מצמרר: "היום קברתי אדם לבד, או כך לפחות חשבתי...’’

בפוסט מרגש על השגחה פרטית מופלאה, מספר הרב דב מוצ'ניק, שליח חב"ד באוקסנארד קליפורניה על מה שקרה לו בעת שעסק בקבורתו של יהודי קשיש מעירו שנפטר מקורונה.

"היום קברתי אדם לבד, או כך לפחות חשבתי", מתחיל הרב מוצ'ניק את סיפורו. "במהלך 20 השנים האחרונות כרב חב"ד, ערכתי הרבה הלוויות. מספר המשתתפים נע בין מאות לאח בודד שקובר את אחותו, אבל מעולם לא היו לי לוויה שבו רק הייתי אני ואת חפירה".

"יהודי מאוקסנארד שזה עתה נפטר היה בן 92 לאחר שנדבק בנגיף הקורונה, משפחתו מחוץ לעיר לא יכלה להשתתף באופן אישי בגלל מגבלות נסיעה ומחשש להידבקות, הם הצליחו להצטרף רק לוועידת וידיאו והשתתפו בצורה וירטואלית", מתאר הרב את המקרה המורכב.

"עשיתי את כל הדברים המסורתיים, ואמרתי את כל התפילות כרגיל למעט יוצא מן הכלל: 'הקדיש', מאחר ולא ניתן להגיד ללא המניין הנדרש של 10 יהודים, בזמן שהייתי עצוב על זה, התנחמתי בידיעה שזה הכי טוב שאני יכול לעשות בנסיבות הקשות הנוכחיות.

"כשנכנסתי לרכב שלי לעזוב את בית העלמין, משהו צץ בראשי, כנראה קול משמים, והחלטתי לנסוע בכיוון ההפוך לחלוטין של היציאה ולכביש שמוביל לחלק חדש של פארק הזיכרון באזור, המקום היה עדיין בבנייה, כשהסתובבתי בעיקול סביב ההר, אני רואה משפחה בצד השני עומדת ליד קברים ונראית מבולבלת, עצרתי, פתחתי את החלון ושאלתי אם הכל בסדר. 'אנחנו צריכים עוד 1 בשביל המניין כדי שנוכל לומר קדיש לאבא שלנו שנפטר'...

הרב מוצ'ניק הצטרף למניין של בני המשפחה, וגם ביקש מהם להגיע לאחר מכן לקבר הטרי, בו קבר זה עתה את היהודי הישיש. "לא רק שעזרתי להם לסיים את התפילות, הם עזרו לי ואמרנו קדיש עבור האיש שקברתי בסמוך דקות ספורות לפני כן. אז אכן ככל הנראה לא הייתי לבד בכל זאת. "אלוקים מכוון את צעדי האדם", כותב דוד המלך בתהילים. שום דבר אינו במקרה, כל דבר קורה עם סיבה", מסיים הרב את הפוסט המחזק.