִין דְּאַנְתְּ מִלְּגָאו כָּל־מָאן דְּאַפְרִישׁ חַד מִן חַבְרֵיהּ מֵאִלֵּין עֶשֶׂר אִתְחַשִּׁיב לֵיהּ כְּאִלּוּ אַפְרִישׁ בָּךְ. וְאִלֵּין עֶשֶׂר סְפִירָן אִנּוּן אָֽזְלִין כְּסִדְרָן חַד אָרִיךְ וְחָד קָצֵר וְחַד בֵּינוֹנִי. וְאַנְתְּ הוּא דְּאַנְהִיג לוֹן. וְלֵית מָאן דְּאַנְהִיג לָךְ לָא לְעֵילָּא וְלָא לְתַתָּא וְלָא מִכָּל־ סִטְרָא. לְבוּשִׁין תַּקַּנְתְּ לוֹן דְּמִנַּיְהוּ פַרְחִין נִשְׁמָתִין לִבְנֵי נָשָׁא. וְכַמָּה גוּפִין תַּקַּנְתְּ לוֹן דְּאִתְקְרִיאוּ גוּפָא לְגַבֵּי לְבוּשִׁין דִּמְכַסְּיָן עֲלֵיהוֹן וְאִתְקְרִיאוּ בְּתִקּוּנָא דָא. חֶסֶד דְּרוֹעָא יְמִינָא. גְּבוּרָה דְּרוֹעָא שְׂמָאלָא. תִּפְאֶרֶת גּוּפָא. נֶצַח וְהוֹד תְּרֵין שׁוֹקִין. יְסוֹד סִיּוּמָא דְּגוּפָא אוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ. מַלְכוּת פֶּה תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה קָרֵינָן לָהּ. חָכְמָה מוֹחָא אִיהִי מַחֲשָׁבָה מִלְּגָאו. בִּינָה לִבָּא וּבָהּ הַלֵּב מֵבִין. וְעַל אִלֵּין תְּרֵין כְּתִיב: "הַנִּסְתָּרֹת לַֽיהֹוָה יאהדונהי אֱלֹהֵינוּ". כֶּתֶר עֶלְיוֹן אִיהוּ כֶּתֶר מַלְכוּת. וְעָלֵיהּ אִתְמַר "מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית". וְאִיהוּ קַרְקַפְתָּא דִתְפִלֵּי. מִלְּגָאו אִיהוּ אוֹת יוֹ"ד אוֹת הֵ"א אוֹת וָא"ו וְאוֹת הֵ"א דְּאִיהוּ אֹרַח אֲצִילוּת. אִיהוּ שַׁקְיוּ דְּאִילָנָא בִּדְרוֹעוֹי וְעַנְפּוֹי. כְּמַיָּא דְאַשְׁקֵי לְאִילָנָא וְאִתְרַבֵּי בְּהַהוּא שַׁקְיוּ:

רִבּוֹן עָֽלְמִין. אַנְתְּ הוּא עִלַּת הָעִלּוֹת וְסִבַּת הַסִּבּוֹת דְּאַשְׁקֵי לְאִילָנָא בְּהַהוּא נְבִיעוּ. וְהַהוּא נְבִיעוּ אִיהוּ כְּנִשְׁמְתָא לְגוּפָא דְּאִיהוּ חַיִּים לְגוּפָא. וּבָךְ לֵית דִּמְיוֹן וְלֵית דִּיּוּקְנָא (דְּגוּפָא) מִכָּל־מַה דִלְגָּאו וּלְבַר. וּבָרָאתָ שְׁמַיָּא וְאַרְעָא. וְאַפַּקְתְּ מִנְּהוֹן שִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא וְכוֹכְבַיָּא וּמַזָּלֵי. וּבְאַרְעָא אִילָנִין וּדְשָׁאִין וְגִנְּתָא דְעֵדֶן וְעִשְׂבִּין וְחֵיוָן וְעוֹפִין וְנוּנִין וּבְעִירִין וּבְנֵי נָשָׁא. לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא בְּהוֹן עִלָּאִין וְאֵיךְ יִתְנַהֲגוּן בְּהוֹן עִלָּאִין וְתַתָּאִין. וְאֵיךְ אִשְׁתְּמוֹדְעָן מֵעִלָּאֵי וְתַתָּאֵי. וְלֵית דְּיָדַע בָּךְ כְּלָל. וּבַר מִנָּךְ לֵית יִחוּדָא בְּעִלָּאֵי וְתַתָּאֵי. וְאַנְתְּ אִשְׁתְּמוֹדָע אָדוֹן עַל כֹּלָּא. וְכָל־סְפִירָן כָּל־חַד אִית לֵיהּ שֵׁם יְדִיעַ. וּבְהוֹן אִתְקְרִיאוּ מַלְאָכַיָּא. וְאַנְתְּ לֵית לָךְ שֵׁם יְדִיעַ דְּאַנְתְּ הוּא מְמַלֵּא כָּל־שְׁמָהָן. וְאַנְתְּ הוּא שְׁלִימוּ דְּכֻלְּהוּ. וְכַד אַנְתְּ תִּסְתַּלָּק מִנְּהוֹן אִשְׁתְּאָרוּ כֻּלְּהוּ שְׁמָהָן כְּגוּפָא בְלָא נִשְׁמָתָא. אַנְתְּ חַכִּים וְלָאו בְּחָכְמָה יְדִיעָא. אַנְתְּ הוּא מֵבִין וְלָאו מִבִּינָה יְדִיעָא. לֵית לָךְ אֲתָר יְדִיעָא. אֶלָּא לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא תֻּקְפָךְ וְחֵילָךְ לִבְנֵי נָשָׁא. וּלְאַחְזָאָה לוֹן אֵיךְ אִתְנְהִיג עָֽלְמָא בְדִינָא וּבְרַחֲמֵי דְאִינוּן צֶדֶק וּמִשְׁפָּט כְּפוּם עוֹבָדֵיהוֹן דִּבְנֵי נָשָׁא. דִּין אִיהוּ גְבוּרָה. מִשְׁפָּט עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא. צֶדֶק מַלְכוּתָא קַדִּישָׁא. מֹאזְנֵי צֶדֶק תְּרֵין סַמְכֵי קְשׁוֹט. הִין צֶדֶק אוֹת בְּרִית. כֹּלָּא לְאַחְזָאָה אֵיךְ אִתְנְהִיג עָֽלְמָא. אֲבָל לָאו דְּאִית לָךְ צֶדֶק יְדִיעָא דְּאִיהוּ דִין. וְלָאו מִשְׁפָּט יְדִיעָא דְאִיהוּ רַחֲמֵי. וְלָאו מִכָּל־אִלֵּין מִדּוֹת כְּלָל. קוּם רִבִּי שִׁמְעוֹן וְיִתְחַדְּשׁוּן מִלִּין עַל יְדָךְ. דְהָא רְשׁוּתָא אִית לָךְ לְגַלָּאָה רָזִין טְמִירִין עַל יְדָךְ מַה דְּלָא אִתְיְהִיב רְשׁוּ לְגַלָּאָה לְשׁוּם בַּר נָשׁ עַד כְּעָן:

קָם רִבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח וְאָמַר: "לְךָ יְהֹוָה יאהדונהי הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד כִּי־כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. לְךָ יְהֹוָה יאהדונהי הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכָל לְרֹאשׁ". עִלָּאִין שְׁמָעוּ אִנּוּן דְּמִיכִין דְּחֶבְרוֹן וְרַעְיָא מְהֵימְנָא אִתְּעָרוּ מִשְּׁנַתְכוֹן. "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר". אִלֵּין אִנּוּן צַדִּיקַיָּא דְּאִנּוּן מִסִּטְרָא דְהַהוּא דְּאִתְמַר בָּהּ: "אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר". וְלָאו אִנּוּן מֵתִים. וּבְגִין דָּא אִתְמַר בְּהוֹן: "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר". רַעְיָא מְהֵימְנָא. אַנְתְּ וַאֲבָהָן הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ לְאִתְּעָרוּתָא דִּשְׁכִינְתָּא דְּאִיהִי יְשֵׁנָה בְגָלוּתָא. דְּעַד כְּעַן צַדִּיקַיָּא כֻּלְּהוּ דְמִיכִין וְשִׁנְתָּא בְחוֹרֵיהוֹן. מִיָּד יָהִיבַת שְׁכִינְתָּא תְּלַת קָלִין לְגַבֵּי רַעְיָא מְהֵימְנָא וְיֵימָא לֵיהּ: קוּם רַעְיָא מְהֵימְנָא. דְהָא עֲלָךְ אִתְמַר: "קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק" לְגַבָּאי בְּאַרְבַּע אַתְוָן דִּילֵיהּ. וְיֵימָא בְהוֹן: "פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי". דְהָא "תַּם עֲוֹנֵךְ בַּת צִיּוֹן לֹא יוֹסִיף לְהַגְלוֹתֵךְ". "שֶׁרִֹאשִׁי נִמְלָא טָל". מַאי "נִמְלָא טָל" אֶלָּא אָמַר קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא: אַנְתְּ חָשַׁבְתְּ דְּמִיּוֹמָא דְאִתְחָרַב בֵּי מַקְדְּשָׁא דְּעָאלְנָא בְּבֵיתָא דִילִי וְעָאלְנָא בְיִשּׁוּבָא. לָאו הֲכִי. דְּלָא עָאלְנָא כָּל־זִמְנָא דְּאַנְתְּ בְּגָלוּתָא. הֲרֵי לָךְ סִימָנָא: "שֶׁרִֹאשִׁי נִמְלָא טָל". הֵ"א שְׁכִינְתָּא בְּגָלוּתָא. שְׁלִימוּ דִילָהּ וְחַיִּים דִּילָהּ אִיהוּ טָל. וְדָא אִיהוּ אוֹת יוֹ"ד אוֹת הֵ"א וְאוֹת וָא"ו. וְאוֹת הֵ"א אִיהִי שְׁכִינְתָּא דְלָא מֵחֻשְׁבָּן טָ"ל. אֶלָּא אוֹת יוֹ"ד אוֹת הֵ"א וְאוֹת וָא"ו דִּסְלִיקוּ אַתְוָן לְחֻשְׁבָּן טָ"ל. דְּאִיהִי מַלְיָא לִשְׁכִינְתָּא מִנְּבִיעוּ דְּכָל־מְקוֹרִין עִלָּאִין. מִיַּד קָם רַעְיָא מְהֵימְנָא וַאֲבָהָן קַדִּישִׁין עִמֵּיהּ. עַד כָּאן רָזָא דְיִחוּדָא. "בָּרוּךְ יְהֹוָה יאהדונהי לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן":

וִיהֵא רַעֲוָא מִן קְָדָם עַתִּיקָא קַדִּישָׁא דְכָל־קַדִּישִׁין, טְמִירָא דְכָל־טְמִירִין, סְתִימָא דְכֹלָּא, דְּיִתְמְשָׁךְ טַלָּא עִלָּאָה מִנֵּיהּ לְמַלְיָא רֵישֵׁיהּ דִזְעֵיר אַנְפִּין וּלְהַטִּיל לַחֲקַל תַּפ ּוּחִין קַדִּישִׁין בִּנְהִירוּ דְאַנְפִּין בְּרַעֲוָא וּבְחֶדְוָתָא דְכֹלָּא. וְיִתְמְשָׁךְ מִן קְָדָם עַתִּיקָא קַדִּישָׁא דְכָל־קַדִּישִׁין, טְמִירָא דְכָל־טְמִירִין, סְתִימָא דְכֹלָּא, רְעוּתָא וְרַחֲמֵי חִנָּא וְחִסְדָּא, בִּנְהִירוּ עִלָּאָה בִּרְעוּתָא וְחֶדְוָה, עָלַי וְעַל כָּל־בְּנֵי־בֵיתִי וְעַל כָּל־הַנִּלְוִים אֵלַי וְעַל כָּל־יִשְׂרָאֵל עַמֵּיהּ. וְיִפְרְקִינָן מִכָּל עַקְתִּין בִּישִׁין דְּיֵיתוּן לְעַלְמָא, וְיַזְמִין וְיִתְיְהִיב לָנָא וּלְכָל־נַפְשָׁתָנָא חִנָּא וְחִסְדָּא וְחַיֵּי אֲרִיכֵי וּמְזוֹנֵי רְוִיחֵי וְרַחֲמֵי מִן קְָדָמֵיהּ, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן:

לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִֽינְתֵּיהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ, לְיַחֲדָא שֵׁם יוֹ"ד הֵ"א בְּאוֹתִיּוֹת וָא"ו הֵ"א בְּיִחוּדָא שְׁלִים (יהרהר בליבו י-ה-ו-ה) בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל. הֲנה אנחנו באים בלי נדר להגות בתורה הקדושה שבכתב ושבעל פה ובסודתיה בסדר חינוך הבית להשראת שכינתו יתברך בתוכנו ובבית דירתנו זאת בזכות לימודנו זה יתגרשו כל הקליפות והסטרא אחרא והמזקין מן המקום הזה ולא יגעו לרעה בנו ובזרעינו לעד לעולם ובזכות התורה הקדושה והמצוות אשר נקיים בלי נדר יהיה נחת רוח ליוצרינו ולעשות רצון בוראינו ולאקמא שכינתא מעפרא וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ:

מסכת ברכות:

פרק א מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שׁמַע בּעַרְבִית? מִשָּׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים נִכְנָסִים לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָתָן, עַד סוֹף הָאַשְׁמוּרָה הָרִאשׁוֹנָה. דִּבְרֵי רִבִּי אֱלִיעֶֽזֶר. וַחֲכָמִים אוֹמרִים; עַד חֲצוֹת. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר; עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּֽׁחַר. מַעֲשֶׂה שֶׁבָּֽאוּ בָנָיו מִבֵּית הַמִּשְׁתֶּה, אָֽמרוּ לוֹ; לֹא קָרִֽינוּ אֶת שׁמַע. אָמַר לָהֶם; אִם לֹא עָלָה עַמּוּד הַשַּֽׁחַר, חַיָּבִין אַתֶּם לִקְרוֹת. ולֹא זוֹ בִּלְבַד, אֶלָּֽא כּuל־מַה־שֶּׁאָֽמרֽוּ חֲכָמִים עַד חֲצוֹת, מִצְוָתָן עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּֽׁחַר. הֶקְטֵר חֲלָבִים ואֵבָרִים, מִצְוָתָן עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּֽׁחַר. וכuל־הַנֶּאֱכָלִין ליוֹם אֶחָד, מִצְוָתָן עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּֽׁחַר. אִם כֵּן, לָמָֽה אָֽמרֽוּ חֲכָמִים עַד חֲצוֹת? כּדֵי להַרְחִיק אֶת הָאָדָם מִן הָעֲבֵירָה: ב. מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שׁמַע בּשַׁחֲרִית? מִשֶּׁיַּכִּיר בֵּין תּכֵֽלֶת ללָבָן. רִבִּי אֱלִיעֶֽזֶר אוֹמֵר; בֵּין תּכֵֽלֶת לכַרְתִּי. (וגוֹמרָהּ) עַד הָנֵץ הַחַמָּה. רִבִּי יהוֹשֻֽׁעַ אוֹמֵר; עַד שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת, שֶׁכֵּן דֶּֽרֶךְ בּנֵי מלָכִים לַעֲמֹד בּשָׁלֹשׁ שָׁעוֹת. הַקּוֹרֵא מִכָּאן ואֵילָךְ לֹא הִפְסִיד, כּאָדָם הַקּוֹרֵא בַתּוֹרָה: ג. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמרִים; בָּעֶֽרֶב כּuל־ אָדָם יַטּוּ ויִקְראוּ, וּבַבֹּֽקֶר יַעֲמֹֽדוּ, שֶׁנֶּאֱמַר; "וּבְשׁuכְבּךָ וּבְקוּמֶֽךָ". וּבֵית הִלֵּל אוֹמרִים; כּuל־אָדָם קוֹרֵא כּדַרְכּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר; "וּבְלֶכְתּךָ בַדֶּֽרֶךְ". אִם כֵּן, לָֽמָּה נֶאֱמַר "וּבְשׁuכְבּךָ וּבְקוּמֶֽךָ"? — בּשָׁעָה שֶׁבּנֵי אָדָם שׁוֹכבִים, וּבְשָׁעָה שֶׁבּנֵי אָדָם עוֹמדִים. אָמַר רִבִּי טַרְפוֹן; אֲנִי הָיִֽיתִי בָּא בַדֶּֽרֶךְ, והִטֵּֽתִי לִקְרוֹת, כּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי, וסִכַּֽנְתִּי בעַצְמִי מִפּנֵי הַלִּסְטִים. אָֽמרוּ לוֹ; כּדַי הָיִֽיתָ לָחוּב בּעַצְמָךְ, שֶׁעָבַֽרְתָּ עַל דִּבְרֵי בֵּית הִלֵּל: ד. בַּשַּֽׁחַר מבָרֵךְ שׁתַּֽיִם לפָנֶֽיהָ ואַחַת לאַחֲרֶֽיהָ, וּבָעֶֽרֶב שׁתַּֽיִם לפָנֶֽיהָ וּשְׁתַּֽיִם לאַחֲרֶֽיהָ. אַחַת אֲרֻכָּה ואַחַת קצָרָה. מקוֹם שֶׁאָֽמרֽוּ להַאֲרִיךְ, אֵינוֹ רַשַּׁאי לקַצֵּר. לקַצֵּר, אֵינוֹ רַשַּׁאי להַאֲרִיךְ. לַחְתֹּם, אֵינוֹ רַשַּׁאי שֶׁלֹּא לַחְתֹּם. ושֶׁלֹּא לַחְתֹּם, אֵינוֹ רַשַּׁאי לַחְתֹּם: ה. מַזְכִּירִין יצִיאַת מִצְרַֽיִם בַּלֵּילוֹת. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה; הֲרֵי אֲנִי כּבֶן שִׁבְעִים שָׁנָה, ולֹא זָכִֽיתִי שֶׁתֵּאָמֵר יצִיאַת מִצְרַֽיִם בַּלֵּילוֹת, עַד שֶׁדּרָשָׁהּ בֶּן זוֹמָא, שֶׁנֶּאֱמַר; "למַֽעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתךָ מֵאֶֽרֶץ מִצְרַֽיִם, כֹּל ימֵי חַיֶּֽיךָ"; "ימֵי חַיֶּֽיךָ" — הַיָּמִים, "כֹּל ימֵי חַיֶּֽיךָ" — הַלֵּילוֹת. וַחֲכָמִים אוֹמרִים; "ימֵי חַיֶּֽיךָ" — הָעוֹלָם הַזֶּה. "כֹּל (ימֵי חַיֶּֽיךָ)" — להָבִיא לִימוֹת הַמָּשִֽׁיחַ:

פרק ב הָיָה קוֹרֵא בַתּוֹרָה והִגִּֽיעַ זמַן הַמִּקְרָא, אִם כִּוֵּן לִבּוֹ, יָצָא. ואִם לָאו, לֹא יָצָא. בַּפּרָקִים שׁוֹאֵל מִפּנֵי הַכָּבוֹד וּמֵשִׁיב, וּבָאֶמְצַֽע שׁוֹאֵל מִפּנֵי הַיִּרְאָה וּמֵשִׁיב, דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יהוּדָה אוֹמֵר; בָּאֶמְצַֽע שׁוֹאֵל מִפּנֵי הַיִּרְאָה, וּמֵשִׁיב מִפּנֵי הַכָּבוֹד, בַּפּרָקִים שׁוֹאֵל מִפּנֵי הַכָּבוֹד, וּמֵשִׁיב שָׁלוֹם לכuל־אָדָם: ב. אֵֽלּוּ הֵן בֵּין הַפּרָקִים; בֵּין בּרָכָה רִאשׁוֹנָה לִשְׁנִיָּה, בֵּין שׁנִיָּה לִ"שׁמַע", וּבֵין "שׁמַע" לִ"והָיָה אִם שָׁמֹֽעַ", בֵּין "והָיָה אִם שָׁמֹֽעַ" ל"וַיֹּֽאמֶר", בֵּין "וַיֹּֽאמֶר" לֶ"אֱמֶת ויַצִּיב". רִבִּי יהוּדָה אוֹמֵר; בֵּין "וַיֹּֽאמֶר" לֶ"אֱמֶת ויַצִּיב" לֹא יַפְסִיק. אָמַר רִבִּי יהוֹשֻֽׁעַ בֶּן קuרְחָה; לָֽמָּה קָֽדמָֽה "שׁמַע" לִ"והָיָה אִם שָׁמֹֽעַ"? (אֶלָּֽא כּדֵי) שֶׁיּקַבֵּל עָלָיו עֹל מַלְכוּת שָׁמַֽיִם תּחִלָּה, ואַֽחַר־כָּֽךְ יקַבֵּל עָלָיו עֹל מִצְו‍ֹת. "והָיָה אִם שָׁמֹֽעַ" ל"וַיֹּֽאמֶר"? שֶׁ"והָיָה אִם שָׁמֹֽעַ" נוֹהֵג בַּיּוֹם וּבַלַּֽיְלָה, "וַיֹּֽאמֶר" אֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּֽא בַּיּוֹם (בִּלְבָד): ג. הַקּוֹרֵא אֶת שׁמַע ולֹא הִשְׁמִֽיעַ לאuזְנוֹ, יָצָא. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר; לֹא יָצָא. קָרָא ולֹא דִקְדֵּק בּאוֹתִיּוֹתֶֽיהָ, רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר יָצָא, רִבִּי יהוּדָה אוֹמֵר לֹא יָצָא. הַקּוֹרֵא למַפְרֵֽעַ, לֹא יָצָא. קָרָא וטָעָה, יַחֲזֹר לַמָּקוֹם שֶׁטָּעָה: ד. הָאֻמָּנִין קוֹרִין בּרֹאשׁ הָאִילָן אוֹ בּרֹאשׁ הַנִּדְבָּךְ, מַה־שֶּׁאֵינָן רַשָּׁאִין לַעֲשׂוֹת כֵּן בַּתּפִלָּה: ה. חָתָן פָּטוּר מִקּרִיאַת שׁמַע בַּלַּֽיְלָה הָרִאשׁוֹן עַד מוֹצָאֵי שַׁבָּת, אִם לֹא עָשָׂה מַעֲשֶׂה. מַעֲשֶׂה בּרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁקָּרָא בַּלַּֽיְלָה הָרִאשׁוֹן שֶׁנָּשָׂא. אָֽמרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו; (לֹא) לִמַּדְתָּֽנוּ רַבֵּֽנוּ, שֶׁחָתָן פָּטוּר מִקּרִיאַת שׁמַע (בַּלַּֽיְלָה הָרִאשׁוֹן)?! אָמַר לָהֶם; אֵינִי שׁוֹמֵֽעַ לָכֶם לבַטֵּל מִמֶּֽנִּי מַלְכוּת שָׁמַֽיִם אֲפִלּֽוּ שָׁעָה אֶחָת: ו. רָחַץ בַּלַּֽיְלָה הָרִאשׁוֹן שֶׁמֵּתָה אִשְׁתּוֹ, אָֽמרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו; (לֹא) לִמַּדְתָּֽנוּ רַבֵּֽנוּ, שֶׁאָבֵל אָסוּר לִרְחֹץ?! אָמַר לָהֶם; אֵינִי כִּשְׁאָר כּuל־אָדָם, אִסְטנִיס אָֽנִי: ז. וּכְשֶׁמֵּת טָבִי עַבְדּוֹ, קִבֵּל עָלָיו תַּנְחוּמִין. אָֽמרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו; (לֹא) לִמַּדְתָּֽנוּ רַבֵּֽנוּ, שֶׁאֵין מקַבּלִין תַּנְחוּמִין עַל הָעֲבָדִים?! אָמַר לָהֶם; אֵין טָבִי עַבְדִּי כִּשְׁאָר כּuל־ הָעֲבָדִים, כָּשֵׁר הָיָה: ח. חָתָן, אִם רָצָה לִקְרוֹת קרִיאַת שׁמַע לַֽיְלָה הָרִאשׁוֹן, קוֹרֵא. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר; לֹא כּuל־ הָרוֹצֶה לִטֹּל אֶת הַשֵּׁם יִטֹּל:

פרק ג מִי שֶׁמֵּתוֹ מוּטָל לפָנָיו, פָּטוּר מִקּרִיאַת שׁמַע  (וּמִן הַתּפִלָּה) וּמִן הַתּפִלִּין. נוֹשׂאֵי הַמִּטָּה וחִלּוּפֵיהֶן וחִלּוּפֵי חִלּוּפֵיהֶן, אֶת שֶׁלִּפְנֵי הַמִּטָּה ואֶת שֶׁלּאַחַר הַמִּטָּה, אֶת שֶׁלַּמִּטָּה צֹֽרֶךְ בָּהֶן פּטוּרִין, ואֶת שֶׁאֵין לַמִּטָּה צֹֽרֶךְ בָּהֶן חַיָּבִין. אֵֽלּוּ וָאֵֽלּוּ פּטוּרִין מִן הַתּפִלָּה: ב. קָֽברֽוּ אֶת הַמֵּת וחָֽזרֽוּ, אִם יכוֹלִין להַתְחִיל ולִגְמֹר עַד שֶׁלֹּא יַגִּֽיעוּ לַשּׁוּרָה, יַתְחִֽילוּ. ואִם לָאו, לֹא יַתְחִֽילוּ. הָעוֹמדִים בַּשּׁוּרָה, הַפּנִימִים פּטוּרִין, והַחִיצוֹנִים חַיָּבִין: ג. נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים פּטוּרִין מִקּרִיאַת שׁמַע וּמִן הַתּפִלִּין, וחַיָּבִין בַּתּפִלָּה וּבַמּזוּזָה וּבבִרְכַּת הַמָּזוֹן: ד. בַּֽעַל קֶֽרִי מהַרְהֵר בּלִבּוֹ ואֵינוֹ מבָרֵךְ, לֹא לפָנֶֽיהָ ולֹא לאַחֲרֶֽיהָ. ועַל הַמָּזוֹן מבָרֵךְ לאַחֲרָיו, ואֵינוֹ מבָרֵךְ לפָנָיו. רִבִּי יהוּדָה אוֹמֵר; מבָרֵךְ לִפְנֵיהֶם וּלְאַחֲרֵיהֶם: ה. הָיָה עוֹמֵד בַּתּפִלָּה, ונִזְכַּר שֶׁהוּא בַֽעַל קֶֽרִי, לֹא יַפְסִיק, אֶלָּֽא יקַצֵּר. יָרַד לִטְבֹּל, אִם יָכוֹל לַעֲלוֹת וּלְהִתְכַּסּוֹת ולִקְרוֹת עַד שֶׁלֹּא תָנֵץ הַחַמָּה, יַעֲלֶה ויִתְכַּסֶּה ויִקְרָא. ואִם לָאו, יִתְכַּסֶּה בַמַּֽיִם ויִקְרָא. אֲבָל לֹא יִתְכַּסֶּה, לֹא בַּמַּֽיִם הָרָעִים ולֹא בּמֵי הַמִּשְׁרָה, עַד שֶׁיַּטִּיל לתוֹכָן מַֽיִם. וכַמָּֽה יַרְחִיק מֵהֶם וּמִן הַצּוֹאָה, אַרְבַּֽע אַמּוֹת: ו. זָב שֶׁרָאָה קֶֽרִי, ונִדָּה שֶׁפָּֽלטָֽה שִׁכְבַת זֶֽרַע, והַמּשַׁמֶּֽשֶׁת שֶׁרָאֲתָה נִדָּה, צרִיכִין טבִילָה, ורִבִּי יהוּדָה פּוֹטֵר:

פרק ד תּפִלַּת הַשַּֽׁחַר, עַד חֲצוֹת. רִבִּי יהוּדָה אוֹמֵר; עַד אַרְבַּֽע שָׁעוֹת. תּפִלַּת הַמִּנְחָה עַד הָעֶֽרֶב. רִבִּי יהוּדָה אוֹמֵר; עַד פֶּֽלֶג הַמִּנְחָה. תּפִלַּת הָעֶֽרֶב אֵין לָהּ קֶֽבַע. ושֶׁל מוּסָפִין כּuל־הַיּוֹם. (רִבִּי יהוּדָה אוֹמֵר; עַד שֶֽׁבַע שָׁעוֹת): ב. רִבִּי נחוּנְיָא בֶן הַקָּנֶה הָיָה מִתְפַּלֵּל בִּכְנִיסָתוֹ לבֵית הַמִּדְרָשׁ וּבִיצִיאָתוֹ תּפִלָּה קצָרָה. אָֽמרוּ לוֹ; מַה־ מָּקוֹם לִתְפִלָּה זוֹ? אָמַר לָהֶם; בִּכְנִיסָתִי אֲנִי מִתְפַּלֵּל שֶׁלֹּא תֶאֱרַע תּקָלָה עַל יָדִי, וּבִיצִיאָתִי אֲנִי נוֹתֵן הוֹדָיָה עַל חֶלְקִי: ג. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר; בּכuל־יוֹם מִתְפַּלֵּל אָדָם שׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה. רִבִּי יהוֹשֻֽׁעַ אוֹמֵר; מֵעֵין שׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה. רִבִּי עֲקִיבָֽה אוֹמֵר; אִם שׁגוּרָה תפִלָּתוֹ בּפִיו, יִתְפַּלֵּל שׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה. ואִם לָאו, מֵעֵין שׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה: ד. רִבִּי אֱלִיעֶֽזֶר אוֹמֵר; הָעוֹשֶׂה תפִלָּתוֹ קֶֽבַע, אֵין תּפִלָּתוֹ תַּחֲנוּנִים. רִבִּי יהוֹשֻֽׁעַ אוֹמֵר; הַמהַלֵּךְ בִּמְקוֹם סַכָּנָה, מִתְפַּלֵּל תּפִלָּה קצָרָה. אוֹמֵר; "הוֹשַׁע הַשֵּׁם אֶת עַמּךָ אֶת שׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל, בּכuל־פָּרָשַׁת הָעִבּוּר יִהְיוּ צuרְכֵיהֶם לפָנֶֽיךָ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', שׁוֹמֵֽעַ תּפִלָּה": ה. הָיָה רוֹכֵב עַל הַחֲמוֹר, יֵרֵד. ואִם אֵינוֹ יָכוֹל לִירֵד, יַחֲזִיר אֶת פָּנָיו. ואִם אֵינוֹ יָכוֹל להַחֲזִיר אֶת פָּנָיו, יכַוֵּן אֶת לִבּוֹ כּנֶֽגֶד (בֵּית) קֹֽדֶשׁ הַקּדָשִׁים: ו. הָיָה יוֹשֵׁב בַּסּפִינָה אוֹ בַקָּרוֹן אוֹ בָאַסְדָּה, יכַוֵּן אֶת לִבּוֹ כּנֶֽגֶד בֵּית קֹֽדֶשׁ הַקּדָשִׁים: ז. רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר; אֵין תּפִלַּת הַמּוּסָפִין אֶלָּֽא בּחֶֽבֶר עִיר. וַחֲכָמִים אוֹמרִים; בּחֶֽבֶר עִיר ושֶׁלֹּא בחֶֽבֶר עִיר. רִבִּי יהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁמוֹ; כּuל־מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ חֶֽבֶר עִיר, הַיָּחִיד פָּטוּר מִתּפִלַּת הַמּוּסָפִין:

פרק ה אֵין עוֹמדִין להִתְפַּלֵּל אֶלָּֽא מִתּוֹךְ כֹּֽבֶד רֹאשׁ. חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ שׁוֹהִים שָׁעָה אַחַת וּמִתְפַּללִים, כּדֵי שֶׁיּכַוּנוּ אֶת לִבָּם לַמָּקוֹם. אֲפִלּֽוּ הַמֶּֽלֶךְ שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמוֹ, לֹא ישִׁיבֶֽנּוּ. וַאֲפִלּֽוּ נָחָשׁ כָּרוּךְ עַל עֲקֵבוֹ, לֹא יַפְסִיק: ב. מַזְכִּירִין גּבוּרוֹת גּשָׁמִים בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים, ושׁוֹאֲלִין הַגּשָׁמִים בּבִרְכַּת הַשָּׁנִים, והַבְדָּלָה בּ"חוֹנֵן הַדַּֽעַת". רִבִּי עֲקִיבָֽה אוֹמֵר; אוֹמרָהּ בּרָכָה רבִיעִית בִּפְנֵי עַצְמָהּ. רִבִּי אֱלִיעֶֽזֶר אוֹמֵר; בַּהוֹדָאָה: ג. הָאוֹמֵר "עַל קַן צִפּוֹר יַגִּֽיעוּ רַחֲמֶֽיךָ", "ועַל טוֹב יִזָּכֵר שׁמֶֽךָ", "מוֹדִים מוֹדִים" — משַׁתּקִין אוֹתוֹ. הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה וטָעָה, יַעֲבֹר אַחֵר תַּחְתָּיו, ולֹא יהֵא סָֽרבָֽן בּאוֹתָהּ שָׁעָה. מנַֽיִן הוּא מַתְחִיל? מִתּחִלַּת הַבּרָכָה שֶׁטָּעָה בָהּ: ד. הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה, לֹא יַעֲנֶה אַחַר הַכֹּהֲנִים "אָמֵן", מִפּנֵי הַטֵּרוּף. ואִם אֵין שָׁם כֹּהֵן אֶלָּֽא הוּא, לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו. ואִם הַבְטָחָתוֹ שֶׁהוּא נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו וחוֹזֵר לִתְפִלָּתוֹ, רַשַּׁאי: ה. הַמִּתְפַּלֵּל וטָעָה, סִימָן רַע לוֹ. ואִם שׁלִיחַ צִבּוּר הוּא, סִימָן רַע לשׁוֹלחָיו, מִפּנֵי שֶׁשּׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כּמוֹתוֹ. אָֽמרֽוּ עָלָיו עַל רִבִּי חֲנִינָא בֶן דּוֹסָא, שֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל עַל הַחוֹלִים ואוֹמֵר; זֶה חַי וזֶה מֵת. אָֽמרוּ לוֹ; מנַֽיִן אַתָּה יוֹדֵֽעַ? אָמַר לָהֶם; אִם שׁגוּרָה תפִלָּתִי בּפִי, יוֹדֵֽעַ אֲנִי שֶׁהוּא מקֻבָּל. ואִם לָאו, יוֹדֵֽעַ אֲנִי שֶׁהוּא מטֹרָף:

פרק ו כֵּיצַד מבָֽרכִֽין עַל הַפֵּרוֹת? עַל פֵּרוֹת הָאִילָן אוֹמֵר; "בּוֹרֵא פּרִי הָעֵץ", חוּץ מִן הַיַּֽיִן, שֶׁעַל הַיַּֽיִן אוֹמֵר "בּוֹרֵא פּרִי הַגֶּֽפֶן". ועַל פֵּרוֹת הָאָֽרֶץ אוֹמֵר "בּוֹרֵא פּרִי הָאֲדָמָה", חוּץ מִן הַפַּת, שֶׁעַל הַפַּת הוּא אוֹמֵר "הַמּוֹצִֽיא לֶֽחֶם מִן הָאָֽרֶץ". ועַל הַיְרָקוֹת אוֹמֵר "בּוֹרֵא פּרִי הָאֲדָמָה". רִבִּי יהוּדָה אוֹמֵר; "בּוֹרֵא מִינֵי דשָׁאִים": ב. בֵּרַךְ עַל פֵּרוֹת הָאִילָן "בּוֹרֵא פּרִי הָאֲדָמָה", יָצָא. ועַל פֵּרוֹת הָאָֽרֶץ "בּוֹרֵא פּרִי הָעֵץ", לֹא יָצָא. עַל כֻּלָּם אִם אָמַר "שֶׁהַכֹּל", יָצָא: ג. עַל דָּבָר שֶׁאֵין גִּדּוּלוֹ מִן הָאָֽרֶץ אוֹמֵר "שֶׁהַכֹּל". עַל הַחֹֽמֶץ ועַל הַנּוֹבלוֹת ועַל הַגּוֹבַאי אוֹמֵר "שֶׁהַכֹּל". עַל הֶחָלָב ועַל הַגּבִינָה ועַל הַבֵּיצִים אוֹמֵר "שֶׁהַכֹּל". רִבִּי יהוּדָה אוֹמֵר; כּuל־שֶׁהוּא מִין קלָלָה אֵין מבָֽרכִֽין עָלָיו: ד. הָיוּ לפָנָיו מִינִים הַרְבֵּה, רִבִּי יהוּדָה אוֹמֵר; אִם יֵשׁ בֵּינֵיהֶם מִמִּין שִׁבְעָה, מבָרֵךְ עָלָיו. וַחֲכָמִים אוֹמרִים; מבָרֵךְ עַל אֵיזֶה מֵהֶם שֶׁיִּרְצֶה: ה. בֵּרַךְ עַל הַיַּֽיִן שֶׁלִּפְנֵי הַמָּזוֹן, פָּטַר אֶת הַיַּֽיִן שֶׁלּאַחַר הַמָּזוֹן. בֵּרַךְ עַל הַפַּרְפֶּֽרֶת שֶׁלִּפְנֵי הַמָּזוֹן, פָּטַר אֶת הַפַּרְפֶּֽרֶת שֶׁלּאַחַר הַמָּזוֹן. בֵּרַךְ עַל הַפַּת, פָּטַר אֶת הַפַּרְפֶּֽרֶת.

(הערת מערכת: הסדר ממשיך משם ביתר פרקי מסכת ברכות)

מי שזוכה להיכנס לבית משלו יודע שהברכה לא נגמרת בסדר הזה. יש עוד המון דרכים לשמור על הבית מלא אור: הכתבה מרגש עד דמעות: בזכות מה זכו בני הזוג לילדים לאחר שנות עקרות רבות?, ועד הכתבה אם אתם רוצים ישועות, כדאי שתפסיקו לעשות את זה.... גם הכתבה לא רק תהילים: 5 נקודות על חשיבות לימוד הלכה יומי היא חלק מהבית היהודי, בדיוק כמו סדר הלימוד שבחנוכת הבית.

שאלות נפוצות

מתי אומרים את סדר חנוכת הבית?
בעמידה בפתח הבית, ברגע הכניסה אליו.

מה אומרים ראשון, ברגע הכניסה לבית?
פותחים בפסוק "ברוך אתה בבואך", תוך כוונה בראשי התיבות ובסופי התיבות של שמות קדושים המסוגלים להצלחה.

כמה פעמים אומרים "ויהי נועם" בסדר חנוכת הבית?
שבע פעמים, באופן ישר והפוך, כאשר בכל פעם נאמר גם פסוק אחד מ"אנא בכח".

למה נותנים צדקה לעילוי נשמת רבי מאיר בעל הנס?
כפי שמופיע בנוסח, נותנים צדקה לעילוי נשמתו כדי שבזכותו יהיה הבית החדש מוצלח בכול ומלא ברכת ה׳.

מה מבקשים בתפילת "יהי רצון" על הבית?
מבקשים רחמים, הצלחה ושמירה מעין הרע, מכל חטא, חולי ומזיקין, ושיהיה הבית מלא כל טוב לדורות.

מה לומדים בסדר הלימוד שבסוף הטקס?
לומדים קטע מדברי הזוהר (פתח אליהו הנביא ודברי רבי שמעון) ולאחר מכן פרקים ממסכת ברכות.

מה אומרים בסוף הסדר, לפני הלימוד?
אומרים ארבעה פסוקים - "יהי חסדך ה׳ עלינו", "הראנו ה׳ חסדך", "ואני בחסדך בטחתי" ו"הנה אל ישועתי" - ולאחר מכן מפרישים צדקה לעילוי נשמת רבי מאיר בעל הנס.

אנחנו מתפללים יחד איתכם

אתם עומדים בפתח הבית החדש ומבקשים שהוא יהיה מלא ברכה, בריאות ושמחה - ואנחנו רוצים להתפלל יחד איתכם על כך. שלחו לנו את שמכם ואת שם הבית שאתם נכנסים אליו, ורבני מוקד תהילים ארצי יזכירו אתכם בתפילה בעמוד שליחת השם לתפילה.